הקדמה
עריכההקדמה
בס"ד
ספר תרי"ג מצוות
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, להתחיל להדפיס התרי"ג מצוות שזכיתי ללמדם ברבים, ולכתוב בהם קצת קיצורי וחידושי הלכות.
והנני מוכן ומזומן לקיים בזה המצוות שנצטוונו לקיימם, וכמו שכתבו בספה"ק (של"ה הקדמה תורה שבכתב, אור חדש ט-יא) שאותן המצוות שא"א לקיימם בפועל יכולים לקיימם ע"י לימוד המצוות, ואפילו אותן המצוות שאנו יכולים לקיים בזמן הזה הלואי שנזכה לקיימם כראוי, וע"כ גם בזה יש ענין גדול ללמוד המצוות שיהא נחשב למעשה בפועל כראוי.
ברוך המקום שנתן תורה לעמו ישראל בקדושתו ברוך הוא שנתן מצות התורה כמנין אבריו וגידיו של האדם רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח האברים, ושס"ה לאוין כנגד שס"ה הגידין, ובגמ' (מכות כג:) מבואר שהשס"ה לאוין הם כנגד ימות החמה, וכן אמרו חז"ל (תנחומא תצא ב) אמר רב אדא רמ"ח מ"ע יש בתורה כמנין איברין שבאדם, ובכל יום צועקים על האדם עשה אותנו שתחיה בזכותינו ותאריך ימים, ושס"ה מצות ל"ת כמנין ימות החמה ובכל יום שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת צווחת ואומרת לאדם גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום הזה אל תעבור בי את העבירה הזאת, ואל תכריע אותך ואת כל העולם לכף חובה, הרי תרי"ג מצוות, וכן איתא בילקוט (יתרו) ששס"ה ל"ת הן נגד שס"ה ימים, וכל יום ויום אומר לאדם בבקשה ממך אל תעשה בי עבירה.
בפמ"ג (תחילת פתיחה כוללות) כתב על הגמרא (מכות כג:) דרש רבי שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שהגם שנחלקו הראשונים מוני המצוות איזה מצוה נכנס בכלל החשבון ואיזה מצות לא נכללו בכלל החשבון, עכ"פ זהו מאמר מוחלט ואין בו מחלוקת שהחשבון הוא תרי"ג מצוות, וכתבו בכמה ספה"ק שיש בעשרת הדברות תר"כ אותיות שזה מרמז על תרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן והיא כת"ר תורה.
בספה"ק מאמר מרדכי (הקדמה) כתב שטו"ב פעמים טו"ב (גימטרי' רפ"ט) וח"י פעמים ח"י (גמטרי' שכ"ד) ביחד תרי"ג. ויש עוד לומר רמז על פי המובא בספה"ק שיש פ"ר וש"ך דינים וביחד הם גמטרי' ת"ר, וע"י שמוסיפים הי"ג מכילים דרחמים, הן ביחד תרי"ג ונמתקים כל הדינים ומתהפכים לטובה.
במדרש תנחומא (שמיני) כתב על הפסוק זאת החיה אשר תאכלו, זה שאמר הכתוב לעשות רצונך אלקי חפצתי ותורתך בתוך מעי, אשריכם ישראל שבכל אבר ואבר שבכם נתן מצוה שמאתים וארבעים ושמונה אברים באדם, ולכן אנו אומרים בכל יום ברוך אתה ה' אמ"ה אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, חלולים חלולים בגימטריא רמ"ח הוי כנגד איברים שבאדם, בראש לא תקיפו פאת ראשכם, בבשר ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם, ועוד מצות מילה שנאמר ונמלתם את בשר ערלתכם, עיי"ש.
וכזה מבואר בתיקוני זוהר (קלא:) וז"ל: כל פקודין דהליכה תליין ברגלין כגון הליכה לבי כנישתא, הליכה לברית מילה, הליכה למת מצוה, או לכל הליכה דמצוה, והאי פקודא דברית מילה תליא בצדיק, וצדקה בידין מן נתן תתן, כל פקודין אינון משולבין אלין עם אלין וכו', וכן תפילין תליין ברישא ובידא שמאלא, ציצית על כתפא, מצות ללמוד וללמד בפומא, וכן צלותין תליא בפומא, והכי מצות שופר ברוחא דנשיב בי' בפומא, וההוא רוחא אתעביד קלא וכו', קרבנין דאינון ריח ניחוח לה' תליין בחוטמא, ואעי בוסמין דאבדלתא, וכל דינין תליין בדבורא, וכן בעיינין כמה דאוקמוהו מארי מתניתין אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואית פקידין דתליין בשמיעה, כגון ק"ש, או פקידין אחרנין דאתמר בהון אם השמיע לאזנו יצא ודא תקיעת שופר, סוף סוף באלין אברין תליין כל פקודין, אלא פקודא דיראה ואהבה אלו תליין במוחא ולבא, וכל פקודין דעשיה כגון סוכה ולולב תליין בידין, עיי"ש.
וע"ע בספה"ק רב ייבי על הפסוק תורת ה' תמימה (תהלים יח ט) ע"פ מה שאמרו חז"ל (סנהדרין כב:) משנה התורה, אחת שהיא יוצאת ונכנסת עמו ואחת בבית גנזיו, שהוא מפרש שכל אדם כותב למעלה בכל לילה מה שעשה ביום, כגון כשנושא אשה הוא כותב למעלה בלילה שקיים מצות פריה ורביה, וכן כשקיים מצות שבת ויו"ט ושאר כל המצוות, עד שכותב כל התורה כולה, וע"ז אמר הכתוב תורת ה' תמימה, שהתורה שכותב למעלה יהי' תמימה, עיי"ש.
וידוע מש"כ בספה"ק שני העצות לקיים תרי"ג מצוות, אחד ע"י אחדות, ואחד ע"י לימוד התורה, ופירשו בזה מה שאמר הלל להגר (שבת לא.) שרצה ללמוד כל התורה על רגל אחת, היינו בגלגול אחת, אמר לו מה דעלך וגו', דהיינו ענין של אחדות, ואידך זיל גמור, דהיינו לימוד התורה והמצוות.
וע"ע בספה"ק נועם מגדים (ראה) כי לא יחדל אביון, היינו עני מלקיים כל התרי"ג מצוות, ע"כ אנכי מצוך, היינו אחדות, כמאמר הלל להגר על רגל אחד, ועצה השני לאמור, ע"י אמירה לשמה זוכה לדברים הרבה, כמו שכתבו בספה"ק.
וראיתי בספה"ק מאור ושמש (שבועות, ד"ה או יאמר אחת) שגם להסגולה של לימוד התורה עדיין צריכין לאחדות, שלא כל אחד יכול ללמוד הכל, אחד לומד קדשים, ואחד יבמות וכדו', וגם להסגולה של אחדות עדיין צריכין להלימוד, שבזה"ז אפילו ע"י אחדות אי אפשר לקיים כל המצוות, וע"כ צריכים לשני הסגולות עיי"ש.
אכן הגם שא"א לאחד ללמוד הכל בעיון גדול ככל הצורך (רק יחידי סגולה), אבל עכ"פ יכולין וצריכין ללמוד התרי"ג מצוות לידע כל המצוות, ובזה יש לו חלק בכל התורה.
ועי' בספה"ק סידורו של שבת (ח"א שורש ו ענף ב עלה יא) שכתב בענין שאמרו חז"ל כל העוסק בפרשת עולה כאילו הקריב עולה, דמאחר שעוסק בפרשה הזאת ובוחן לבות יודע את אמתיות נקודת לבבו שרצונו מאוד לקיים המעשה ההוא להקריב קרבנו לפני ה', אך שאין בידו לעשות עתה כי אין לנו בית המקדש ולא כהן שיכפר בעדינו, הנה שכרו אתו ומחשבתו הטובה הקב"ה מצרפה למעשה ומקבלו באהבה כאילו הקריב עולה.
ועי' בספה"ק אגרא דכלה (ואתחנן עה"כ למען תחיו) שכתב בא"ד, וז"ל: והנה ידוע שאין האדם שלם בשלימותו רק בקיימו כל מצות ה' אז יתלבש לעתיד בחלוקא דרבנן לחזות בנועם ה', ומה יעשה העובד באותן המצוות שא"א לקיימן כאשר לא תזדמן לו כגון יבום וחליצה ופדיון הבן וכיוצא, וכן בזה"ז במצות התלוים בארץ, הוא כאשר ילמוד את המצוה בכללותי' ופרטותי' שידע אותה על בורי' וכוונתו לה' דכאשר יזמין אותה המצוה לפניו יקיימה בפועל, הנה הגם שלא יקיימה אין המניעה ממנו ולא יצטרך להתגלגל עבורה, רק השי"ת לא יגרע מצדיק עינו ויהי' עכ"פ באחרית בארץ הקדושה ב"ב, וגם לאותן המצות הנוהגת בחו"ל רק שלא הזדמנה לפניו יקיימנה ג"כ בסוד העיבור כנודע מחכמי האמת [ויקיימם עם חביריו], משא"כ כשלא ילמוד ע"מ לעשות או שלא ילמדנה כהוגן באופן שלא תחסר לו רק העשייה דהיינו שידע כלליו ופרטיו, לא יכלל בגדר הזה ל"ע, ובזה מפרש הפסוקים שם עיי"ש.
וע"ע שם בפר' עקב שמפרש באחד מהדרכים הכתוב (דברים ז יב) 'והי' עקב', שלא תצטרך להתגלגל, ויקיים העשרת הדברות שיש עק"ב תיבות בעשרת הדברות, וידוע שכל התורה כלול בעשרת הדברות, שיש תר"כ אותיות כמנין כתר, דהיינו תרי"ג מצוות וז' מצות דרבנן, וכמו שכל אחד רוצה לקיים העשרת הדברות, ממילא יש לו לקיים כל התורה עיי"ש.
ומבואר עוד בספה"ק שע"י ההשתוקקות שיש להאדם לקיים המצוות נחשב כאילו קיימם בפועל, ועי' באוהחה"ק בכ"מ שכתב לפרש בזה מש"כ 'ושמרתם', שהיא מלשון, ואביו 'שמר' את הדבר, שצריך האדם להמתין ולהשתוקק לקיים המצוות. וראיתי עוד בשו"ת אמרי סופר מהגה"צ מערלוי זצ"ל שכתב לפרש בזה מה שאומרים בתפילת מוסף שבת: 'ואת מוסף יום השבת הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה', שהכוונה שגם מוסף שבת זו ממש, ע"י אהבה שלנו שאנו משתוקקים לקיימה באהבה, יחשב כאילו הקרבתי ממש קרבן מוסף בשבת זו.
ובעזהי"ת זכיתי ללמוד ברבים תרי"ג מצוות זה כמה שנים לטובה, ולבקשת הרבים העלתי עלי דפוס, ובתוכם כתבנו כמה וכמה שיעורי כללים בהלכה, שנאמרו ברבים בעזהי"ת, ואמרתי לצרפם לפי סדר המצוות, ובכל מצוה הקדמנו מלשון ספר מצות ה'.
והנני בזה להחזיק טובה על המסייעים בהגהת הספר ובראשם ידידי הרה"ח ר' משה אהרן אליהו שווארץ שליט"א, הרה"ח ר' מרדכי פנחס איינהארן שליט"א, הרה"ח ר' יעקב יוסף בן אחי הגרי"ש וואזנער שליט"א, הרה"ח ר' ראובן יואל שמעון מעסינגער שליט"א, והרה"ח ר' בנימין בלום שליט"א, שהשקיעו מיטב כשרונותיהם לסדר את הדפים ולהוציא כל המכשולים כדי שיעלה הספר ברוב פאר והדר, וכן אברך על כל שסייעו בממון להוצאת הספר ישלם השי"ת לכולם שיתברכו בבני חיי ומזוני רויחי.
אודה את השי"ת שזכיתי לשמש בקהילה נאה וחסידה קהל תולדות יעקב יוסף דחסידי סקווירא במאנטריאל יע"א העומדת תחת נשיאות והדרכת עטרת ראשינו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א יאריך ימיו בטוב ובנעימים, שמתפללים ולומדים שם אנשים חשובים חסידים ואנשי מעשה תלמידי חכמים מופלגים יראי השם עם מדות טובות להפליא, כולם אהובים בלב ונפש להשי"ת ולתורתו, וב"ה זכיתי שאנשי הקהילה הם אנשי מעלה וחסד ובזכותם יכולתי לברך על המוגמר להעלות הספר לאור עולם, וכן יעזור השי"ת להלאה שיזכו להוסיף כהנה וכהנה ברוחניות ובגשמיות מתוך נחת והרחבת הדעת בני חיי ומזוני רויחי וסייעתא דשמיא עד שנזכה במהרה לישועתן של כל ישראל ואבקש מה' הטוב שלא נכשל בעולם הזה ולא נכלם בעולם הבא, ונזכה להיות מהמזכים את הרבים עד ביאת משיח צדקינו בב"א.