חפץ חיים על ספרא/בחקותי/פרק א
חפץ חיים על הספרא
מפרשים על הפרק: מלבי"ם | חפץ חיים | קרבן אהרן | הר"ש | רבינו הלל | הראב"ד | עשירית האיפה
ביאור - פרק א עריכה
(א) ברביעיות: והוא מליל ד' לליל ד', שאין בני אדם הולכין בדרכים באלו הזמנים בלילות, וכתניא בפרק ערבי פסחים (פסחים קיב, ב) "אל יצא אדם יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בליל שבתות מפני שאגרת בת מחלת יוצאה היא ויש אומרים ריבוא של מלאכי חבלה וכל אחת יש לה רשות לחבל"[1].
או אינו אלא בערבי שבתות: פי' אפשר דכונת הכתוב "בעתם" - בעת שהעולם צריכים אליהם אפילו שיהיו בערבי שבתות שהם מטרידים לאנשים ומונעים מהכנת צרכי שבת.
אפילו שנים כשני אליהו: שהיה זמן עצירת גשמים בעולם.
אינו אלא סימן קללה: שהוא מופת שאינם נשלחים מההשגחה מאתו יתברך אחר שהוא מבטלם על ידי זה מרצונו יתברך.
מעשה בימי הורדוס: בעת בנין הבית שסתרו ובנאו מחדש כדאיתא בריש בבא בתרא.
בלילי שבתות: לפי שלילי רביעיות הן אמת שאין האנשים יוצאים יחידים אבל הרבה בני אדם יחד אין כאן סכנת מזיקין ומותר לצאת, אבל בלילי שבתות איכא מונע אחר מלצאת מלבד המזיקין שהוא אסור במלאכה ואין בני אדם יוצאין מבתיהן אפילו הרבה יחד, ולזה בלילי רביעיות עדיין איכא ביטול להרבה אנשים יחד אבל בלילי שבתות ליכא ביטול כלל על ידי הגשמים, ולזה הדר אמר ד"בעתם" הוא בלילי שבתות.
(ב) הא מה אני מקיים ונברכו בך כל משפחות האדמה: דמשמע שנתברכו כל העכו"ם באמצעות ישראל.
שיהיה שבע: כלומר שלא תהיה הברכה מגעת להם מברכת ארץ ישראל אלא שיהיה בא"י שבע תמיד אף כאשר יהיה רעב בכל הארצות ויהנו מברכת א"י במה שימצאו לקנות מהם מה שיספיק להם.
(ג) ונתנה הארץ יבולה: דהיל"ל "יבול", וכתב "יבולה" משמע מה שניתן לה בכח הטבעי קודם שנתקללה.
בימי אדם הראשון: קודם שחטא.
ת"ל זכר עשה לנפלאותיו: פי' שמה שעשה ה' ית' בימי אדם הראשון הוא זכר והוראה למה שיעשה לעתיד לבא מן הנפלאות כדי שיאמינו להאותות שיהיו אז ולא יאמרו אין כל חדש תחת השמש, כי באמת כבר היה כן בימי אדם הראשון.
תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע: כצ"ל. וכתיב בתריה "ויהי כן" -- משמע שבאותו היום גופא הוציאה מיני דשא ועשב עם הזרעים שבהם כדי שנוכל לזרוע במקום אחר. הרי שעשתה פירות באותו יום.
(ד) מלמד שבו ביום שהוא נטוע וכו': דגם על זה כתיב "ויהי כן".
(ז) שתהיו עסוקים בדיש: היינו שיהא הדיש מרובה כל כך עד שיהיו עסוקים בו עד זמן בצירת ענבים.
אין צ"ל וכו': דזה איננו ברכה.
(ח) וכן הוא אומר עושה שלום ובורא רע וכו': פי' שהכתוב אומר שהבורא יתברך בורא דבר והפכו, ומדהעמיד "שלום" נגד "רע" מכלל שהשלום הוא מקור הטוב שהוא כולל הכל. והגר"א גריס "ובורא כל", וכן איתא בילקוט.
- ^ בפסחים שלנו הנוסחא היא "מפני שאגרת בת מחלת היא ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו " - ויקיעורך