חיי מוהר"ן תקסט
<< · חיי מוהר"ן · תקסט · >>
שָׁמַעְתִּי מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבָּזֶה שֶׁמְּחַדְּשִׁין בַּתּוֹרָה, עוֹשִׂין טוֹבָה גְּדוֹלָה מְאד מְאד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ סִפֶּר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁדִּבֵּר עִם אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹבֵל לְפָנָיו מְאד עַל רִבּוּי מַעֲשָׂיו הַמְכעָרִין כִּי זֶה הָאִישׁ הָיָה חָפֵץ מְאד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלָצֵאת מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים אַךְ בְּכָל פַּעַם הִתְגַּבְּרוּ עָלָיו יוֹתֵר עַד שֶׁעָבְרוּ עָלָיו יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְלא זָכָה לָצֵאת מִמַּה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לָצֵאת. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הִתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר וְחָתַר בְּכָל פַּעַם לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיָה קוֹבֵל מְאד מְאד לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל עֲכִירַת מַעֲשָׂיו רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְהֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחָכְמָתוֹ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת אֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר, כִּי כְּבָר כֻּלּוֹ רַע. וְתֵכֶף נִתְעוֹרֵר הָאִישׁ הַנַּ"ל וְעָנָה וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֲלא עִם כָּל זֶה אֲנִי מִתְגַּבֵר לִפְעָמִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמִי לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ: הוּא מְעַט דִּמְעַט. וְתֵכֶף אָמַר לוֹ, שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לֵילֵךְ עִם מַאֲמַר אֲזַמְּרָה לֵאל קַי בְּעוֹדִי וְכוּ' כָּל זֶה סִפֵּר לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְהֵבַנְתִּי כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁדַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה הֶחֱיָה אֶת הָאִישׁ. כִּי כְּבָר נָפַל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלּא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַחֲיוֹתוֹ בְּשׁוּם דָּבָר רַק כְּשֶׁאָמַר לוֹ שֶׁהוּא כֻּלּוֹ רַע אָז נִתְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ וְהִתְחִיל לְהַרְגִּישׁ מְעַט קְדֻשַּׁת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצָאִין בּוֹ עֲדַיִן וְאָז אָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִם מַאֲמַר אֲזַמְּרָה וְכוּ' כַּנַּ"ל