חפץ חיים על ספרא/צו/פרק י
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק י
עריכה( א ) שיביא -- צ"ל שלא יביא.
מה כל וכל וכו': בילקוט איתא "מה כל" וכ"מ במנחות דף ע"ג דהוי"ו של "וכל" איצטריך לדרשא אחרינא.
האמור למטה ב' מינים: דמרחשת ומחבת שני מינין הם ואם הביא מחצה מזה ומחצה מזה לא יצא וכן בלולה בשמן וחריבה שני מינין הן.
אף כל האמור כאן: דהיינו חלות ורקיקין של מאפה תנור האמור בויקרא -- שני מינין הן ואין מצטרפין להדדי.
על שום כליין נקראו וכו': שיש כלי ששמו "מרחשת" ויש ששמו "מחבת" והוה ליה כאלו אמר קרא מנחה של מרחשת ומנחה של מחבת.
ולא על שום מעשיהן: דמרחשת מעשיהן רוחשין שהיה הכלי עמוק ומתקבץ השמן במקום אחד וכשמניח אדם אצבעו על המנחה רוחש ומנענע. ומחבת מעשיה קשין שאינה עמוקה אלא שוליה צפין אצל אוגניה ולזה היא קשה. ונפקא מינה מכל זה דהאומר "הרי עלי מחבת" אמרינן דכוונתו לא היתה למנחה אלא התנדב להביא כלי ששמו מחבת לבית המקדש. והביא ראיה לזה מקרא דכתיב מתחלה בקרא תנור ואחר כך מחבת ומרחשת וילמד תחתון מעליון, מה תנור כלי וכו'. ובגמרא (דף סג:) הביאו עוד ראיה אחרת מקרא, עיי"ש.
( ב ) זה בית אב: שבאותו מקום.
המקריבים אותה: שמוטל עליהם היום להקריב אף על פי שלא הקריבה אלא אחד מהם.
( ג ) כנגד זבחים: שלא יאמר הכהן לחבירו טול אתה זבחים ואני מנחות.
לכל בני אהרן תהיה: שלא יחלקו זה כנגד זה אלא בין כולם יחלקו המנחות.
( ד ) יכול לא יחלקו מנחת מאפה תנור וכו': הגר"א ציין עיין במנחות עג. ורצונו לומר דשם ליתא להאי בבא. ובאמת לכל הבבות שאמר יכול וכו' יש שם סברא לזה כדלקמיה מה שאין כן בזה.
( ה ) יכול לא יחלקו מנחות כנגד זבחים: שהרי לא קמו תחתיהן בדלות.
אבל יחלקו עופות כנגד מנחות: שמחוייבין קינין ואין לו יכול להביא מנחה.
תלמוד לומר ועל מחבת וגו': בגמרא איתא "תלמוד לומר וכל נעשה במרחשת".
( ו ) עופות כנגד מנחות: שהללו מיני קמחין והללו מיני דמים.
אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות: בגמרא איתא "אבל יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו והללו מיני דמים".
תלמוד לומר וכו': עיין בגמרא.
( ז ) מחבת כנגד מרחשת: שזו מעשיה קשין וזו מעשיה רכין.
( ח ) תלמוד לומר איש כאחיו וסמיך ליה "ואם על תודה". [גמרא] וכתוב זה בתר "וזאת תורת זבח השלמים" לומר שאין חולקין תודה נגד שלמים.
( ט ) איש חולק אף על פי שהוא בעל מום: זה כבר כתיב למעלה ועיקר אתי למעוטי דאין קטן חולק.