טור אבן העזר קח
<< | טור · אבן העזר · סימן קח (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור
עריכהשכיב מרע שאומר "תיטול אשתי כאחד מן הבנים", אינה חולקת אלא בנכסים שיש לו עתה. אבל אם קנה אחר כך נכסים אינה חולקת בהן.
ורואין כמה בנים היו לו בשעת המיתה, נוטלת חלק כאחד מהן, בין אם היו מרובין ונתמעטו או מועטין ונתרבו.
מתו כל הבנים, רואין כמה היו בשעת הצוואה ונוטלת חלק הראוי לאחד מהן, והשאר ליורשיו.
בית יוסף
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שכיב מרע שאמר תטול אשתי כאחד מן הבנים אינה חולקת אלא בנכסים שיש לו עתה וכו' בפרק יש נוחלין (דף קכח.) שלח ר' אבא לרב יוסף בר חמא האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מן הבנים אמר רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאים לאחר מכאן וכתב הרמב"ם דין זה בפי"א מהלכות זכייה ופירש"י האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים. וקבלה שנתרצית כדלקמן בפירקין אי נמי לבר מכתובתה נתן לה חלק בנכסיו ובש"מ איירי דדבריו ככתובין וכמסורין אי נמי בבריא וע"י קנין : ובנכסים של עכשיו. שאם נתרבו הנכסים בשעת חלוקה אינה נוטלת כי אם באותן שהיה לו בשעת אמירה דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם: ובבנים הבאים לאחר מכאן כלומר לא לפי חשבון הבנים שיש לו עכשיו לבד תחלוק לאחר מותו ותטול חלק גדול אלא אף לפי חשבון כל הבנים של שעת חלוקה נתן לה ונראה בעיני דאפי' אם היו לו בנים מרובים ונתמעטו בחיי האב דשקלה חלק גדול כחשבון מיעוט הבנים הבאין לחלוק בנכסי האב לאחר מיתתו דהא תטול כאחד מכל הבנים קאמר ולשעת חלוקה איכוין דלפי חלקה ההיא שעתא תטול לא שנא נתרבו ולא שנא נתמעטו דהא תטול אשתי כאחד מן הבנים קאמר ר' אבא עכ"ל ולדבריו הסכים הרא"ש ז"ל. והר"ן כתב דהיכא שהיו הבנים מרובים ונתמעטו נסתפקו הראב"ד והרמב"ן ז"ל דאפשר שהדבר ספק אם על שעת מתנה כיון או על שעת חלוקה ולפיכך בין מרובים ונתמעטו בין במועטין ונתרבו ידה על התחתונה עכ"ל והרא"ש כתב בתשובה כלל מ"א שאלת אם הלכה למעשה כדברי רשב"ם לפי שהראב"ד נסתפק בדבר דברי רשב"ם אין להסתפק בהם כיון שנטילתה כאחד מהבנים אזלא בתר שעת חלוקת הבנים בין לרבות בין למעט דמאיזה טעם נחלק ביניהם עכ"ל :
ומ"ש רבינו מתו כל הבנים רואין כמה היו בשעת הצוואה וכו' כ"כ שם הרא"ש וז"ל ויראה דאם מתו כל הבנים דשקלה כבנים דהשתא והשאר ליורשים ואפי' נתרבו הבנים אבל מסתבר למימר דשקלה כבנים דהשתא אלא דאמידנא דעתיה דדעתו של אדם קרובה אצל בניו ואינו רוצה לפחות חלק הבנים שיולדו לו אבל היכא דמתו כל בניו מסתברא דאזלינן בתר בנים דהשתא עכ"ל. עיין במישרים נכ"ג חי"א כתב הר"ן ז"ל וא"ת מאי קמ"ל ר' אבא כתב הראב"ד דהא קמ"ל שלא איבדה כתובתה באותו החלק אלא נוטלתו יתר על כתובתה ואפי' לר"נ דאמר כיון שעשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה ה"מ במחלק נכסיו אבל זה אינו מחלק ולטפויי קאתי עוד י"ל דהא קמ"ל שאע"פ שאם עשאה יורשת לא אמר כלום אפ"ה כי אמר תטול לשון מתנה הוא ולא אתי כאחד מן הבנים ומבטל ליה עכ"ל מתנת ש"מ או הודאתו אם אשה גובה כתובתה ממנה כתבה מה"ר איסרלן סימן פ"ו ועיין במ"ש בטור זה סימן ק':
בית חדש (ב"ח)
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
שכיב מרע שאמר תטול אשתי וכו' פ' י"נ (ד' קכ"ח) האומר תטול אשתי כאחד מן הבנים נוטלת כאחד מן הבנים אמר רבא ובנכסים של עכשיו ובבנים הבאים לאחר מכאן ופירש רשב"ם וקיבלה שנתרצית א"נ לבד מכתובתה ובש"מ מיירי דדבריו ככתובים וכמסורים דמי אי נמי בבריא וע"י קנין וכך הוא גירסת האלפסי האומר וכתב נ"י דבין בבריא וע"י קנין ובין בש"מ ובאמירה בעלמא קא מיירי אבל הרא"ש גורס ש"מ האומר וכו' וכ"כ הרמב"ם בפי"א דזכייה ש"מ שאמר וכולי נראה דלפי גירסא זו דוקא ש"מ אבל לבריא אפי' בקנין אין לה כלום דלשון תטול קנין דברים בעלמא הוא אא"כ בדאמר לה לשון הקנאה וכ"כ הרב המגיד שם ע"ש הר"י מיגא"ש ומסיק ומסתברא דהאי מתנת ש"מ היא מדאמר תטול עכ"ל וזו היא דעת רבינו וכ"כ הרב המגיד עוד בפ"ב דמכירה ועיין בח"מ בסי' רמ"ה ובסימן רנ"ג:
ומ"ש אינה חולקת אלא בנכסים של עכשיו וכו' כתב הרמב"ם וז"ל אבל נכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה אין לה חלק בהן שאין אדם מקנה דבר שלא בא ברשותו:
ורואין כמה בנים היו לו בשעת המיתה נוטלת כאחד מהם וכו' משמע דאם נתמעטו אחר מיתת האב אינו זוכה בחלק המת כלום דהא מיד כשמת האב זכה כל אחד מהבנים בחלקו בעזבון דבשביל שנשתהו מלעשות חלוקה עד שמת אחד לא הפסיד היורש בזה כלל וכן כתב הר' המגיד פרק י"א מה' זכייה שזה פשוט:
דרכי משה
עריכה(א) וכ"כ נ"י שם דף רי"ד ע"א ולא נקט ש"מ אלא דדברי ש"מ באמירה בעלמא סגי:
(ב) וכתב נ"י עוד אם יש מחלוקת בשעת מותו אם היו לו נכסים אלו בשעת הצוואה או לא על האשה להביא ראיה כי הנכסים בחזקת יורשים הם וכן כל כיוצא בזה עכ"ל הריטב"א ז"ל כתב המרדכי פ' י"נ ריש הפ' ע"ג דה"ה אם כתב לבתו וחתנו ליטול כאחד מן הבנים מהיום ולאחר מיתה פסק מוהר"ם דאם נתרבו הנכסים לאחר המתנה דאין לחתן חלק בהן אלא במה שהיה לו בשעת מתנה דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכן הוא שם ע"ב סוף הפ' אם נסתפק הדבר אם היו לו הנכסים אלו בשעת המתנה על המקבל להביא ראיה וכתב עוד דכל ימי חייו יש לנותן למכור הנכסים דאין המתנה מתחלת אלא לאחר מיתה דהרי אמר שיטול כאחד מן הבנים ואין הבנים נוטלין מחיים וע"ש והאידנא נוהגין ליתן לחתנים שח"ז ומודה שחייב לחתנו סך כך וכך ולא יצטרכו היורשים לפרוע עד לאחר מיתה ואז לא יפטרו מן החוב אלא אם יתנו לו חלק ירושה כחצי חלק זכר ובשטר כזה נוהגין שנוטלין חצי חלק זכר בכל מה שימצאו לו בעת מותו אפי' שלא היה לו בשעת נתינה דהרי העיקר הוא שהודה עליו החוב ואע"ג דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מ"מ אם לא יתנו היורשין החצי זכר יצטרכו לשלם לו החוב שהודה שחייב לו ולכן יצטרכו לקיים התנאים עוד למידין מזה דה"ה אם התנה עליו שיתנו לו היורשין בראוי כבמוחזק או בשאר דברים שאין כח באב להתנות על בניו מ"מ צריכין בניו לקיים או לשלם לו חובו מידי דהוה אעיקר המתנה דאע"ג דאין בכחו להקנות דשלב"ל מ"מ יכול להתנות עליהן ה"ה בשאר דברים שאין בכחו להקנותן יכול להתנות עליהן וכבר נפסק מעשה כזה ע"י והסכימו ע"י גדולי הדור וע"ל סי' קי"ג אם יצא ש"ח על היורשין אם רשות בין הבנים לסלקו במטלטלים כדי להשאיר הקרקעות ולא יהיו לבנות חלק בהן לפי מה שנוהגין לכתוב שח"ז מלבד קרקעות. כתב מהרי"ו סי' ק"ט בתשובה מי שנתן להתנו שטר שיטול בח"ז מלבד בקרקעותיו וספריו כמנהג הארץ והיו ביד ראובן ספרים ממושכנים ופסק דאין ב"ח קונה משכון לענין זה ויש לבנות חלק במעות מיהו אם הלוה לו ואמר לו אם לא אפדנו לזמן פלוני יהיה הספרים שלך ועבר הזמן ולא פדאן אז קנה הספרים ואין לבנות חלק בהן אם הדבר ספק כיצד משכן לו על הבנות להביא ראיה כו' ועיין דינים אלו בח"ה אימת ב"ח קונה משכון וחילוק בין משכנתא דמסלקי למשכנתא דלא מסלקי כתב בתשובת מהרי"ל סימן פ"ה מי שנתן שח"ז לבנותיו אסור להפקיע ממנו ע"י שיתן לאשתו תוס' כתובה או כדומה לזה וע"ש:
(ג) וכ"כ נ"י סימן רי"ד: