חפץ חיים/הלכות לשון הרע/י ז

לוח יומי: שנה פשוטה - י"ז כסלו, י"ז ניסן, י"ז אב. שנה מעוברת - כ"ב כסלו, ב' ניסן, י"ב אב.

וְעַתָּה נְבָאֵר הַפְּרָט הַג', שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּסָעִיף ב', וְהוּא מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ שָׁם, דְּצָּרִיךְ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ מִתְּחִלָּה, הַיְנוּ דַּוְקָא בִּסְתָמָא, אֲבָל (כג) אִם הוּא יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בּוֹ, שֶׁלֹּא יִוָּסֵר בִּדְבָרָיו וְלֹא יְקַבֵּל תּוֹכַחְתּוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ, רַק שֶׁיִּזָּהֵר לְסַפֵּר דָּבָר זֶה בִּפְנִי שְׁלשָה, וְהַטַּעַם, שֶׁאִם יְסַפֵּר דָּבָר זֶה בִּפְנִי אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, יִתְרָאֶה, שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן, שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ הַדְּבָרִים לְאָזְנָיו, וְרוֹצֶה לְהַחֲנִיפוֹ וְלִגְנֹב דַּעְתּוֹ, וּבַסֵתֶר הוּא מְגַנֵּהוּ, וְנִרְאֶה כְּנֶהֱנְה בְּסִפּוּר לָשׁוֹן הָרָע עַל חֲבֵרוֹ. וְעוֹד טַעַם אַחֵר, שֶׁיָּבוֹאוּ לְחָשְׁדוֹ וְיֹאמְרוּ, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין הַדָּבָר אֱמֶת, וּמִלִּבּוֹ הוּא בּוֹדְאָם, דְּאִם לֹא, מַדּוּעַ לֹא גִּלָּה אֶת עֲוֹנוֹ בְּפָנָיו רִאשׁוֹנָה, וְאִם כֵּן לֹא יָבוֹא מִסִפּוּרוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת, הַמְבֹאֶרֶת לְעֵיל בְּסָעִיף ד'. עַל כֵּן צָרִיךְ לְסַפֵּר הַדָּבָר בְּפִרְסוּם, דְּהַיְנוּ בִּפְנִי שְׁלשָה, דְּזֶה הֱוֵי, כְּאִלּוּ אָמַר הַדְּבָרִים בְּפָנָיו, וְתוּ לֹא אָתֵי לְמִיחְשְׁדֵה {ויותר לא יבואו לחשוד בו}, שֶׁאֵינוֹ מָצּוּי הוּא, שֶׁאָדָם כָּשֵׁר יְסַפֵּר דְּבַר שֶׁקֶּר בְּעִקָּרוֹ בָּרַבִּים. (כד) וְאַף שֶׁגּם עַתָּה אֲסוּרִים הַשּׁוֹמְעִים לְקַּבֵּל דָּבָר זֶה בְּהַחְלָטָה, שֶׁיִּתְגַּנֶּה עַל יְדֵי זֶה הַנִּדּוֹן בְּלִבָּם, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל בִּכְלָל ו' סָעִיף א', הַיְנוּ טַעְמָא, שֶׁאַף שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁקֶר מֵעִקָּרוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אוּלַי חָסֵר עוֹד פְּרָט אֶחָד לְזֶה הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ יִשְׁתַּנְּה זֶה הָעִנְיָן מִסוֹפוֹ לִתְחִלָּתוֹ, עַל כֵּן אָסוּר לָהֶם לְעֵת עַתָּה לְהַחְלִיטוֹ לִגְנַאי עֲבוּר זֶה הַסִפּוּר, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יִכָּנֵס הַדָּבָר בְּאָזְנֵיהֶם לְעִנְיָן זֶה, שֶׁיִּרְאוּ לַחֲקֹר אַחַר הַדָּבָר אִם אֱמֶת הוּא וּלְהוֹכִיחַ אֶת הָאִישׁ הַהוּא, שֶׁמְּסַפְּרִים עָלָיו הַדְּבָרִים הָרָעִים, וְאוּלַי יִשְׁמַע לְדִבְרֵיהֶם, וְעוֹד שְׁאָר תּוֹעֲלִיּוֹת, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בְּסָעִיף ד', עַיֵּן שָׁם.


(כג) אם הוא יודע ומכיר בו וכו' בפני שלשה. כן כתוב בשיטה מקובצת לב"ב בשם עליות הר"י ז"ל עי"ש, ורוב סעיף זה הוא מלוקט מדברי ר' יונה שבש"ת ודבריו שבשיטה מקובצת.

(כד) ואף שגם עתה. ואעתיק על זה מה שכתבתי בביאור דברי ר"י שבשיטה מקובצת וז"ל השיטה מקובצת שמא אין הדברים אמת וכו' הכל יודעין שאין אדם כשר וכו'. אף דכבר ביררנו בראיות שאין לקבל לשה"ר אף אם שמע באפי תלתא, דפשוט דכוונתו אם לא יספר באפי תלתא יחזיקו הדבר כמעט קרוב לודאי שהוא שקר ואתו לחשדו וגם לא יחקרו אחר הדברים, אבל עתה יכנסו הדברים באזניהם לענין שיהיה עיקר הדברים נוטה בלבם לאמת, אך אף על פי כן עדיין לא נתגנה פלוני משום זה כי אולי חסר פרט אחד קטן שעי"ז נשתנה כל הענין, ועל כן יבואו לחקור אחר כל הענין בשלימותו ולהוכיח את האיש וכו'. אבל אין כוונתו שמא וכו' דהדבר כמו ספק ועתה בפני שלשה הוא ודאי אמת, אחר דכבר ביררנו בראיות מוכרחות דאסור לקבל בכל גווני ועוד דלא משמע כן בש"ת במאמר רכ"ח הנ"ל דשלא באפי תלתא יחזיקו השומעים הדבר לספק ממ"ש שם אין הדברים כנים ומלבו הוא בודאם ואם לא איפוא וכו' עי"ש ועוד ממקומו הוא מוכרח פה ממה שסיים אבל יש להם לחקור הדברים וכו' משמע דאף עתה עדיין חקירה צריך ופשוט, עד כאן כתבתי שם. (באר מים חיים)