פתיחת התפריט הראשי

טור אבן העזר קנג

טורעריכה

המוצא גט אשה בשוק, אם האשה נותנת סימן, כגון שאומרת נקב יש בצד אות פלוני, ואומרת שכבר נתגרשה בו וממנה נפל, יחזירהו לה, אפילו אם הבעל מכחישה ואומר שממנו נפל ולא גרשה מעולם אלא שציוה לכתבו ולא נתנו עדיין, אפילו אם גם הוא נותן בו סימן.

ואם אינה נותנת בו סימן והבעל מכחישה, לא יתנוהו לא לו ולא לה.

ואם הבעל מודה שכתבו ואומר שיתנוהו לה להתגרש, אם נמצא במקום ובשעה שראוי להחזיר דליכא למיחש שמאחר נפל כדפרישית לעיל[1], יתנוהו לה ותתגרש בו מעתה, ואם לאו לא יתנוהו לה.

ואם הוא מודה שנתגרשה בו והיא שואלת אותו לגבות בו כתובתה, כההיא דתנן הוציאה הגט ואין עמו כתובה גובה כתובתה, והוא אומר שכבר פרעה והחזירתו לו וממנו נפל, מחזירו לה אפילו אינה אומרת נקב יש בו בצד אות פלוני, רק כשאמרה סימן מובהק כגון שאומרת כך וכך אצבעות באורך הגט או ברחבו, או שאומרת מדת אורך החוט הקשור בו. אבל אם אמרה הגט היה ארוך או קצר ואינה מכוונת מידתו, או החוט לבן או שחור, או שאמרה שהיה מונח בחפיסה או בדלוסקמא, אינו סימן להחזירו לה על ידו.

בית יוסףעריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

המוצא גט אשה בשוק אם האשה נותנת סי' וכו' בפ' אלו מציאות (ד' כח.) הוא אומר סימני הגט והיא אומרת סימני הגט ינתן לה במאי אילימא במדת ארכו ורחבו דילמא בהדי דנקיט ליה חזיתיה אלא נקב יש בו בצד אות פלוני ופירש"י ינתן לה. שהוא נתנו ויודע סימנין אבל היא אם לא נתן לה מהיכן ידעה וגרסי' תו התם (שם) הוא אומר סימני החוט כלומר חוט שהגט קשור בו והיא אומרת סימני החוט ינתן לה במאי אילימא בחיורא וסומקא ודילמא בהדי דנקיט ליה חזיתיה אלא במדת ארכו הוא אומר בחפיסה והיא אומרת בחפיסה ונתן לו מ"ט מידע ידעה דכל דאית ליה בחפיסה מנח ליה וכתב הרא"ש וז"ל כתב הרי"ף דוקא בנקב יש בו בצד אות פלוני ונראה לי דלא בעינן הכא סי' מובהק דודאי להחזירו לבעל לגרש בו הוא דבעינן סי' מובהק שלא יגרשנה בגט שנכתב לשם אשה אחרת אבל להחזירו לאשה כשהיא אומרת שהבעל נתנו לה וממנה נפל לא בעינן סי' מובהק דליכא כאן חשש שמא נכתב לשם אשה אחרת כיון שבא לידה קודם נפילה אלא דלא ידעינן הי מינייהו קושטא קאמר וכיון דעדיפי סימנין דידה מסימנין דידיה יהבינן לדידה ואי משום דמינסבא בגט זה ואיכא איסורא דאורייתא אפי' בלא גט נמי האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת חזקה אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה ולא אמרינן הכא כיון דאיכא גיטא מעיזה כיון דסימנים מסייע לה הילכך אפי' בסי' שאינו מובהק מהדרינן לה ומ"ש בספרים אילימא דאריך וגוץ הא אמר אין מעידין דאמרה נקב יש בו בצד אות פלוני לאו דוקא נקב יש בו בצד אות פלוני דה"ה נמי כך וכך אצבעות אורך הגט או כך וכך רחבו הוי סימן דהא אמרינן דמדת אורך החוט הוי סימן וה"ה כי אמרה בצמצום אורך מדת הגט או רחבו והאי דקאמר דאריך וגוץ לא הוי סימן היינו בשלא צמצמה מדת רחבו או ארכו אלא אמרה הגט הוא ארוך או קצר דומיא דההוא דקאמר אין מעידין (יבמות קכ:) דהיינו גופו ארוך וגוץ שלא צמצמה מדת ארכו וכן חפיסה אי לאו משום דידעה דכל מאי דאית ליה מנח בחפיסה היו נותנים אותה לה והיתה מתגרשת אע"ג דלא הוי סי' מובהק דדרך להניח חפצים בכלים והאי דקאמר ינתן לו לא שיוכל לגרש בו אלא לאפוקי שלא ינתן לה עכ"ל:

ומ"ש רבי' ואם אינה נותנת בו סי' וכו' בספ"ק דמציעא (דף יח.) ת"ר מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה וכתבו הרי"ף והרא"ש וה"מ היכא דלא נתנה האשה סימני הגט אבל היכא דנתנה סימני הגט אע"פ שאין הבעל מודה יחזיר לאשה כדאמרינן לקמן הוא אומר סימני הגט והיא אומרת סימני הגט ינתן לה. ומ"ש עוד רבינו ואם הבעל מודה שכתבו ואומר שיתנהו לה להתגרש וכו' ג"ז בספ"ק דמציעא (שם) ר' זירא רמי מתני' אברייתא תנן המביא גט ואבד הימנו מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול ורמינהו מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה קתני מיהת בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה ואפי' לזמן מרובה ומשני כאן במקום שהשיירות מצויות כאן במקום שאין השיירות מצויות איכא דאמרי והוא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון הוא דלא נהדר והיינו דרבה איכא דאמרי אף על גב דלא הוחזקו לא נהדר ופליגא דרבה וכבר נתבארו דינים הללו בסי' קל"ב: ואם היא אומרת שנתגרשה בו וכו' אפי' אינה אומרת נקב יש בו בצד אות פלוני וכו' עד סוף הסי' הכל מפורש במ"ש בראש סימן זה בשם הרא"ש ז"ל: ב"ה כתב הריטב"א בספ"ק דמציעא אע"ג דבאיסורים כל אחד נאמן על עצמו בטביעת עינא ובזה כל אדם מותר באשתו בלילה כדאיתא פ' ג"ה זהו בדבר שלו וברשותו אבל במה שבידינו אין לנו להאמין אלא לצורבא מרבנן דוקא הא אילו הבעל עצמו או האשה או השליח מצאו ומכירו בטביעת עינא ונטלו ה"ז כשר:

בית חדש (ב"ח)עריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

המוצא גט אשה בשוק וכו' בפ' אלו מציאות ריש (דף כ"ח) הוא אומר סימני הגט והיא אומרת סימני הגט ינתן לה ומוקמינן לה בנקב יש בו בצד אות פלוני ופירש"י הוא אומר סימני הגט ואומר ממני נפל שנמלכתי שלא ליתן והיא אומרת סימנים וממני נפל שנתנו לי וגרשני ינתן לה שהוא נתנו ויודע סימנים אבל היא אם לא נתן לה מהיכא ידעה וכאן כתב רבי' כלשון הגמ' כגון שיש נקב וכו' ובסוף הסימן כתב כמו שפי' הרא"ש דאפילו אינה אומרת שיש נקב וכו':

ומ"ש ואם אינה נותנת בו סימן וכו' פירוש כיון דאינה נותנת סימן א"כ איכא ספק שמא אין זה גט של בעלה אלא של איש אחר ששמו כשמו ושמה כשמה ונפל ממנו ולפיכך לא יתנוהו לא לו כדי שיגרשנו בו מעתה ולא לה שמא תינשא בו וה"א בברייתא ספ"ק דמציעא (דף י"ח) מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה ומייתי לה בפרק כל הגט (דף כ"ז) וע"ש בפירש"י כתב פי' אחר ובסמוך יתבאר:

ואם הבעל מודה שכתבו וכו' פירוש אינו מודה אלא שכתבו אבל לא גירשה אלא עכשיו רוצה לגרשה ואומר שיתנוהו לה להתגרש בו ותטרוף פירות וכן פירש"י בפרק כל הגט וז"ל מודה שאומר ליתנו לה פי' ליתנו לה לגרשה בו עכשיו דאין לפרש דמודה שגירשה בגט זה כבר דהשתא כיון שלא בא גט זה לידה עכשיו בתורת גירושין אינו נאמן שתטרוף פירות מכאן ולהבא יותר מלמפרע ויחזור לאשה דקתני היינו בעדים ותתגרש בחזרה זו אפילו לא נתגרשה עדיין ולא חיישינן שמא מאחר נפל כיון שנמצא במקום ובשעה שראוי להחזיר כדלעיל בסימן קל"ב. וכ"כ התוס' לשם בד"ה בזמן שהבעל מודה ע"ש:

ואם הוא מודה שנתגרשה בו וכו' אפילו אינה אומרת נקב וכו' תימה היכן מצא רבינו דין זה בגמרא ותו דמ"ש מחזירה לה אפי' אינה אומרת נקב יש בו וכו' דאלמא דלפי דאמרה סימנים מחזירה לה ומה ראיה היא סימן זה הלא הבעל טוען שנתן לה גט בידה וגבתה בו כתובתה וכבר היה הגט בידה והכירה בסימנים ונראה לי דרבי' למד דין זה מפירש"י דבהך ברייתא בפ' כל הגט מצא גט אשה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה כתב רש"י וז"ל מודה שאומר ליתנו לה לא לזה ולא לזה לבעל לא יחזיר שמא כבר נתנו לה וממנה נפל וכשבא לידו יחזיר אחר עידי מסירה ויעידו שגירש וכשתתבע כתובתה יאמר פרעתיך שהוצאת הגט בב"ד ותנן הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה וחייבוני לפרוע ונתנו לי את הגט כדי שלא תחזור ותגבה ולאשה לא יחזיר שמא תינשא בו עכ"ל וקשה ליה לרבינו דמה תועלת לאשה דלא יחזיר לבעל הלא גם עתה שאין הגט בידו מצי אמר פרעתיך לפי שהוצאת הגט בב"ד וחייבוני לפרוע ונתנו לי את הגט וממני נפל והמע"ה אלמא בע"כ דלא מצי טעין בעל טענה זו אלא כשהגט ביד הבעל אבל כשנמצא בשוק אינו נאמן בטענה זו אפילו בשבועה אלא כיון דהיא אמרה סימנים דאיכא ראיה דהבעל נתן לה הגט דאל"כ מהיכא ידעה סימניו יהבינן לה לדידה ואמרינן ממנה ודאי נפל דאי כדאמר בעל שחייבוהו לפרוע לה וממנו נפל היה לו לשורפו מיד לאחר הפרעון א"נ ה"ל לכתוב ע"ג הגט גיטא דנן דקרענוה לא משום דגיטא פסולא הוה אלא כי היכי דלא תגבי ביה זימנא אחריתא כדאמר בספ"ק דמציעא ריש (דף י"ח) אי נמי מיבעי לה לכתוב שובר אלא ודאי ממנה נפל ומחזירה לה וברייתא דתני בה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה דאלמא דאינו מחזיר לאשה היינו דוקא שאינו מודה שנתן לה הגט אלא אומר נמלכתי שלא ליתן אבל במודה שנתן לה את הגט אלא שבשעה שחייבוהו לפרוע לה כתובה נתנו לו את הגט ונפל ממנו והאשה אומרת שלאחר שנתן לה הגט ממנה נפל ונותנת סימניו האשה נאמנת ומחזירה לאשה: ומ"ש רבינו אח"כ אפילו אינה אומרת נקב יש בצד אות פלווני וכו' הוא מילתא באפי' נפשה וחוזר גם אתחילת הסימן וה"ק דבין כשטוען הבעל נמלכתי שלא ליתן גט וממני נפל כמ"ש בהתחלת הסימן ובין כשטוען שנתן לה הגט וחייבוהו לפרוע לה כתובתה כשהוציאה הגט בב"ד ונתנו לו את הגט וממנו נפל כמו שכתב בסמוך בין בזו ובין בזו האשה נאמנת דממנה נפל כשהיא אומרת סימני הגט אפילו אינה אומרת נקב יש בצד אות פלוני דלא בעינן סימן מובהק דלאו דוקא נקט תלמודא נקב וכו' וכמו שכתב הרא"ש ומביאו ב"י ריש סי' זה:

אבל אם אמרה הגט היה ארוך או קצר וכו' אינו סימן להחזירו לה על ידו פי' ודין גט זה הוא כמ"ש בסמוך דאם אינה נותנת בו סימן והבעל מכחישה במה שטוענת לא יתנוהו לא לה ולא לו לגרשה בו עכשיו דכיון דלא היה הגט ביד האשה חיישינן שמא מאחר נפל:

  1. ^ בסימן קלב.