חיים טובים/שוחר טוב/כא
מזמור אך
עריכהשש מצות כגון סוכה ולולב ותפלין. התחיל בששה ומנה שלשה, ולישנא דכגון יורה דיש עוד כמו ציצית דהיא מצוה קלה, ומזוזה, ותפלין של יד ושל ראש לשתים, ועיין לעיל סימן ב׳ על הפסוק ננתקה את מוסרותימו, דחשיב תפלין לשנים, וסוכה ולולב, וז׳ מצות בני נח עיין שם, ועיין תהלות ה׳ דף נ״א עמוד ד׳ מה שכתוב, ולא הביא דבילקוט הגירסא שני מצות, סוכה ולולב, וכאשר הביא האות אמת, ומורי זקני הרב חזה דוד דף מ״ה עמוד א׳. וראיתי למורינו הרב שם דנתקשה כדי לפרש המאמר דנקט בלשון שלילה דמלך המשיח למאי בעי לגאולה העתידה, מאחר דהוא על ידי הקדוש ברוך הוא שלא יהיה גלות אחריו, אם לא שהמלך המשיח אליו גוים ידרושו ללמדם הני מצות ועיין שם, והן אמת דהגאולה לישראל על ידו יתברך דיהיה גילוי שכינה לקבצם ולהוציאם לחירות, אך לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים צריך המלך המשיח שליחא דרחמנא עם סיעת מרחמוהי, וכאשר מפורש כל זה במאמרי רבותינו זכרונם לברכה, ובפרט הכא במזמור הזה בפסוק תאות לבו נתת לו.
ומשה נשתמש בשרביטו של הקדוש ברוך הוא וכו׳ אין יושבין על כסאו. עיין זכירה לחיים חלק ב׳ סדר תבא פרשה ז׳. ומה שכתוב טב למדינתא דשמא כשם מלכא ושם מלכא כשם אלהא, עיין תהלות ה׳ מה שהביא מהירושלמי ריש פרק הרואה, מאלכסנדרוס יעויין שם, ועיין חומ״א ביאושע סימן ז׳
אין עוז אלא תורה אין עוז אלא ארץ ישראל אין עוז אלא מלכות. נראה דבעבור ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו מעוז לתורה ובתורה בי מלכים ימלוכו. וג׳ מצות דנצטוו בכניסתם לארץ, אחד מהנה והיה כי תבא אל הארץ אשימה עלי מלך, לכן משולבות יחד על שם אחד, דתלויות זו בזו.
הא כיצד המלאכים מכניסין אותן עד מחיצתם, והקדוש ברוך הוא פושט ידו ומקרב אותן אצלו, לכך נאמר והקרבתיו. קשה אמאי לא הוכיחו מהכא דגדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, ואמאי ילפי מההיא דמה פעל אל, ויש לתרץ.
תהא ידך מצויה להפרע מהן. מה שפירש בספר תהלות ה׳ בהשמטות על רוב טובה כדי להפרע מהן לעתיד, יעויין שם, לפי זה אתי שפיר הכפל ימינך תמצא שונאך, כלישנא דקרא ומשלם לשונאיו בימין דהוא חסר