מזמור יוד עריכה

למה ה׳ תעמוד מרחוק אין הרשעים מזדוגין אלא אם כן מחרפין שנאמר ומילין לצד עלאה ימלל. קשה, דלמה לא יליף מעבר מענין פרעה מי ה׳ אשר אשמע, ומסנחריב כשבא בימי חזקיהו, ומעתיד מגוג ומגוג, כדאיתא לעיל במזמור ב׳, על ה׳ ועל משיחו יעויין שם, ושמא האי קרא דמילין לצד עלאה דמביא הכא, קאי על גוג ומגוג, דהוא כלשון המדרש שבסימן ב׳, דהוא בדיוק על ה׳ תחילה, אך פרעה וסנחריב כבר התחילו להתגרות בישראל, אלא דבעומדם משה ואהרן כנגדו דפרעה, וחזקיהו וסיעתיה נגד סנחריב, חירפו, ולא שהתחילו על ה׳ תחילה, והוא ברור וכמעט לא היה צריך הכתוב לאומרו, ועיין מה שכתב מרן זקני חזה דוד דף כ״ה ע״ב.

ויסבר להשניא זמנין אלו ג׳ רגלים. ולא לבטלם, כי אם כמו ירבעם החדש אשר בדה מלבו ויעש החג בחדש השמיני, ומה שכתוב במשל אין דרכו של בורגן להפתח בלילה ואין דרכו לקבל אדם בלילה. זה רמוז בירמיה, אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב, וכן מה שדרשו על הפסוק שומר מה מלילה שומר מה מיליל אתא בקר, על ענין הגלות דדומה ללילה, דעם המשל הזה אתי שפיר.

מאן דאמר רחמנא ותרן הוא ליותרון מעוהי, אלא מאריך אפי וגבי דיליה. הכי איתא בבבא קמא דף נ, ובמדרש רבה סדר תולדות פרשה ס״ז, ועיין להשל״ה הקדוש. ובקל וחומר מה אם יוסף שמחל לאחיו ראה עד היכן מתרקנת להם, מי שאינו מוחל לחברו על אחת כמה וכמה. עיניך תראה מאי דנטיתי ידי כזה בספרי זוטא, חיים ביד סימן ז”ן בעזר משדי.

אתם אמרתם לעבד נמכר יוסף. הלשון אינו מיושב על אופנו, וכי השבטים אמרו זה הפסוק הרי הכא דוד המלך עליו השלום דמספר מה שהיה יוסף עבד לשר הטבחים, וצריך לומר דרבותינו דברו בקיצור, ולא באו לחדש על הגלות דהיה בעון מכירת יוסף, דזה זיל קרי ביה רב איך ירדו למצרים, כי אם באו לחדש כדי ליקח מוסר, דשומר פיו ולשונו, וקודם שיפתח פיו יחשוב מה שהוא מוציא מפיו, דהנה השבטים אמרו לכו ונמכרנו לישמעאלים, וידינו אלא תהי בו כי אחינו בשרנו הוא, וישמעו אחיו על האמירה הזאת שהיתה ברחמנות כדי שלא להורגו מה בצע כי נהרוג את אחינו, אפילו הכי שילם להם דבכל שנה יאמרו עבדים היינו, בהיותם בהרוחה דרך חירות, באשר משפטו שם פעולו, הם אמרו פעם אחד, נשאר לדורי דורות אמירה זאת, כמו הבכיה של ט״ב, כאומרם ז״ל, והיינו כצאתי ממצרים כצאתי מירושלים, וזה כדי שתתן דעתיך שלא תוציא מפיך דבור שלא כהוגן, ונקט האי קרא לדרוש הפסוק דבשביל דלעבד נמכר יוסף, זוהי סיבה ויבא ישראל ויעקב גר בארץ חם וכו׳, ומונה המכות והיציאה ממצרים.