טורי אבן/הקדמת המחבר

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

אמר המחבר ארי' ליב בהגאון המפורסם מוהר"ר אשר זצלה"ה הנה חדשתי בס"ד חידושים רבים בגפ"ת ופוסקים. הלכתא גבירתא איכא למשמע מיני'. אמנם לא עלתה בידי עד הנה להביאם על משבח הדפוס. רק זה שנים רבות הבאתי בדפוס סנסן קטן מהם שמו נקרא שאגת ארי'. והנה שנה שעברה שנת תק"ס עלתה על רעיוני להביא אל הבית הדפוס קמא קמא דמטי לידי. והתחלתי להדפיס חידושים על ארבע מסכתות תענית ר'ה חגיגה מגילה וסימנא מילתא היא. כמה שנאמר "עתה תקום תרחם ציון" שבו נרמז השנה וראשי תיבו' על המסכתות ויען כי מן השמים עכבוני כי הייתי מוטל על ערש דוי כמה חדשים. ואף שקמתי בעזהי"ת אמנם עדיין מאור עיני אין אתי כ"כ וחלישות הראות השיבני אחור. מלהדפיס על מסכת תענית. ואם "רחם" ידחמני ה' להחליף כח אשלם את נדרי אשר נדרתי להדפיס על מסכת תענית שחברתי ואוסיף עוד כהנה וכהנ' על שאר מסכתות וגם שו"ת רבות אליבא דדינא. והנה קראתי שם החיבור בשם טורי אבן ובסוף כל הסכתא ומסכתא הוספתי נופך מה שאינו שייך כ"כ לגוף הלכה. קראתיו בשם אבני שוהם ר"ת שלהי מסכתא. ועוד שאר חידושים הבאים באגב גררא קראתים בשם אבני מלואים למלאות את כל מה ששייך לענין ההלכה. וקדם אלהא דשמיא אומר הודו. כי גבר עלי חסדו. אשר עזרני עד כה כן יעזרני להוציא שאר החיבורים לאורה. והנה פתח דברי יאיר נתיב בדברי תורה בהלכה שאני עוסק בה כעת והוא זה:

גרסינן בפ"ק דבכורות (דף ט' ע"ב) פטר חמור אסור בהנאה דר"י ור"ש מתיר. מ"ט דר"י אמר עולא יש לך דבר שצריך פדייה ומותר ולא והרי בכור אדם שצריך פדייה ומותר. אלא יש לך דבר שהקפידה עליו תורה בשה ומותר. ומי הקפידה והא רב נחמיה ברי' דר"י פריק לי' בשילקי בשויו. בשויו לא קאמרינן כי קאמרינן שלא בשויו. וה"ק יש לך דבר שהקפידה עליו תורה לאפקועי' לאיסורי' בשה. והכי מסקנת הסוגי' התם (דף י"א) דאפי' לר"י מי שאין לו שה פודה בשויו לא יהי' חמור מן ההקדש. וי"א אמרה תורה כשה להתמיד עליו אלא להקל עליו. וק"ל רשם בסוף פידקין )וף ייכ( מבעי' לן מהו לפדות בפסולי המקודשין. אדר"ש לא תבעי' לך כיון דאמר מותר בהנאה חולין הוא כי תבעי' לך אדר"י דאמר אבוד בהנאה מהו כיון ראסור בהנאה אין איסור חל על איסור. או דילמא כיון דלא תפס פדיונו אפקועי' אםורי־ בעלמא הוא . א"ר מרי כדיי דר'ב מי זומר מה דכתיב בהו כצבי ובאיל מה צבי ואיל אין פודין אף פסולי המוקד בין אין פודין . השתא דא חית להבי לר"ש נמי צבי ואיל כתיב בהו. והשתא כיון דלכ"ע בשויו פורץ בכל מילי אבתי כעי' במקומה עומדת אדר"י דהא צבי ואיל ודאי פורין בהן בשויו דלא ניי; מכל מילי יבפוויין בהן בשויו. אבל אי אתינן עלה אפםילי מוקרשין דאין פורין בהן מטנמא דאין איבוד חל על איסור הא ודאי אפי' בשויו נמי אין פורין כהן. והשתא אע"ג דאיתקש לצבי ואיל אביבי איכא למיבעי אי פורץ כהן בשויו דהא צבי ואיל גופא פורין בהן בשויו . א"ד כיון דאםודי הנאה נינהו אין איסור חל על אשר אפי' בשויו אין פורין ואכתי איכעי' במקומה עומדת מה לפדות בהן בשויו י(:

תו גרסינן הינם וריש מ"מ אמר עולא יש לך רבד שפדיונו מותר והוא אסור. ולא והרי שביעית דפדיובו סוחר והוא אסור. ומ בבני שביעית נמי פדיונו אמור דאמר האחרון אהרון אסור. ומרקא משני שביעית נמי פדיונו אסור ש"מ דקס"ד דמקי:ה דיבביעית פדיונו מותר משדה מקשי והרי שביעית. אבל מ"מ היה ידע השביעית נרפא אהד פדיונו הוא גופא באיסירא קיימא. ומיביה מ'בני ליה התרצן שביעית נמי פדיונו אסו' דאמר מר בו'. ולא קאמר שביעית הוא ופדיונו אסור. וק"ל טובא מאי פריך משביעית שהרי הכא קאמר עולא יש לו דבר שפדיונו מותר כו' היינו לומר שהוא אסור קודם פדיון וע"י פדיונו פקע איסורו ממנו ונ'כ לא חל האיסור על פדיונו רומי' רפבזר המיר דקור: פדיונו אסור בהנאה לר"י ולאחר פדיונו הותר הוא ופדיונו אכל היכא רע'י פדיונו איסורו רניפא במקומו עומד אע'נ דפדיונו מותר לית לן בד. כיון דאיסורו רניפא במקום.י עומר. תדע דהא בסוף פ"ב דקו-ובין )רף כ'ו( הנן בכי כל איסורי הנאה סברין וקידי::ה כרמיה] מקודשת ממעמא מ בום דביון דאיסורו רגופא במקומו עומד אין פדיונו נאסר בראמר התם. ובדפירש"י הבא יש לך דבר יבפדיונו מותר בבון הכא שכהן אוכל אי! השה בלא שום הקרבה והוא אסור קודם פריון דהא פסולי המוקרשין שאסור בהנאה קודם פריון הוה פדיונו נתפס כקרושתן ואסור. והשתא מאי קא קשי' לי' והרי שביעית אע'נ רקם'ד רפדיונן מותר מ"מ בירן ראיסורו רנופא במקומו עומר ואינו ביתר ע'י פרייה הא וראי דמי לכל אםורי הנאה וכדין הוא שיהי' פדיונו מותר. ולא דמי לפטר המור שע'י פריובו הותר הוא ופריובו ושפיר קאטר ריש יש לך דבר שפדיונו מיתר והוא נ'כ הותר ע'י פריובו ותרווירו מותרין ולא רמי לא לכל אסורין שאע'פ שפדיונן מותר הן עצמן באיסורן עומרין ולא לפםולי המקודשין אע"פ שהן עצמן הותרו מ"מ נתפש פדיונן ביזיסוריהן. אבל רומי' רפטר חמור רקורם פדיונן הותר וע"י פדיונן הותר הוא ופדיונו לא מצינו ושפיר קאמר ריש לר"י יש לך דבר בו':

תו גרסינן התם במסקנא ריי וריש בהאי קרא קמיפלני לא תעבור בכבור יטורן ולא תנוו בכיר צאנך. ומפיק רשורך לכ"ע למעוטי בכור ארט קאתי . כי פליני בצאנך דר"י לטעמיה דאמר שותפות בכרי חייב בבכורה.וכי איצטריך קייא למישרי בניוה ועבודה . וריש סבר שותפות בכרי פטורה מן הבכורה ולענין ניוה ועבודה לא אצטריך קיא למעוטי. כי איג'טריך קרא למעוטי פטר המיר רשרי . ומשמע וראי לפי מה דמסיק מברייתא ד`כקרא` פל`כ` יסע?-ז`ו? דר"ש רמץיר פטר המיר בהבאת מצאבך. תו לא צריכין לטעמיה דעולא ארריש משום יש לך דבר שפדיונו מותר בו'. או ריש נמי מםברא כטעמי' דר"י סל ריש לך רכר שהקפירה עליו תורה בשה . אלא ראזי קרא רצאנך אפיקזי' מהאי סברא משיח מתיר פטר חמור בהנאה ואי למיטרי שלך ושל אתרים איני לא צריך קרא דהוא ס'ל שותפות בכרי פטור מן הבכורה. אבל ר"י ראית לי' שותפות נברי הייב בבכורה מיקי לצאנך למעוטי שותפות נכרי. ופטר חמור ממילא אסור בהנאה מסברא. וק"ל דלקמן )וף י"לו( אמרינן אמר ר' יצחק אר'ל מי שיש לו פטר חמור ואין לו שה לפרותו פורהו ביטויו. למאן. אלימא לר"י הא אמר הקפירה עליו תורה בשה. אלא לריש. רב אחא מתני הכי רבינא קיל ד'י ור"ש הלכה בר"י וסיום לן תנא בר"י. יאת אמרת הלבה בר"ש אלא אפ"ת ריי לא יהי' המור מן ההקדש ולא אתא כשה להחמיר עליו אלא להקל עליו. והשתא מאי קשיא ליה לרבינא מהא דסתט לן כר"י רפטר חמור אסור בהנאה כדאמרינן התם מרספק פטר המור בעי פרייה הא סי.ס לן תנא נמי כריש רפ'א )וף כ'( נכי פטר חמור ורפ'ב כדף י'נ( נכי בכור בהמה טהורה דשותפו' בכרי פטור מן הככור' ורלא כר"י ומרשותפו' וברי פטור' מן הבכור' בע'ב צאנך לאו למעוטי שותפו' בכרי אתי אלא למישרי פטר חמור בהנאה הוא ראת' ומאי אולמ' רהאי סתמ' מהאי סתמי . ואפ"ת דר' אחא ורבינא לא שמיע לה.י ברייה' רבקראי פליני אלא סביר" לי' לר' אהא טעם חרש רטעמי' דר"י משום יש לך דבר שהקפיד" עליו תור' כשה דמשמע לר"י שה דווק' ולא דבר אחר אפי' ביטויו לא וריש סיל רשת לאו דווקא אלא היה לדבר אהד בשוין מהני ויבה רבתי.: רחמנא אפילו שלא בשויו וכדמשמע מר"א דאמר אליבא רמאן אלא אליבא דר"י הא אמר רקפירה עליו תור' בשה אלא אליבא דר"ש ולפי דבריו שפיר אקשי' ליי רבינא . מ"מ כיון רביבמעתין מייתי מברייתא דפליגי ר"י ור"ש במיעוטי דקרא רצאנך בע'כ אי אפשר לומר רבי תרתי בהרי הרדי רפטר המור אסור בהנאה ושותפות בכרי פטורה מן הבכורה ראס בן צאנך למעוטי מאי ובע'כ צ"ל אי פטר המור אסור בהנאה צאנך למעוטי שותפות בכרי וש"מ שותפות נכרי חייב בבכורה ואי של נברי' פטור" מן הבכורה בע'כ צאנך להתיר פטר חמור קאתי והרי כולה סיניין רפ'ק רבכורות רהטי רקיי'ל דפטר חמור אסור בהנאה ושותפות בכרי פטורה מן הבכורה וכך פסקו כל הפוסקים וא"כ צאנך למעוטי מאי איזי ומאי דרשה בי'. ויש לי רקרוקי' רבים ופלפול עצום ועמוק בענין וה ואין כאן מקומו ולא כתבתי זאת אלא שיהי' פתח דברי כמאור התורה כמאמר הכתוב פתח דבריך יאיר.