חפץ חיים על ספרא/ויקרא חובה/פרק יא
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק יא עריכה
( א ) מה תלמוד לומר יביא יביא: דכתיב "אם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה", לכתוב "אם כבש קרבנו לחטאת".
שיביא איזה מהן שירצה: ולא אמרינן מצוה בראשון.
תלמוד לומר יביא יביא: מכל מקום.
יכול יביא שתיהן: אי הוי כתיב נמי בסיפא "נקבה תמימה יביא" ולא הוי כתיב "יביאנה" הוה אמינא דהריבוי הוא שיקריב שתיהן.
ואינו מביא שתים: אלא האחרת תדחה.
ר' יהודה אומר תרעה ר' שמעון אומר תמות (תמורה טו, א).
( ב ) על שתי חטאים: כגון אם הופרשו הראשונות לשם חלב ונתכפר באחת לא תקרב האחרת לשם דם.
אבל יביא שתיהן על חטא אחד: כגון אם הופרשו הראשונות לשם חלב שאכל אמש ונתכפר באחת מהן אימא יביא האחרת על חלב שאכל היום.
ת"ל יביאנה: דהוה מצי למכתב "יביאה" וכתיב "יביאנה" לאלומי מיעוטא דאפילו על חטא אחד לא יביאנה.
( ג ) על ראש החטאת: "על ראשה" הוה מצי למכתב וכתיב "החטאת".
הוליך שלא לשמה: דהולכה היא בכלל קבלה.
( ה ) וכפר וכו': פי' ג' פעמים כתיב "וכפר" -- בשעיר נשיא ובשעירת יחיד ובכבשת יחיד, דיתירא הוא דהא כתיב "ונסלח לו".
מפני הדין: שהייתי סבור לומר שמעכב.
והלא דין הוא: שאינו מעככ ולמה צריך קרא לזה.
למטן: מחוט הסקרא דהיינו עולה ושאר קרבנות.
למעלן: דהיינו חטאת דכתיב ביה "על קרנות המזבח".
מה דמים וכו' במתנה אחת כיפר: כדתניא בריש פרק בית שמאי (דף לו:) מנין לניתנין על מזבח החצון שנתנן במתנה אחת כיפר? תלמוד לומר "ודם זבחיך ישפך". וחטאת מהאי קרא לא מצינן למילף דלא שייך בה לשון 'שפיכה' שהיא במתנה באצבעו.
( ו ) בפנים: בחטאות הפנימיות.
בחוץ: בחטאת החצונות.
לא כיפר: כדלעיל פרק ו פסקא ה'.
( ז ) מדמים שבחוץ: דהיינו חטאת מעולה.
תלמוד לומר וכפר עליו: מכל מקום.
אף על פי שלא נתן וכו': דתלת "וכפר" חד לחיסר אחת מן המתנות וחד דאפילו חיסר שתים וחד דאפילו חיסר שלש ולא נתן אלא אחת כשרה.