חיי מוהר"ן סא
<< · חיי מוהר"ן · סא · >>
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת פָּרָשַׁת נחַ שְׁנַת תק"ע אַחֲרֵי שֶׁאָמַר בְּלֵיל שַׁבָּת הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת [סִימָן סז תִּנְיָנָא]. וְזֶה בְּחִינַת הֶסְפֵּד עַל סִלּוּק הַצַּדִּיק וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִכְנַסְנוּ אֵלָיו כְּדַרְכֵּנוּ וְהִטָּה בְּיָדוֹ שֶׁנֵּלֵךְ מֵאִתּוֹ וְתֵכֶף הָלַכְנוּ מֵאִתּוֹ. וְהָיָה לָנוּ לְפֶלֶא כִּי דַּרְכֵּנוּ הָיָה תָּמִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָיָה לָנוּ צַעַר קְצָת מִזֶּה וְנִכְנַסְנוּ לְבֵית הָרַב דְּפה. אַחַר אֵיזֶה שָׁעוֹת שָׁלַח הַמְשָׁרֵת שֶׁלּוֹ וְקָרָא אוֹתָנוּ שֶׁנִּכְנס אֵלָיו וְנִכְנַסְנוּ אֵלָיו אֲנִי וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי. וְצִוָּה לְסַפֵּר לוֹ חֲדָשׁוֹת כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד שֶׁהָיָה שׁוֹאֵל לְסַפֵּר לוֹ חֲדָשׁוֹת דַּיְקָא וְסִפֵּר לוֹ רַבִּי נַפְתָּלִי מַה שֶּׁשָּׁמַע אָז מֵעִנְיַן מִלְחֶמֶת הַצָּרְפָת שֶׁהָיָה בְּאוֹתָן הָעִתִּים. וְאָז בְּאוֹתָהּ הַשִּׂיחָה הָיִינוּ מִתְפַּלְּאִים וּמַתְמִיהִים עַל גּדֶל הִתְנַשְּׂאוּת שֶׁנִּתְנַשֵּׂא כָּל כָּךְ פִּתְאוֹם כִּי הָיָה בִּתְחִלָּה עֶבֶד פָּשׁוּט וְנַעֲשָׂה קֵיסָר. וְדִבַּרְנוּ עִמּוֹ אָז מֵעִנְיָן זֶה. עָנָה וְאָמַר, מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה נְשָׁמָה יֵשׁ לוֹ כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁנִּתְחַלֵּף כִּי כֵּן בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת נִתְחַלְּפִין לִפְעָמִים הַנְּשָׁמוֹת וְכוּ'. וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר שֶׁכְּבָר הָיָה מַעֲשֶׂה כָּזאת שֶׁפַּעַם אַחַת יָלְדָה הַמַּלְכָּה וּבְאוֹתוֹ הָעֵת וְכוּ' וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ שֶׁנֶּחְלַף. אַחַר שֶׁסִּפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַבֶּן מֶלֶךְ וּבֶן הַשִּׁפְחָה אָז הָיָה לִי וִכּוּחַ עִם חֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי בְּעִנְיַן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם כְּשֶׁהָלַךְ עַל הַיָּרִיד שֶׁלָּקַח כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וְהִנִּיחַ עַל הָאַכְסַנְיָא. וְנִדְמָה לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ שֶׁהִנִּיחָם בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁהָיָה חַיָּב עַל הָאַכְסַנְיָא וְהַשֵּׁנִי אָמַר לא כֵן הוּא רַק שֶׁהִנִּיחָם סְתָם שָׁם וְנִתְעָרַבְנוּ עַל זֶה וְהָלַכְנוּ וְשָׁאַלְנוּ אֶת פִּיו הַקָּדוֹשׁ. וְהוּא הָיָה עוֹסֵק אָז בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְהָלַךְ אָנֶה וָאָנָה בְּבֵיתוֹ כְּדַרְכּוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהֵשִׁיב לָנוּ כְּדִבְרֵי הַשֵּׁנִי שֶׁהִנִּיחַ סְתָם לא בִּשְׁבִיל חוֹב. אַחַר כָּךְ הָיָה אֶצְלוֹ אִישׁ אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְסִפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִמּוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁבְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת כְּשֶׁמְּשַׁנִּין דִּבּוּר אֶחָד מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲמָרוֹ בְּעַצְמוֹ חָסֵר הַרְבֵּה מֵהַמַּעֲשֶׂה. וְסִפֵּר לוֹ הֲלא אֵלּוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ עַל עִנְיָן הַנַּ"ל נִדְמֶה לִכְאוֹרָה שֶׁזֶּה דָּבָר קָטָן וְאֵין בָּזֶה קְפֵידָא כָּל כָּךְ אִם הוּא כְּדִבְרֵי זֶה אוֹ כְּדִבְרֵי זֶה. וּבֶאֱמֶת תָּלוּי בָּזֶה הַרְבֵּה וְיֵשׁ בָּזֶה קְפֵידָא וְדִקְדּוּק גָּדוֹל. וּמִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין קְצָת עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת מַגִּיעִים כִּי מְאד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג בָּהֶם קְצָת כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ