פתיחת התפריט הראשי

היה היה פעם ילד עני בשם הווארד קלי שנהג למכור סחורה מדלת לדלת בכדי לממן את לימודיו בבית הספר.

בוקר אחד גילה הילד כי חסרות לו רק 10 אגורות בכדי לקנות מזון, והוא היה רעב.

הוא החליט לבקש ארוחה בבית הבא אליו יגיע. אך כאשר הדלת נפתחה על ידי אישה צעירה ונאה, התבלבל הילד, ובמקום לבקש ארוחה הוא ביקש לשתות מים. האישה הצעירה חשבה לעצמה שהילד נראה רעב, ולכן הביאה לו כוס חלב גדולה. הוא שתה באיטיות, ואז שאל: "כמה אני חייב לך?"

היא ענתה: "אתה לא חייב לי דבר. אמא למדה אותנו שלא לקבל תשלום תמורת חסד." הוא ענה: "אם כך, אני מודה לך מעומק לבי."

כאשר הווארד קלי עזב את הבית, לא רק שהוא חש פחות רעב וחזק יותר, אלא גם אמונתו באלוהים ובטוב ליבם של בני אדם התחזקה.

שנים רבות לאחר מכן, אותה אישה חלתה באופן אנוש. הרופאים המקומיים היו מתוסכלים משום שלא הצליחו לאבחן את מחלתה. לבסוף, הם שלחו אותה לעיר הגדולה, שם ביקשו ממומחים לחוות דעה על מחלתה הנדירה.

ד"ר הווארד קלי נקרא לחדר המומחים. כאשר הוא שמע מאיזו עיר הגיעה החולה, אור משונה נדלק בעיניו. הוא קם מייד והלך אל חדרה בבית החולים.

הוא הלך לראות אותה כשהוא לבוש בחליפת הרופאים שלו, וזיהה אותה מייד.

ד"ר קלי חזר לחדר המומחים כאשר הוא נחוש לעשות כמיטב יכולתו להציל את חייה. מאותו יום והלאה, הוא ייחס תשומת לב מיוחדת למקרה שלה.

לאחר מאבק ממושך, הם, האשה והרופאים, ניצחו במאבק, והיא הבריאה.

ד"ר קלי ביקש ממשרד התשלומים להעביר אליו את החשבון הסופי לצורך אישור. הוא הסתכל בחשבון, רשם הערה בצד הדף, והחשבון נשלח אל חדר של המטופלת.

האשה חששה לפתוח את החשבון, משום שהייתה בטוחה שהיא תיאלץ לשלם אותו עד סוף חייה.

בסופו של דבר היא פתחה את החשבון, ומשהו משך את תשומת ליבה בצד הדף. היא קראה את המילים הללו: "החשבון שולם במלואו באמצעות כוס חלב אחת. על החתום, ד"ר הווארד קלי."

דמעות של שמחה זלגו מעיניה, וליבה השמח התפלל ואמר: "תודה לך, אלוהים, שאהבתך התפשטה בליבותיהם ובידיהם של האנשים."


הסיפור ממחיש את הפתגם האומר: "שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תמצאנו" (קהלת יא א).