חרוץ

חרוץ - מילה לא ברורה בלשון המקרא

חרץ נדיר במקרא ומופיע במשלי שלמה הראשונים (פרק 12 לפי החלוקה הנוצרית) פעמיים.

המילה חרץ הדומה למילה חרש מלשון חרישה, מופיע במקרא פעמים רבותתבנית:כמה.

במשמעות חריץ

בחריצת משפט:תבנית:דרוש המקור

חריצת לשון הכלבתבנית:דרוש המקור

בהקשר של דיש וחריש

בהקשר של דישה:

הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּֽיפִיּ֑וֹת, תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק, וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים.

חרוץ זה הוא אולי חרוץ הברזל, כמופיע בשמואל:

וְאֶת־הָעָ֨ם אֲשֶׁר־בָּ֜הּ הוֹצִ֗יא וַיָּ֣שֶׂם בַּ֠מְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵ֨י הַבַּרְזֶ֜ל וּֽבְמַגְזְרֹ֣ת הַבַּרְזֶ֗ל וְהֶעֱבִ֤יר אוֹתָם֙ בַּמַּלְבֵּ֔ כתיב: במלכןן

וְכֵ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל עָרֵ֣י בְנֵֽי־עַמּ֑וֹן וַיָּ֧שׇׁב דָּוִ֛ד וְכׇל הָעָ֖ם יְרוּשָׁלִָֽם.

ובעמוס:

עַל שְׁלֹשָׁה֙ פִּשְׁעֵ֣י דַמֶּ֔שֶׂק וְעַל אַרְבָּעָ֖ה לֹ֣א אֲשִׁיבֶ֑נּוּ:

עַל דּוּשָׁ֛ם בַּחֲרֻצ֥וֹת הַבַּרְזֶ֖ל אֶת הַגִּלְעָֽד

בישעיה חרוץ במשמעות חרישה לצורך דיש משווה לאופן עגלה:

כִּ֣י לֹ֤א בֶֽחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח!! וְאוֹפַ֣ן עֲגָלָ֔ה עַל־כַּמֹּ֖ן יוּסָּ֑ב?

האדם החרוץ

נפש החרוצים מונגדת למתאווה ואין:

מִתְאַוָּ֣ה וָ֭אַיִן נַפְשׁ֣וֹ עָצֵ֑ל! וְנֶ֖פֶשׁ חָרֻצִ֣ים - תְּדֻשָּֽׁן. (ואולי תדושן - פירושו: היא תדוש אותן).

ויש חרוץ שאץ רץ:

מַחְשְׁב֣וֹת חָ֭רוּץ אַךְ לְמוֹתָ֑ר, וְכׇל אָ֝֗ץ אַךְ לְמַחְסֽוֹר.

חומר יקר ונדיר, או תצורה שלו (שטוח ופרוס?)

ניתן אולי לרפד את הדרך בחרוצים(!):

תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ יִרְפַּ֖ד, חָר֣וּץ עֲלֵי טִֽיט.

אך מזכריה משמע אחרת:

וַתִּ֥בֶן צֹ֛ר מָצ֖וֹר לָ֑הּ, וַתִּצְבׇּר־כֶּ֨סֶף֙ - כֶּֽעָפָ֔ר, וְחָר֖וּץ - כְּטִ֥יט חוּצֽוֹת!

כלומר החרוץ כאן הוא חומר נדיר שהפך לנפוץ ומצוי כמו בוץ. (תוך משחק צלילים עם חרוץ, וטיט חוצות - בעיצורים נחציים-לועיים)

דברי זכריה הם בהתאם לכתוב בכמה וכמה מקומות, ביחוד במשלי, בהם החרוץ הוא חומר יקר המדומה לזהב וכסף:

ט֣וֹב פִּ֭רְיִי מֵחָר֣וּץ וּמִפָּ֑ז, וּ֝תְבוּאָתִ֗י מִכֶּ֥סֶף נִבְחָֽר!

החרוץ כתצורה של פרוסה או חתיכה (לפי המשוער) מצאנו בדוד שנשלח על ידי ישי אביו לאמור:

וְ֠אֵת עֲשֶׂ֜רֶת חֲרִצֵ֤י הֶֽחָלָב֙ הָאֵ֔לֶּה תָּבִ֖יא לְשַׂר הָאָ֑לֶף.

ואולי פשוט נקראים גושי הגבינה כך בגלל החריצים שבהם, במשמעות העכשיווית של חריץ: סדק.

נחרץ - סופי, וחרוץ - רצוץ ושבור

נחרצה הוא "סופי" בישעיהו ודניאל({{{1}}})

בספר ויקרא נשמע שזה קשור לרצוץ, ומשווים את החרוץ לשבור({{{1}}})

ספר דניאל ונבואת השבועים

ספר דניאל מסתיים בנבואה לא ברורה על העתיד, ובה שלושה חלקים שבכל אחד מהם משולב חרוץ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

וְשָׁבֻעִ֞ים שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֗יִם תָּשׁוּב֙ וְנִבְנְתָה֙ רְח֣וֹב וְחָר֔וּץ וּבְצ֖וֹק הָעִתִּֽים׃