חלום בלהות (רחל)

וּצֵאתִי לִסָּקֵל, יָשְׁבוּ הַדַּיָּנִים
וְדֹם הֵנִידוּ רֹאשׁ.
אָרוּר, אָרוּר אֲשֶׁר הִרְבִּיץ חַטָּאת
לְפֶתַח לֵב אֱנוֹשׁ!
 
נָשַׁךְ אָבָק לוֹהֵט רַגְלַי הַיְחֵפוֹת
כֹּחִי הָלַךְ וָדָל;
קוֹצֵי צָבָר חִוְרִים לְאֹרֶךְ הַנָּתִיב
וְשַׁחַק מַחְשֶׁה מֵעָל.
 
וְכֹה אֶצְעַד, אֶצְעַד, וְיֵשׁ אֶפְנֶה
וְאַחֲרַי אַבִּיט, אַמְתִּין:
אוּלַי הוּנַף סוּדָר בִּידֵי אוֹתוֹ הָאִישׁ
עַל סַף בֵּית-דִּין?

מאת רחל המשוררת

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).