תורת חובות הלבבות/חתימה

הספר חובת הלבבות נחתם בשיר בו נכללים כל שערי הספר, בתוכחה לרבינו בחיי ומאמר של רבינו סעדיה גאון. להלן הדברים.

ואלו הן עשרת הבתים עריכה

יכלול בהן שערי הספר. בית אחד לכל שער. ורשום בראשי הבתים שם המחבר.

יתד וב' תנועות יתד ויתד ותנועה, בדלת וכן בסוגר.

בְנִי יַחֵד יְחִידָתְך לְצורָך,

בְיחֶדְךָ לְאֱל אֶחָד יצָרָךְ.

חקור ודרוש, והתבונן פלאיו

ושים שכל ודת צדק אזורך: (בחינה)

ירא האל, ועדותיו וחוקיו

שמור לעד, לבל תמעד אשורך: (עבודה)

יהי סמוך לבבך, ותמוך

ובטוח בצור יהיה בעזרך: (בטחון)

בלב טהור, עשה חוקיו למענו

ואל תשא פני אדם בדורך: (יחוד המעשה)

ראה כי סוף יציר עפר לעפר

ושח, כי חול וגוש עפר מגורך: (כניעה)

יריבך לשון שכלך לסכלך

ושובה מזדון לבך ויצרך: (תשובה)

ודרכי אל בדין צדק ומישור

חכם לתור במחשבתך וסתרך: (חשבון הנפש)

סחה ילדות ושחרות מלבבך

ואל תתאיו למחמדי נעורך: (פרישות)

פני אל חי אזי תראה בחשקך

ותתיחד יחידתך לצורך: (אהבת ה')

העתק המאמר השמיני מספר האמונות לרבינו סעדיה גאון ז"ל עריכה

בגאולה האחרונה: (בפתיחה למאמר השמיני)

אמר המחבר הודיענו אלהינו ע"פ נביאיו שיגאלנו קהל בני ישראל ויקבץ נפוצותינו ממזרח ומפלג ויביאנו אל עיר קדשנו וישכיננו שם באמרו (זכריה ח) הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש והבאתי אותם ושכנו בתוך ירושלים וגו', וכן הבטיחו לנו כל הנביאים פה אחד, ומשה רבנו ע"ה הודיע לנו גם כן בתורתו הגאולה האחרונה הזאת ואמר בפ' והיה כי יבואו עליך וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך וגו' ומל ה' אלהיך את לבבך וגו' וכן כל הפרשה נאמרה על גאולה האחרונה שהרי נאמר שם וקבצך מכל העמים ובבית שני לא היו מפוזרים בכל העמים על שיתקבצו משם ועוד שלא נקבצו כולם כמו שנאמר שם, ועוד שהבטיחנו שימול את לבבנו ואת לבב זרענו לאהבה את ה' לעולם ושלא נחטא עוד ועדיין לא קיים הבטחתו שהרי מפני חטאינו גלינו מארצנו מבית השני ג"כ. וכי יעלה בדעת שום אדם שלא יקיים הש"י דבריו שדבר אל הנביאים משה רבינו ע"ה וישעיה וזולתם רבים מהנביאים אשר בשרו מהגאולה האחרונה ושהשולח אותם משלימה בלי ספק כמ"ש (ישעיה מד) מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים וכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם והש"י צדיק ולא יעול, אם הביא על האומה הזאת הגלות הארוכה אצלנו לא יתכן שיהא ח"ו באין תכלית ובודאי יש לדבר קץ ותכלה כמו שהבטיחו כל הנביאים וכמ"ש בעתה אחישנה, ונקיש ונקח ראיה למועד הזה ממועד הראשון שיעדנו בהיותנו במצרים וכבר ראו אבותינו גאולתנו במצרים וקריעת ים סוף והמן והשליו ומעמד הר סיני ועמידת השמש וכדומה לזה כ"ש שיקיים הבטחתו לנו שהבטיחנו גדולה וכבוד כפל מן השפלות והעוני שהגיענו כמ"ש תחת בשתכם משנה וכלמה ירונו חלקם, לכן בארצם משנה יירשו, ואמר ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך, ואמר והיטיבך והרבך מאבותיך, בעבור זה שונה לנו זכר יציאת מצרים במקומות רבים בתורה ומזכירנו מה שראינו, ואם נשאר דבר ממה שעשה לנו בגלות מצרים ולא הזכירם בפירוש בגאולה הזאת הוא נכנס תחתס מאמרו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, וע"כ אנחנו מיחלים מה שיעדנו לא נקוץ ולא נקצוף אך נתחזק חוזק הבטחון כמ"ש חזקו ויאמץ לבבכם וגו'. ולא יתכן שנעלה על לבנו שאיננו יודע מה שאנחנו בו ולא שאיננו מרחם אך כמ"ש כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא יעזבך, ולא נאמר שח"ו כחו קצר לקבץ פזורינו ולהביאנו אל עיר קדשנו ולבנות בית מקדשנו כמ"ש הן לא קצרה יד ה' מהושיע וגו' ואמר למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' וגו'. אבל אנחנו מאמינים באמונה שלמה כמה שהוכיחו כל הפסוקים. וכן קבלו חז"ל שהש"י שם לגאולתנו שני זמנים. א' זמן התשובה כמ"ש והיה כי יבואו עליך וגו' כל הפרשה. והב' זמן הקץ. ואיזה מהן שיקדם תתחייב הקץ והגאולה, אם נשוב קודם הזמן יגאלנו קודם, ואם לאו מוכרחין אנו לעמוד בגלות עד זמן הקץ ואז יכריח אותנו עד שנשוב אליו, שהוא לא הגלנו רק מפני חטאתינו ואיך יגאלט בחטאתינו, וארז"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו הקב"ה מעמיד עליהם גזרות קשות והם עושין תשובה ונגאלין, ואמר אני ה' בעתה אחישנה לא זכו בעתה כו'. וע"ש שהאריך מאד בדברים נמרצים והביא כל הפסוקים השייכים וסדרם בסדר נכון איך יהיה כל דבר כפי קבלת מז"ל, וסיים וישתבח מי שהגביר חסדו עמנו שהודיענו הקורות האלה שלא יבואו עלינו פתאום ותיאש אותנו וכו'. וכאשר יתקבצו תהיה אז תחית המתים כאשר בארתי במאמר הקודם לזה כו' אז יחדש הבורא בנין מקדשו מפואר מאד כאשר פרשו יחזקאל וישעיה כמו שמבואר בהם ע"ש, ותתיישב כל הארץ אז יראה אור השכינה זורח על בה"מ כמ"ש והלכו גוים לאורך, ואז תחול הנבואה בתוך עמינו כו' כמ"ש ונבאו בניכם ובנותיכם וגו', ויעמדו על הענין הזה כל ימי העולם כמש"ה ישראל נושע בה' תשועת עולמים וכתיב לא ינתש ולא יהרס של לעולם. וסיים ומה נכבד עולם כלו שממה וששון, כלו עבודת האל ויראתו, כלו גמול ושכר טוב. ואמר זה סכר פי הכופרים בה' האומרים אבדה ח"ו תקותנו, ובטל דעת המעוררים בראיות ברורות אמתיות, שכאשר שמענו כן ראינו שכל הנחמות שנבאו הנביאים פה אחד לא נתקיים מהם עדיין דבר ולא חצי דבר כמו שמבואר ומפורש בכל הפסוקים שהביאם באורך, וכמו שנודע לכל מביני מדע ולכך לא העתקתים כי יהיה שער ערוך בפני עצמו, ומה שהעתקתי פה די למבינים להיות בידי למזכרת שיהיה בציון תשועה ולישראל אור עולם לא יכרת במהרה בימינו, אמן כי"ר:

תם ונשלם

מפתח כסדר א"ב על מאמרי רז"ל המובאים בתוך הספר, איה מקום מוצאם בתלמוד וזולתם עריכה

אגמרה סימנין ואסברה בסברא - עירובין כ"א:
אדם שיש בו עבירה ומתודה וכו' - תענית ט"ז.
אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר - בבא בתרא פ"ט:
אי יהבית לי לבך ועינך וכו' - ירושלמי ברכות סימן א'
איזהו אל זר שיש בגופו וכו' - שבת ק"ה:
איזהו עשיר השמח בחלקו - אבות פרק ד', משנה א'
אל יעמוד אדם במקום סכנה וכו' - שבת ל"ב:
אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב - אבות פרק א', משנה ג'
אל תעש תפילתך קבע - אבות פרק ב', משנה י"ג
אלו ב"א שיראים להוציא ש"ש וכו' - נדרים ח':
אלמלא ניתנה תורה למדנו צניעות - עירובין ק':
אם אין אני לי מי לי - אבות פרק א', משנה י"ד
אם חסד אשירה ואם משפט אשירה - ברגות ס':
אם נאמר בכל נפשך למה נאמר וכו' - יומא פ"ב.
אע"פ שמיצר לי ומימר לי - שבת פ"ח:
אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס - שבת ס"ג.
בכל לבבך - בשני יצריך - ברכות נ"ד.
במה הארכת ימים - מגילה כ"ז:
במצוותיו ולא בשכר מצוותיו - עבודה זרה י"ט.
במקום שבעלי תשובה עומדין וכו' - ברכות ל"ד:
בעל קרי מהרהר בלבו וכו' - שם כ:
בשלש עשרה מדות התורה נדרשת - ברייתא דר"י
בשני דר"י כוליה תנויי בנזיקין וכו' - סנהדרין קו:
בתחלה קראו הלך ואח"כ אורח וכו' - סוכה נב.
גדולה שמושה יותר מלמודה - ברכות ז:
גזל מריש ובנאו בבירה וכו' - תענית טז.
דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל - יבמות ז:
דברה תורה כלשון בני אדם - בבא מציעא לא:
האומר אחטא ואשוב וכו' - יומא פח:
ההוא שלוחא דצבורא דנחית וכו' - ברכות לג:
הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה - אבות פ"ב א
הוי מחשב הפסד מצוה וכו' - שם
הוי מתפלל בשלומה של מלכות וט' - שם פ"ג ב
הוי עז כנמר וקל כנשר וכו' - שם פ"ה ב
הוי קל לראש ונוח לתשחורת וכו' - שם פ"ג יב
הוי שקוד ללמוד תורה וכו' - שם פ"ב יד
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים - ברכות לג:
המספר בשבחי של הקב"ה יותר מדאי - מגילה יח.
הנעלבין ואינם עולבין וכו' - גיטין לה:
העבודה אם יש בדור הזה מי וכו' - ערכין טז:
העולם הזה דומה לפרוזדור וכו' - אבות פ"ד טז
הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא וכו' - שם פ"ב א, ופ"ג א
והוי מקבל את כל האדם בספ"י - שם פ"א ט"ז
והוי שפל רוח בפני כל אדם - שם פ"ד ט
וכשאתם מתפללים דעו לפני מי וכו' - ברכות כה:
ועשו סייג לתורה - אבות פ"א ג
חייב אדם לברך על הרעה - ברכות נד.
חכם עדיף מנביא - ב"ב יב.
יהי ביתך בית ועד לחכמים - אבות פ"א ד
יחיד ורבים הלכה כרבים - ברכות לז.
ימוד אדם עצמו אם יכול לכוין וכו' - שם ל:
יפה תלמוד תורה עם ד"א וכו' - אבות פ"ב ג
כך היא דרכה של תורה וכו' - שם פ"ו ד
כל האומר דבר חכמה אפילו באומות וכו' - מגילה טז.
כל היודע לחשב בתקופות וכו' - שבת עה.
כל המזכה את הרבים וכו' - אבות פ"ה יח
כל המקיים את התורה מעוני וכו' - שם פ"ד ט
כל העוסק בתורה בלבד דומה וכו' - ע"ז יז:
כל עוף שהיה פורח עליו נשרף - סוכה כח.
כל העושה טובה למי שאינו מכירה וכו' - חולין קלג.
כל שלא חס על כבוד קונו וכו' - חגיגה יא:
כל שרוח הבריות נוחה הימנו וכו' - אבות פ"ג י
כתוב א' אומר וכמשפטי הגוים וכו' - סנהדרין לט:
ליבא ועינא תרי סרסורי וגו' - ירושלמי ברכות סי' א
ליחוש דילמא אתי למיעבד וכו' - מגילה כה:
לעולם יהא אדם רך כקנה וט' - תענית כה:
מגלגלין זכות על ידי זכאי וכו' - ב"ב קיט.
מוליך עשרה ב"א על קברו וט' - יומא פז.
מוסיפין מחול על הקודש - שם פא:
מנין שמצוה על האדם לחשב וכו' - שבת עה.
מסורת סייג לתורה - אבות פ"ג יג
מעשה בר"א שירד לפני התיבה וכו' - תענית כה:
מפני מה חרבה ירושלים וכו' - ב"מ ל:
מצוה גוררת מצוה - אבות פ"ד ב
מצות אין צריכות כוונה - ר"ה כח:
מרבה נכסים מרבה דאגה - אבות פ"ב ג
נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות - שבת לד:
סמא דכולא משתוקא - מגילה יח:
עבר על מצות ל"ת שיש בה כרת וכו' - יומא פו.
עד שלא שקעה שמשו של משה וכו' - קדושין עב:
עץ של הרדופני - מכילתא בשלח
עשה דברים לפעלם ודבר בהן לשמם - נדרים סב.
עשה רצונו כרצונך וכו' - אבות פ"ב ה
קבוץ לרשעים רע להם וכו' - סנהדרין עא:
רחמנא לבא בעי - שם קו:
שוב יום אחד לפני מיתתך - אבות פ"ב י
שיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות וכו' - שם פ"ג י
שלא יאמר אדם אקרא כדי שיקראוני חכם וכו' - נדרים סב.
שתה רביעית אל יורה וכו' - עירובין מד.
תורה מביאה לידי מעשה וכו' - סוטה מט.
תינוק בן יומו חי א"צ לשמרו וכו' - ב"ר פרשה לד

תורת חובות הלבבות
הקדמה
שער היחוד \| שער הבחינה \| שער עבודת האלהים \| שער הבטחון
שער יחוד המעשה \| שער הכניעה \| שער התשובה \| שער חשבון הנפש \| שער הפרישות \| שער אהבת ה'
חתימה