חיים תחילה/ג

אופן ג

דרך שלשת יש לומר קרוב לזה במתן טעם למה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה בברכות קודם קריאת שמע בשחרית וערבית ברכת אהבה [דף ב' ע"א] בשחרית אהבת עולם אהבתנו כו' ובסיום הברכה הבוחר בעמו ישראל באהבה וכן בערבית אהבת עולם בית ישראל כו' ובסיום הברכה אוהב את עמו ישראל דהיינו כדברי התיקונים כי בתיבת בראשי"ת שהוא בריאת העולם שהיה באהבת ה' את עולמו רומז בו בראשית גימט' אהב"ה במספר קטן כי צריכים בני ישראל לאהוב להקב"ה כמו שהוא אוהב אותנו כי לא נברא העולם כי אם בשביל ישראל כמ"ש רז"ל.

וידוע מ"ש רז"ל על פסוק [משלי כ"ז י"ט] כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם וא"כ כמו שהקב"ה אוהב אותנו אהבה עצמית מל"ב. כן אנחנו צריכים לאהוב הקב"ה מל"ב ומנפש. והוא ע"ד שאמרו בחגיגה דף ג' ע"א. ועוד דרש את ה' האמרתי היום וה' האמירך היום אמ"ל הקב"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם דכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם שנאמר [שמואל ב ז, כ"ג] ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ יע"ש. והיינו אהבתם של ישראל להקב"ה שאומרים ה' אחד כי אחד גימט' אהבה כמו כן הקב"ה אוהב את ישראל לקרותם גוי אחד שהוא גימט' אהב"ה.

וזהו הרמז לעיני כל ישראל, בראשית, שישימו נגד עיניהם כי בתיבת בראשית גימט' אחד ליחד להקב"ה באהבה רבה וליחד שמו בתיבת אחד כמו שהוא אוהב אותנו וקרא אותנו גוי אחד ולהיות כי אהבה היא בלב וכמ"ש במס' כלה [רבתי פ"ג] אהבה בלב ולב ידברו לכן היינו שרמז באות ל'מד מתיבת ישראל עם תיבת בי"ת מבראשית שהוא ל"ב וק"ל. ועיין לקמן אופן מ"ח.

ודע, דזה שרמזנו מיסוד חז"ל בפסוק כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם כך תמצא בפירש"י במשלי סימן ז"ך וז"ל כמים הללו הפנים שאתה מראה לתוכם הם מראות שלך כן לב האדם לאדם לפי מה שאדם יודע שחבירו אוהבו כן הוא מראה לו הפנים ע"כ וכן כתבו התוס' בפסחים דף קי"ג ע"ב ד"ה שראה בו דבר וכן פירש רד"ק וגם הגאון מוהר"ר אליהו וכן הביא בס' חשק שלמה ובס' עומר השכחה אכן אנכי הרואה בתרגום שפירש וז"ל היך מיא והיך פרצוף דלא דמיין חד לחד היכנא ליביה דבני נשא לא דמיין חד לחד [כמו מים וכמו פרצוף שאינם דומים זה לזה כך לבם של בני האדם לא דומים זה לזה] ועיין בילקוט שם ולהרב אבן עזרא בפירושו ודוק.