חיים תחילה/לא
אופן לא עריכה
אות זה מדבר[1] עמ"ש מרן בש"ע א"ח סימן כ"ה ס"ד וז"ל צריך שיהיו תפילין עליו בשעת קריאת שמע ותפילה יכוין בהנחתם שציונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהיא עיקר התאוות והמחשבות ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו ויניח של יד תחילה ואח"כ של ראש כו' יע"ש.
א"כ זהו הרמז לעיני כל ישראל שהוא התפילין שבראש דכתיב בהו [דברים ו' ח'] והיו לטוטפות בין עיניך וכן הלב אות למ"ד מישראל עם בי"ת מבראשית שהוא רמז תפילין של יד דכתיב ביה [דברים ו' ו'] על לבבך שהוא כנגד הלב וזהו בראשית בית ראש. והוא נוט' בי'ת מהנחת י"ד תפילין רא"ש נוט' ראש אחריו שנים שהם שנים תפילין יד וראש כמ"ש כל זמן שבין עיניך יהיו שתים.
ואפשר לומר דרך רמז הרומז, בראשית אותיות רש"י אב"ת, שהוא רמז לתפילין של רש"י ובא"ת הוי נוט' ב'תו א'ם ת'ם רמז לתפילין של רבינו תם, כי בתו של רש"י היא אמו של ר"ת ועל דרך שדרשו דורשי רשומות שמור ת'ם וראה ישר כי תפילין של ר"ת הם למעלה והם שמורים ואינם נראים אבל תפילין של רש"י הם למטה יותר בגילוי הם נראין. וז"א שמור תם שהם תפילין של ר"ת. וראה ישר אותיות רש"י שהם תפילין של רש"י זת"ד. כמו כן נמי נימא אנן בדרך רמז וק"ל. ועיין בזוה"ק סדר בא דף מ"ג ע"א על פסוק ועשית הישר והטוב דא תפילה של יד יע"ש.
ולפי קוטב זה שבא הרמז בתורה לעיני כל ישראל על תפילין של ראש שהוא לטוטפות בין העינים ואות למ"ד ובי"ת ל"ב רמז לתפילין של יד שהוא על לבו של אדם נראה דלכן פתח בבי"ת בראשית שהרי אמרו בהקדמת התקונים דף י"ב ע"ב כי בבי"ת יש לה ג' גגין שהם ג' ווין גימט' ח"י.
ונקדים מ"ש במנחות דף מ"ד [ע"א] כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר [ישעיה ל"ח ט"ז] ה' עליכם יחיו ונראה דהיינו טעמא שזוכה ע"י הנחת התפילין לאריכות ימים יען עיקר חיות האדם הוא בלב ובמוח וכמ"ש ז"ל. ולכן מי שמניח תפילין במקום חיותו ומקדש מוחו ולבו הרי הוא מאריך ימים. ולכן היינו שרמזה תורה בתחילת התורה בבי'ת שיש בה ג' ווין גימט' ח"י. כי ע"י התפילין של ראש ושל יד זוכה לאריכות ימים וק"ל.