חפץ חיים על ספרא/צו/פרק ט
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק ט
עריכה( א ) מה חטאת מן החולין וכו': ביארתי לעיל פרשתא ב' פ"ג הלכה ג'.
תורה אחת לסמיכה: שלא פירש בו בהדיא.
אשר יכפר בו: הראוי לכפרה חולק, פרט לטבול יום וכו' דלאו בני כפרה נינהו.
פרט לעולת הקדש: מפורש בזבחים (דף קג.) פרט לעולה הבאה מן המותרות שהיא לקיץ המזבח ועורה להקדש. עוד מוקי לה פרט למתפיס עולה לבדק הבית ושחטה קודם פדייה דלא קרינן ביה "את עולת איש" ועורה לבדק הבית. עוד מוקי לה במקדיש נכסים וכר' יהושע דאמר כרים יקרבו עולות והנהו עולות הם להקדש ולא לכהן.
אף עולת הגר: היינו גר שמת ואין לו יורשים דעולתו צריכה להקריב דעולה באה אף לאחר מיתה מ"מ הלא אין לו בעלים ולא מקרי "עולת איש" וע"כ עורו לבדק הבית ומאי דקאמר אף אדר' יהודה קאי דאמר פרט לעולת הקדש והוא מוסיף אף עולת הגר למעט דג"ז לאו עולת איש הוא. וכן איתא בתוספתא דקרבנות.
והגר"א גריס "פרט לעולת הגר" כלשון הגמרא וכונתו דלא ניטעי לומר דר' יוסי בר"י סבר דאף עולת הגר צריך להנתן לכהן.
עולת איש וכו': הוא דעת חכמים דפליגי אר' יוסי ב"ר יהודה וכן אר' יהודה כדאיתא בתוספתא.
עולת גרים: היינו גר שמת ואין לו יורשים ופליגי אר' יוסי בר"י [ראב"ד וכ"מ בתוספתא הנ"ל דבזה הגר איירינן].
עולה העולה ריבה: קרא יתירא הוא דלא אצטריך למכתב אלא "העור לכהן" אלא לרבות בא.
פרט שנשחטה חוץ למקומה: וחוץ לזמנה ודינן שאין עורותיהן לכהנים אלא נשרפת עם עורן וכדאיתא בזבחים (דף פה.) דפסולה לאו בת הפשט וניתוח היא אלא נשרפת עם עורה.
( ב ) יכול אף אם נשחטה: כצ"ל [הגר"א] דתיבת "שאני מרבה" אין לו ביאור.
הואיל ולא עלתה וכו': לא יהיה נקרא עולת איש ויהיה שייך העור לבדק הבית.
יצאו קדשים קלים: ודינן לבעלים.
( ד ) לא וכו' שלא זכו במקצתן: לא מצינו בתורה שום זכיה למזבח דהיינו אף בעולה שנתנה התורה זכות למזבח הוא רק בבשר ולא בעור לאפוקי כהנים מצינו שזכו בעור העולה ק"ו שיזכו בעורות שאר קדשי קדשים.
כל עצמו וכו': אין לנו להביא ראיה לשאר עורות מעולה בק"ו מפני שלא הוצרכנו ללמוד על שאר עורות מה תהא עליהן אלא על של עולה בלבד ולפיכך פרט בה הכתוב.
שבכל המקום העור וכו': ר"ל ופשיטא דעורות ק"ק לכהנים כמו הבשר.
פרים הנשרפים וכו': וכן בהלכה ה' סיום דברי רבי היא.
ניתנים מתנה לכהן רצו וכו': כצ"ל [הגר"א].
( ה ) לפי שנאמר בה והפשיט: והבשר למזבח ועל העור שהזקיקו להפשיט לא אמרו מה תהא עליו ולמזבח אינך יכול להביאו דבהדיא פרט הקטר באברים מופשטין ולא פרט לך העור עמהם.
הכי גרסינן אשר הקריב לכהן לו יהיה פרט לטבול יום -- כצ"ל, ותיבת "ינתן לכהן" מיותר [הגר"א וכן בגמרא ליתא].
לו יהיה: רישיה דקרא "המקריב את עולת איש" ועליה קאי "לו יהיה".
פרט לטבול יום וכו': דלא חזו להקרבה.
יכול: כמו שיכול לא יזכו בבשר וכלומר אף על פי שנתמעטו מלחלוק בשר מלאכול לערב הוצרכו למעטן מן העורות.
שהוא לאכילה: והן אינן ראוין לאכילת היום.
ת"ל עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה: שגם העור ינתן דוקא למי שראוי להקרבה.