חיים טובים/שוחר טוב/כ

מזמור ך

בשעה שמגעת צרה והם משתתפים כבודי. פירש מורינו הרב תהלות ה׳ בהשמטות פירוש א׳, דלעולם יקדים אדם תפלה לצרה, אך על ידי השכינה פותח שער התפלה ואפילו בעת צרה תקובל, פירוש ב׳ דמכונים התפלתם לא על צרתם, אלא על צער השכינה, אפילו שאינן ראויין נענים, דרך שלשת דמתפללים בעבור שמו שלא יתחלל בגוים, ועל ד׳ דמתפללים בעשרה דשכינתא שריא, דהן אל כביר, וזה מהרב מאיר דאנון ז״ל. וחומש את אר״ש אני בצדק אחזה פניך, דעל ידי הצדקה מתבטלת הגזרה, זה תוכן דבריו, ומורינו הרב החסיד מר שאדינו ז״ל בספר אות הברית פתר לנו במאמר הלזה על ענין האחדות, ועוד פירש על הנשמה דהיא חלק אלוה ממעל יעויין שם. ואמר אלו בני אברהם הי״ו דיתכן עוד דמצינו כמה דברים דעל ידי קיומן נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, עיין נפש חיים מערכת שין, והדין הוא דשותף שחלה מתרפא מן האמצע, וכל צרה יקרא חולי ומחלה דצריך רפואה, וכמו שנקטו בצרת המן טרם מכה ציץ רפואה פרח, כיון דאנו עושים מצות דבהן משתתף עם הקדוש ברוך הוא, והוא רופא והוא מרפא, עליו לרפאות אותנו מכל צרותינו, ועיין בספר צח ואדום, ולמי שקם בחצות יעויין שם, זה תוכן דבריו ישל״א. עוד הביא שם מורינו הרב מאמר שהובא בילקוט המזמור הזה ראשו וסופו בעניה, ועיין שם מה שפירש על דרך שדרשו קוה וקוה, דאם התפלל ולא נענה יחזור ויתפלל, והרי כאן נמצא וכאן היה במדרש תהלים בסוף המזמור. ולעניות דעתי נראה עם הפירוש שנאמרו במאמרים הסותרים בענין עניית התפלה דמאחרין עד שיתמקמק, ויש תנו לו ואל אראה פניו, ויש טרם יקראו ועוד הם מדברים, עיין למהראנ״ח ז״ל, ובקונטרס הכתוב לחיים, והכא בא להודיענו דאיכא לטובה עניה בראשו, דהיינו תכף כי השעה דחוקה ולא משום ואל אראה פניו, ואיכא עניה בסוף לטובה דמתאוה לתפלתו ורוצה לשמוע בקול עבדו, ושניהם טובים לפי האדם ולפי השעה. ובמאמר אמר הקדוש ברוך הוא למיכאל נשתקת, עיין בספרי הקטן צדקה חיים דרוש ח׳, העוד לנו בקונטרס עמודי חיים עמוד ג"מ.

לאב ובן שהיו מהלכין בדרך ונתיגע הבן אמר לאביו והיכן היא המדינה, אמר לו סימן זה יהא בידך אם ראית בית הקברות דע כי המדינה קרובה, כך אם ראיתם צרות מכסות אתכם באותה שעה אתם נגאלים יענך ה׳ ביום צרה. ואפשר דזה רמז קרא על פי דרשתם בהתלכך תנחה אותך, ולא יהיה לך כל כך יגיעה בדרך ארוכה, כשיהיה לך סימן בשוכבך בגלות שדרשו אני ישנה על הגלות תשמור עליך, על דרך ואביו שמר את הדבר תמתין עד שתראה בקבר מקום קבר, אז והקיצות, דהוא זמן הקיצו ורננו שוכני עפר.

מלמד שהכל צריכין סיוע ומעשה היה באותו הרוח כימי רבי אבא בר דוסאי. יתכן לרמוז זה במתני׳ דאבות פרק ג׳ משנה טו״ב, כל שמעשיו מרובין מחכמתו, דאפילו כל הרוחות שבעולם באות אין מזיזות אותו ממקומו, כמו אותו הרוח דהזיז מאותו מקום להרוח ודחאו לזה אין מזיזין אותו ממקומו, דגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, דמשמרתו מכל דבר רע ומכל רוחות רעות.

התפלל עלי ואמר יתן לך כלבבך. עיין הכתוב לחיים מה שכתב במאמר זה, ושם ובא לציון למה שכתוב בדרוש לשה״ג, ועיין תהלות ה׳ ד״ן עמוד גי, ומורי זקני הרב חזה דוד רמז בס״ת ישגבך׳ שם׳ אלהי׳ יעקב׳ מככ״י דהוא השם הנוצח במלחמה יעויין שם, והוא ר״ת ׳מי ׳כמוך ׳באלים ה׳ כנודע.