חיים טובים/שוחר טוב/יז

מזמור טוב

איני חפץ בקרבנות שלך, ובמה אני חפץ, בתפלתן של ישראל. פתח בקרבנות וסיים בתפלה להודיענו, דאתייא במכל שכן, דאפילו בקרבנות ישראל, הנה דהתפלה חביבא ליה מהקרבנות של ישראל, מכל שכן מהקרבנות של אומות העולם דפגול הוא לא ירצה כלל. ועיין מדרש שמואל פרשה א׳.

שאתה נוטל שוחד מן הרשעים בעולם הזה תשובה ומעשים טובים ותפלה, אמר הקדוש ברוך הוא, אני נוטל שוחד בעולם הזה, אבל לעולם הבא איני נוטל שוחד. עיין מה שכתבתי בספרי הקטן ברכת מועדיך לחיים חלק ב׳ בחדש אלול, ומאמר זה מפורש לקמן סימן מ”ו בכיוון למה שכתוב בקונטרס הנ״ל, ודוק. ועיין חזה דוד דף ל”ו סוף עמוד א׳

בלא שפתי מרמה זו תפלת המוספין וכו’. עיין להלאן בסימן ל״ב על הפסוק ואין ברוחו רמיה, והכא אפשר לומר והיינו דבערבית שחרית ומנחה מעותד שהפסיק מדברים בטלים ושאינן הגונים, אך במוסף הוא אחר שחרית וקריאת ס״ת, וכבר הזהיר בספר החשוב והוא בזוהר הקדוש, דלא יוציא מפיו דברים שבקדושה כשדיבר מקודם דבר שאינו הגון, וצריך שיעשה הפסק וריוח תשימו, וכל כך מע׳ המוסף, ואיך נותנין אותו שיעבור לפני התיבה איש שאינו כל כך ראוי בשביל שיש לו פקודת השנה, ולא טוב עושין אפילו בשאר תפלות, ומי יתן והיה דכמו ראש השנה ויום הכיפורים שיעשו בכל שבת ובמועדי הרגל, דהזקנים תלמיד חכם שבקהילות קדושות אומרים אותו, ושבח אני לתקנת קהילה קדושה אלגאזי יב”ץ, דאינו רשאי לעבור לפני התיבה במוסף שבת כי אם הש״ץ הקבוע.

התחיל צווח תמוך אשורי. יתכן לפרש דלפי מה שכתוב דלא היו ישראל ראויים, ולא היה דוד ראוי, היינו גזרת מלך, ואם כן לא יש בזה עבירה גוררת עבירה, כיון דהוא גזרתו, אך ישראל חטאו אחר כך, כמו שמנה משה חטאות ישראל, ויש פחד לדוד שמא גם בו יארע כזאת, לכן התפלל. ועיין תהלות ה׳ דף מ״ב עמוד די.

אין בית רובע בחללו של עולם שאין בו ט׳ קבין מזיקין, אדם פושט ידו לתוך המזיק והקדוש ברוך הוא שומרו וכו’, פארמה נתון לפני עיניהן של מזיקין כחמורים של טוחנין, ובשעה שעונותיו של אדם מרובין, גורמין שאותו כסות מתגלה ומביט באדם ומשתנות פניו וניזוק. ומזה הזהירו שלא יושיט בלילה שום דבר בזריקה, ואפילו ביום אם לב יודע מורת נפשו דהוא מלא עונות, ומכל שכן בזמן דבר ומגפה דביום נמי יזהר כמו בלילה, והי שומר ישראל, ומאמר זה איתא נמי לקמן סימן היין על הפסוק פדה בשלום נפשי, וכיוצא בזה במזמור ק״ד בפסוק תסתיר פניך יבהלון.

ורבבה מימינך שהימין שולטת בכל המצות אבל השמאל אינה שולטת אלא מצוה אחת שהיא התפלין. וזהו כונת הכתוב ימין ה׳ רוממה, כלומר מצד ה׳ יתברך עושה יותר מהשמאל, יען ימין ה׳ דה׳ יתברך עושה חיל, דחיל היינו המצות, דבורא חיילות של מלאכים מהמצות שעושה האדם, ועיין בתנא דבי אליהו שער אליהו רבה פרק ח״י. ומה שכתוב והוא נזקק לתת לכל אחד פרנסתו, ואין אחד נוגש אותך, ואין אומר לך פרנסני, זה מרובה מדה טובה ממדת פורענות, דהמלאכי חבלה מהעבירות נוגש לאדם פרנסני, והקדוש ברוך הוא רחום וחנון נושא עון לפרנסו, והוא בסוד ואתה מחיה את כלם, ובמדה טובה, אפילו לשאול אינו שואל המלאך הנעשה מהמצות, וזה רמוז בפסוק אם תעצרני לא אוכל בלחמיך, דהמלאך שנברא כמו שפירשו, והוא פלא, מלשון כי יפליא הנה לא עליך לפרנסיני, כי אם האל הזן אותנו, ועיין לקמן סימן כי אם דשם איתא מאמר זה דהכא.

קומה ה׳ קדמה פניו, חמש עמידות העמיד הקדוש ברוך הוא לדוד בספר תחלים. אינו דהעמיד הקדוש ברוך הוא לדוד, אלא דעמד הקדוש ברוך הוא לדוד בעבור דוד שאמר קומה, וזה כבר נאמר לעיל מזמור י׳ בפסוק קומה ה׳ הושיעני, ועיין מורי זקני חזה דוד דף ל״ה עמוד א׳, ובמה שכתוב שם על סיבות הגלות, עיין עוד לו בסימן ל׳ דף ז״ן עמוד א׳ ובי.

קדמיה לרשיעא מקמיה דלא תקדמך. זה הלשון קשה להולמו, דזה שייך בבשר ודם לא כלפי מעלה, דמי הקדמני אפילו לעשות טובה כל שכן, אלא צריך לומר דהכונה דיקדמו לישראל, והוי ליה כנוגע בבת עינו, כאומרם ז״ל, והאי לישנא יש לפרשו גם כן לגבי האדם עם היצר הרע, על דרך שפירש מורינו הרב אברהם אזולאי ז״ל והובא דבריו בספר ברכי יוסף סימן א׳ במאמר הבא להורגך השכם להורגו, ותרגום וישכם הוא ואקדם, וזה הוא הרמז קדמיה לרשיעא, השכם באשמורת ליצר הרע מקמיה דלא תקדמך לפתות אותך להחטיאך, ועיין בספר ברך את אברהם סדר מסעי, וזה רמז דוד קראתי בכל לב, דנעשו הבי לבבות, אחד משום דקדמתו בנשף קדמו עיני אשמורות לשיח באמרתיך, ועל ידי זה ולבי חלל בקרבי, כמו שדרשו דהרגו ליצר הרע.

והניחו יתרם. מה שדרשו על ושתי ועל רומוס ונומילוס, כבר הובא כל זה לעיל מזמור י׳ בפסוק יתום אתה היית עוזר. ומה שכתוב כיון שראה רבי שמעון בר יוחאי כך, אפילו צפור אינן נתפשין אני וכו', וצפונם לא נאמר אלא וצפונך, אתי שפיר דדוד אומר לשון רבים נפשינו כצפור נמלטה מפח יוקשים, כיון דרבי שמעון בר יוחאיובנו ר׳ אלעזר ישבו עם דוד בגן עדן, דגם דוד היה רדוף מאויביו על היושבים וכוין עמו גם כן דנשאו קל וחומר מהצפור.

שחייב לומר כלשון רבו. עיין לעיל מזמור א׳ במאמר כ״ב אשרי, ומה שסיים המאמר שמע ה׳ קול יאודה, הנה נכון לפי האמור לעיל בריש מזמור ד׳ והי, ועיין שם למורינו הרב חסיד שבכהונה דף י״ג עמוד א׳ ובי טעמים רבים על מה זכה יאודה שתקובל תפלתו.

ולא שמענו בחרבן הבית שנפצו את עוללינו. עיין למורי זקני הרב חזה דוד דף רכ"ט עמוד ב׳, ולהרב יוסף תהלות מזמור קל”ז על פסוק זה, ועיני כל חי דף קצ"ח עמוד ד', וקצ״ט עמוד א', ולקמן סימן קכאי, ובמאמר כשעשה הקדוש ברוך הוא נקמה ברשעים ננגן בנגינות לפניו, עיין זכירה לחיים בזכרונות (דף קכ״ז רע״ב), ואבי הנחל פמ״ז, ובזוהר הקדוש חלק א׳ דז״ן עמוד ב׳, ודף ס״ד עמוד ב', ובספרי פסקא קטו״ב ושכ״ו. ובמאמר ופערה פיה לבלי חק למי שאין בידו אפילו חק אחד שיכריע לכף זכות, יש להבין בזה דהלשון מורה דבעינן שיהיה על ההכרעה דהוא חצי וחצי, או כפשטיה דאין לו כי אם אחד, אך בעינן שיהיה שקול להכריע כמו שבת דהוא כאלו כל התורה, או צדקה והעמדנו עלינו מצות, או ציצית, כלשון רש״י וכיוצא, אך מצוה פרטית דחדא מגו חדא חשבי לה, לא יועיל ביום עברה, וממאמר הש״ס במחלוקת ר״ל ור׳ יוחנן לא משמע הכי, וכבר ראיתי למהרש"א שם שהביא מאמר שלפנינו משם הירושלמי, וביאר המחלוקת של ר״ל ור׳ יוחנן עיין שם, ועיין לעיל מזמור ו׳ על המילה, ועיין מה שכתבתי בספרי הקטן עיני כל חי במסי גהינם פ״א (דף קכ״ב עמוד ב׳).

בעון ד׳ דברים הגשמים נעצרים, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, ופוסקי צדקה ואינן נותנין. עיין מדרש משלי פרשה כ״ה לענין הצדקה, ולפי המאמר הלזה הנה מוכן ב׳ מאמרים ההולכים בסגנון אי, כל המעלים עיניו מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה וכן כאילו שופך דמים, יען כשם שעבודה זרה ושפיכות דמים גורמין רעה גדולה ועצר את השמים, כן במעלים עיניו מהצדקה, דמעלים ממה שפסק ואינו נותן, ובכלל כשעני בא לפניו ושאל ואינו נותן, ויבא על נכון מה שכתבו רבותינו זכרונם לברכה, עיין בספר מ״ץ דעל ידי הצדקה ניצול מגילוי עריות, הוא עשה דבר שלא יעצרו הגשמים, גם ה׳ שומרו מגילוי עריות שלא יהיה גורם עצירת גשמים.