חפץ חיים על ספרא/בחקותי/פרשה ב


ביאור - פרשתא ב עריכה

(א) למדרש חכמים:    דהיינו תורה שבע"פ שאינו נכתב ובו שייך לשון שמיעה שנשמע באוזן מהחכמים שבא להם בקבלה מסיני.

(ב) הכי גרסינן: ואם לא תשמעו לי מה תלמוד לומר:    פי' מלת "לי" יתירא.
שהוא יודע את רבונו:    שהוא אדון הכל.

(ג) הכי גרסינן בילקוט: מה תלמוד לומר לא תעשו יש לך אדם וכו':    פי' דהתנא שאל מה תלמוד לומר "לא תעשו" כיון דאינו לומד ממילא לא יעשה. ועל זה משני יש לך אדם וכו', פי' שיכול שימצא אדם שאינו למד אבל עושה וכו'. והגר"א גריס בהדיא "שיכול שיש לך אדם וכו'".