חיים תחילה/יז

אופן טו"ב

ובאופן אחר עמ"ש רז"ל בגמרא ובכמה מקומות דעיני העדה נקראו הסנהדרין כדכתיב [במדבר ט"ו כ"ד] והיה אם מעיני העדה כו'. עוד נקדים מ"ש רז"ל והביאו רש"י ריש סדר משפטים ולמה נסמכה פרשת דינים לפרשת מזבח לומר שתשים סנהדרין אצל המזבח יע"ש. עוד נקדים מ"ש בבראשית רבה סוף פרשה ב' וז"ל א"ר חייא רבה מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב"ה ביהמ"ק בנוי בראשית ברא אלהים הרי בנוי כו' יע"ש והיינו שדרשו בתיקונים בהקדמה דף י"ב ע"ב מבראשית בי"ת איהי בית בי מקדשא יע"ש גם רמז בית ראש שהוא בית המקדש הבנוי בראש ההרים.

וזהו הרמז לעיני כל ישראל שהם הסנהדרין שנקראו עיני העדה יהיו סמוכים אצל בראשית שהוא רמז לביהמ"ק בנוי כמ"ש בבראשית רבה דכך הוא הדין שתשים סנהדרין אצל המזבח שהוא בבית המקדש ובזה יפורש רמז שבא בלמ"ד מישראל עם בי"ת מבראשית שהוא לב ע"פ מ"ש בילקוט ירמיה סימן ד' על פסוק [ירמיה ד' י"ח] כי נגע עד לבך שדרשו כי עד לבך אלו הסנהדרין ד"א נגע עד לבך זה בהמ"ק ע"ש והכונה שדרשו ב' דרשות בזה אחר זה ל"ב שהם סנהדרין ושהוא ביהמ"ק היינו טעמא דסמיכי להדדי שהסנהדרין יהיו אצל המזבח וכיון ששניהם רמוזים כאן סנהדרין ובימ"ק שנקראים ל"ב לכן רמז באות למ"ד ואות בי"ת לב כי הסנהדרין והבהמ"ק הם עיניהם ולבם של ישראל והוא ברור וק"ל ובעיקר דברי רז"ל שזכרנו דהם אמרו דנסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח לומר שתשים סנהדרין אצל המזבח פירשתי בעניותי ע"פ מ"ש בספר זר זהב הביאו הילקוט ראובני סדר יתרו כי הטעם שהיו הדיינים שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות שהם כנגד ד' משחיתים עון אף חימה והם בשמ"ע אחד והבן תיקון אחד לחבירו מ'נחה ע'ולה א'שם ח'טאת עכ"ל.

ובכן שפיר אמרו שתשים סנהדרין אצל המזבח בי התקון שעושה המזבח זה בעצמו עושים הסנהדרין. ואפשר דזהו מה שנאמר בעזרא סימן ז' [פס' כ"ה - כ"ז] ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דינין לכל עמא כו' ברוך ה' אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית ה' אשר בירושלים והיינו דכונת עזרא הלא היא לתת שבח והודאה דמינוי הדיינים והשופטים זה בעצמו הוא לפאר לבית ה' מאחר דהלכתא הכי הוי שתשים סנהדרין אצל המזבח ולכן נתן ברכות והודאות בעת שאמר לו שימנה לו שופטים [דף ט' ע"ב].