חפץ חיים על ספרא/ויקרא נדבה/פרק ח
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק ח
עריכה( א ) כך לא תבא נדבת שנים: דקרבנו של יחיד משמע.
ת"ל והקריב: יתירא הוא דהוי מצי למכתב "ואם מן העוף עולה קרבנו לה' מן התורים" ומשמע והקריב בכל ענין.
( ב ) הרי הוא אומר אשר יקריב וכו' אשר יקריבו: דפתח בלשון יחיד וסיים בלשון רבים ללמדך דבכל הקדשים אף על גב דכתיב בלשון יחיד הוא הדין לשותפים.
את המנחה: דכתיב נפש.
( ג ) אלא תורים ובני יונה: דהוה ליה עוף כלל ותורים ובני יונה פרט ואין בכלל אלא מה שבפרט.
תורים גדולים: דכיון דלא כתיב בהו "בני" גדולים משמע.
( ד ) בני יונה וכו': הנה תורים ובני יונה שני מינים נינהו. במין תורים לא הכשירה התורה אלא גדולים ובמין בני יונה לא הכשירה התורה אלא קטנים.
ת"ל בני יונ קטנים ולא גדולים: ולא מצינן למימר דבבני יונה גילתה התורה דמכשרת לקטנים והוא הדין גדולים ובתורים גילתה התורה להכשיר גדולים והוא הדין קטנים ונילף חד מחבריה -- על זה מתרץ רבא בגמרא לא לישתמיט קרא בכל הני דמייתי עוף (כגון האי דנדבה ובשמיעת הקול וביולדת ובזב ובזבה ובמצורע) ולכתוב "מן בני התורים או מן היונים", שמע מינה דתורים דוקא גדולים ויונה דוקא קטנים.
( ה ) כל התורים יהו כשרים: משיצאו מכלל קטנות.
וכל בני יונה יהו כשרים - כצ"ל - כל זמן שלא באו לכלל גדולים.
לתחלת הציהוב: כשמתחילין לצהב כנפים שסביבות צוארם פסולין בזה ובזה דיצאו מכלל קטנים ונפסלו תבני יונה ולכלל גדולים לא באו שיוכשרו בתורים.
משיזהיבו: שיהיה כנפי גופן גדולים ואדומים ומזהיבים כזהב.
משיצהיבו: שיתחילו לצהב.
( ו ) קרבנו תורים ובני יונה: קרבנו דסיפא דקרא קדריש דכתיב "מן התורים או מן בני היונה את קרבנו".
ואין הכשרו תורים: דאין יכול להביאן במקום צפורי מצורע להכשיר גופו לבוא אל המחנה.
שיכול והלא דין הוא -- כצ"ל [ר"ש משאנ"ץ].
שלא כשרו לכפר בפנים: שלא הוכשרו להקריבן בפנים אלא תורים ובני יונה.
לכפר בחוץ: היינו לטהר בם את המצורע דהכשרו מחוץ למחנה.
( ח ) ומה אם במקום: דהיינו במצורע עשיר.
ששוה מכשיר שבפנים למכפר: ששניהם בהמות אשם להכשירו לאכול בקדשים וחטאתו לכפר.
חלק המכשיר שבחוץ מהם: דפשיטא שאין הכשרו בהמה דבעי ושלח על פני השדה.
מקום שלא שוה המכשיר שבפנים למכפר: כגון קרבן מצורע עני שמכשירו לאכול קדשים הוא אשם ומכפר קן תורים או בני יונה.
אינו דין שנחלוק המכשיר שבחוץ מהן: שלא יהא יכול לבוא תורים ובני יונה כמכפר שלו בפנים.
הא דין דין לעני: היינו לעני למדנו מן הדין שאין יכול להביא תורים ובני יונה להכשיר בחוץ ככפרתו בפנים אבל לעשיר אפילו אם יביא תורים ובני יונה להכשיר בחוץ גם כן אין זה ככפרתו בפנים שהוא חטאת בהמה אימא שיכול להביא תורים ובני יונה להכשיר בחוץ מקל וחומר דלעיל (בפסקא ז'). ת"ל קרבנו וכו' -- דאפילו עשיר לא יכול להביא להכשיר תורים ובני יונה כ"א צפרים.