חנוך ב/ד
< חנוך ב
פרק ד
א וַיִּשָּׂאוּנִי הָאֲנָשִׁים הָהֵם וַיַּעֲלוּנִי אֶל־הָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי וַיַּרְאוּנִי וָאֵרֶא חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה מֵחֶשְׁכַת הָאָרֶץ: ב וָאַבִּיט שָׁם אֶל־הָאֲסוּרִים בִּכְבָלִים הַתְּלוּיִם וּשְׁמוּרִים מְחַכִּים לְמִשְׁפָּט בְּלִי־מִדָּה: ג וְהַמַּלְאָכִים הָהֵם מַרְאֵיהֶם חֹשֶׁךְ מֵחֶשְׁכַת הָאָרֶץ וְהֵם בּוֹכִים בְּכָל־שָׁעָה בְּלִי־הֲפוּגוֹת: ד וָאֹמַר אֶל־הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמָּדִי מַדּוּעַ אֵלֶּה נַעֲנִים בְּלִי־חָשָׂךְ: ה וַיְשִׁיבוּנִי אֵלֶּה הֵם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר סָרוּ מֵאַחֲרֵי יְיָ לֹא שָׁמְעוּ לְמִצְוֹת וַיֵּלְכוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם וַיָּסוּרוּ הֵם וְשָׂרָם וְהַנְּתוּנִים בָּרָקִיעַ הַחֲמִישִׁי: ו וַיֶּהֱמוּ מֵעַי לָהֶם מְאֹד וְהַמַּלְאָכִים הָהֵם הִשְׁתַּחֲווּ לִי וַיֹּאמְרוּ אֵלָי אִישׁ הָאֱלֹהִים הִתְפַּלֵּל לָנוּ אֶל יְיָ: ז וָאַעַן אֲלֵיהֶם וָאֹמַר מִי אֲנִי בֶּן תְּמוּתָה אֲשֶׁר אֶתְפַּלֵּל לְמַלְאָכִים מִי יוֹדֵעַ אָנָה אֵלֵךְ בְּנַפְשִׁי וְאֵת אֲשֶׁר יִקְרֵנִי אוֹ מִי יִתְפַּלֶּל־לִּי: