חיי מוהר"ן קח
<< · חיי מוהר"ן · קח · >>
אַחַר כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְהָיָה מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק מִשֻּׁלְחַן חוֹתְנוֹ כִּי חֲמוֹתוֹ נִפְטְרָה וְלָקַח חוֹתְנוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת מִקְּהִלַּת קדֶשׁ מָאהְלִיב וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ הִשִּׂיאָהּ לוֹ כִּי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָסַע עִמּוֹ לָעִיר מָאהְלִיב וְעַל יָדוֹ נִגְמַר הַשִּׁדּוּךְ וְנִשֵּׂאת לוֹ. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עֲדַיִן בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ וְכִמְדֻמֶּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה אָז בְּעֶרֶךְ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנִים אַף עַל פִּי כֵן נָשְׂאוּ לוֹ פָּנִים קְצָת אֲנָשִׁים מֵחֲמַת שֶׁהָיָה נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְגַם רָאוּ וְהֵבִינוּ בּוֹ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא כְּלִי יָקָר מִפָּז וּמִפְּנִינִים. וְהַמַּשְׂכִּילִים הֵבִינוּ גַּם אָז שֶׁכַּאֲשֶׁר יִתְגַּדֵּל יִהְיֶה חִדּוּשׁ בָּעוֹלָם. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּמָאהְלִיב כָּךְ הָיָה כִּי נִתְאַכְסֵן שָׁם בְּבֵית אִישׁ נִכְבָּד אֶחָד מֵהַמְקרָבִים לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְהָאִישׁ הָיָה עָשִׁיר נִכְבָּד. וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְעָשָׂה סְעֻדָּה עֲבוּרוֹ. וְהָיוּ שָׁם עוֹד אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים מֵהַמְקרָבִים לְהָרַב הַנַּ"ל וְנָתְנוּ לוֹ יַיִן לִשְׁתּוֹת וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה עֲדַיִן סָגוּר וְלא הָיָה רָגִיל לוֹמַר תּוֹרָה בָּרַבִּים אַךְ אָז בִּשְׁעַת מִשְׁתֵּה הַיַּיִן נִתְלַהֵב לִבּוֹ וּפָתַח פִּיו וְגִלָּה לִפְנֵיהֶם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה הַזּאת, הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, וְנִבְהֲלוּ מְאד, וְאָז הָיָה הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל חוֹתְנוֹ וְשָׁבוּ לְבֵיתָם. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן בָּא לְשָׁם הָרַב הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ דּב מִזַּאסְלַאב הַנִּקְרָא בְּפִי כּל רַבִּי בֶּער בְּרַבִּי בּוּנִים שֶׁזָּכָה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִסְתַּלֵּק שָׁם. וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כָּל הַנַּ"ל כָּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִפִּיו אָז וְנִבְהַל וְנִשְׁתּוֹמֵם מְאד וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם. וּבִהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בַּכְּפָר עֲדַיִן עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ הִתְחִילוּ אֲנָשִׁים מִמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּכִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. וְלִפְעָמִים נָסְעוּ אֵלָיו וְהָיָה מַלְהִיב לִבָּם מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִתְקָרְבוּ עַל יָדוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנַעֲשׂוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים מְאד עַד הַיּוֹם הַזֶּה אַשְׁרֵי לָהֶם. אַחַר כָּךְ עֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב קְצָת עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ אַךְ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן קְצָת לא יָצְאָה חֲמוֹתוֹ יְדֵי חוֹבָתָהּ נֶגְדּוֹ כִּי בְּבֵית חוֹתְנוֹ הַנַּ"ל הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חֶדֶר מְיֻחָד בְּתוֹךְ הַבֵּית דִּירָה שֶׁקּוֹרִין אַלְקִיר [חֶדֶר צְדָדִי קָטָן]. וְשָׁם הָיָה יוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹדֵד וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלִפְרָקִים הָיָה יוֹצֵא לַחוּץ לְהִתְבּוֹדֵד בַּשָּׂדֶה אוֹ לַיַּעַר וְכַיּוֹצֵא. וַיְהִי הַיּוֹם וְנָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶל הָעִיר וְהָלְכָה חֲמוֹתוֹ וְהֶעֱמִידָה מִטָּתָהּ שָׁם. כִּי רָצְתָה לִקַּח אֶת הַחֶדֶר בִּשְׁבִילָהּ. וְתֵכֶף כְּשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְשָׁם וּמָצָא שֶׁלָּקְחָה מִמֶּנּוּ מְקוֹם קְדֻשָּׁתוֹ, לא הָיָה יָכוֹל עוֹד לִהְיוֹת סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ. וְאָז יָצָא מִן הַכְּפָר, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הָעִיר וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע