חיים תחילה/א

אופן א

בראשית התורה, נעוץ סופה בתחילתה. לעיני כל ישראל - בראשית. והנה אופן א' באר"ש והכל ברשות קבה"ו, והוא על מה שכתוב בתיקונים בהקדמה דף י' ע"ב וז"ל פקודא תניינא במילת בראשית דאיהו אהבה דאיהו לחושבן זעיר בראשית במתקלא חדא סלקין. ודא אהבת חסד ראיהו ע"ב לקבל שמא מפרש ויסע ויבא ויט דביה וא"ו כחושבן אחד דהיינו מאמר אחד דאיהו בראשית דאוקמוה והלא במאמר אחד יכול להבראות כו' ודא איהו רחימו דמאריה מאן דמסר נפשיה באחר כו' יע"ש. [תרגום: מצוה שניה היא אהבה שהיא במספר קטן בראשית עולים במשקל אחד וזה אהבת חסד שהיא ע"ב. נגד שם המפורש ויסע ויבא ויט שבו וא'ו כחשבון אחד דהיינו מאמר אחד שהוא בראשית שלמדו והלא במאמר אחד יכול להבראות כו' וזהו אהבת רבונו מי שמוסר נפשו באחד כו']

ובהקדים עוד מ"ש בש"ע אורח חיים סימן ס' סעיף ה', הקורא את שמע ולא כיון לבו בפסוק ראשון שהוא שמע לא יצא ידי חובתו כו' יע"ש עוד פסק הש"ע שם סימן ס"א ס"ד, נוהגים לקרוא פסוק א' בקול רם לעורר הכונה ונוהגים ליתן ידיהם על פניהם (דהיינו לסתום העינים) בקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר שמנעו מלכוין יע"ש.

א"כ זהו שבא הרמז בתחילת התורה ונעוץ סופה בתחילתה לחבר את האהל להיות אחד ביחודו יתברך בקריאת שמע שהוא חייב לקרוא בכונת הלב וזה אמר לעיני כל ישראל דהיינו שיהיו עיניהם סגורות בשעת קריאת שמע כדי לכוין בה וגם אות למ"ד מישראל עם בי"ת מבראשית הוי לב שהוא רמז לקריאת שמע וכמ"ש רבי סעדיה גאון בפירושו לדניאל סימן א' [פסוק ח'] על פסוק וישם דניאל על לבו שהיה קורא קריאת שמע בכונת הלב כמו שנאמר [דברים י"א י"ח] ושמתם את דברי אלה על לבבכם כו' יע"ש שעי"ז הוא מכוין לבו בקריאת שמע דהכי קי"ל אם לא כיון לבו בק"ש בפסוק ראשון לא יצא ידי חובתו

וא"כ היינו מ"ש בתקונים כי מילת בראשית הוא בחושבן זעיר אהבה שמוסר נפשו בקריאת שמע בתיבת אחד ברחימו דמאריה כדכתיב ואהבת את ה' אלהיך וכמ"ש שם בתיקונים כי כן תיבת בראשית במספר קטן גימט' אחד לרמוז ליחד שמו יתברך בתיבת אחד שהוא פסוק אחד של ק"ש כמ"ש בתיקונים.

וזהו הטעם כי באו ששה תיבות בפסוק בראשית כו' שהם כנגד ששה תיבות שבפסוק שמע ישראל כו'. וכן אמרו בתיקונים תקון ס"ט דף ק"ו ע"א וז"ל ומיד קול דודי דופק בשית אתוון מן בראשית דאינון לקבל שית תיבין דיחודא ואינון לקבל שית יומי בראשית יע"ש [תרגום: ומיד קול דודי דופק בשש אותיות מבראשית שהם לקבל שש תיבות והם לקבל ששת ימי בראשית] דהיינו כי ע"י מצות עשה של ק"ש הוי קיום העולם והעמדתו. גם יש לרמוז שלכך באו בפסוק אחד של קריאת שמע י"ג מצות כמו שאמרו בזוהק סדר תרומה דקס"ב ע"ב כמו שיע"ש שהוא כמנין אחד וק"ל.

ואפשר לומר דרך רמז בתיבת בראשית שהוא נוטריקון ב'קול ר'ם א'קרא ש'מע י'שראל ת'מיד והיינו דפסק מרן בש"ע [דף א' ע"ב] שיש לקרות פסוק ראשון של ק"ש בקול רם כדי לעורר הכונה והוא ברור ורמז עוד בתיבת בראשית גימט' וא"ו כמ"ש בתיקונים להודיע כי תורה שבכתב בחינת אות וא"ו כידוע ליודעי חן.

עוד נראה לומר כי בא הרמז לעיני כל ישראל בראשית שהוא רמז למצות קריאת שמע כדברי התיקונים ע"פ מ"ש בסוטה דף מ"ב ע"א שמע ישראל אתם קרובים היום למלחמה דאע"פ שאין בהם אלא מצות עשה זאת של ק"ש כדאי הוא להנצל מאויביהם כמו שיע"ש וז"א לכל האותות והמופתים כו' דהיינו מלחמות גדולות שעשה משה לעיני כל ישראל. עיני ישיתו במצות קריאת שמע לבד דהיינו בראשית כחושבן אחד דמצוה זאת לבד די והותר לישראל לנצח.

וזה ראיתי להרב פני דוד בראש סדר זה שכתב וז"ל ואני שמעתי מזקן אחד ודחיל חטאין דתיבות בראשית ברא עם שני כוללים גימטריא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד והנאי לי כי תחילת התורה שם רמז יחודו יתברך ושכן כתב בספר צבי קודש בסוף דף ב' שכתב גימט' זו יע"ש וכבר ביארנו שכן רמזו בהקדמת התיקונים הרמז גדול וכאמור ויש להרגיש על הרב איך לא הביא סמך לדבר מדברי התיקונים וצ"י ועיין בספר הרי בשמים.