חיים טובים/שוחר טוב/טז

מזמור טז

מעל עד שיתירו לו המצות. מורינו הרב ורב אחיו ז״ל דרשו לגנאי, ואין נראה כן, ולפירושם עד שיותרו הוי ליה למימר, ולי הפעוט יתכן דהכונה עד שיתנו לו היתר המצוה, שכן משמע מסיום הלשון דהפדיון הוא הברכה, וממילא נראה דומיא דערלה ותרומה, דאינו יכול דערלה וטבל הן בברכה.

אף על פי שאני מלך המלכתיך עלי. חתר מורינו הרב תהלות ה׳ כדי ליישב בג׳ דרכים, ולי הפעוט יתכן עם מה שפירש בפסוק לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה׳ אבקש, דכל אדם כשבא להתפלל ישים לנגד עיניו מורת מלך בשר ודם, ולגבי המלך ממי יפחד אינו אלא מהקדוש ברוך הוא, וזה שכתוב לגבי אחריני, בקשו פני כדי לקנות יראה, דאני מלך אך אני את פניך ה׳ אבקש, וזהו הכונה כאן. אי נמי יותר פשוט נגד מיכל בת שאול, דאמר לה דוד ונקלותי עוד מזאת, על מה דאמרה כאחד הרקים דאין גבהות לפני הי.

בל עליך יוכלו כל הטובות. ויתפרש נמי כמו שדרשו בפסוק והריקותי לכם ברכה עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די, ובדרשת דבר אחר וגופך אינו כלה. גם בזה נאחז בסבך, למה שגמר במזמור הקודם, מרובה מאי טעמא, והוא דחיצי כלים והם אינן כלין, כדרשת רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק חיצי אכלה בם, וגם בדרשת ר׳ אחא כשאני מביא טובה איני מביא בל עליך, שנאמר ובלעדך, הנה הא נמי אשכחן ברז״ל שאמרו דטובה ופורענות הכל בשביל ישראל. והמאמר דבג׳ חלקים נחלקו היסורין כבר הובא לעיל וגם במדרש שמואל פרשה י״ט.

כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. עיין בספר שמו אברהם ערך ברכות אות אי. ומה שכתוב היו מביאין לו נפלים והוא בודקן לכן שמח לבי ויגל כבודי, היינו דהוא היה נפל והיה נותן הודאות לה׳ יתברך על זה, אף גילה ושמחה, ועיין עיני כל חי דף קצ״ט ריש ע״ג.

אמר ליה חיים את בעי צפה ליראה וכו’. במאמר זה פירשתי בקונטרס חלקם בחיים דרוש ג׳, ובעמודי חיים עמוד תורה, ועיין בספר תהלות ה׳ בסוף הספר בהשמטות דף א עמוד א׳ וב׳.

דבר אחר מכתם לדוד משל למי שהיה בידו ב׳ איסרין וראה פונדק אחד. עיין לעיל מזמור ד׳ בפסוק שיני רשעים שברת, משל אחר כיוצא בזה ויערב לך, ובמאי דקמן אשכחן נגד זה לקמן מזמור יק״ח אמר דוד אני עשיתי את כלם פתחו לי שערי צדק אבא בם וכו׳, ואפשר דההיא סוג אחרת ודוק. אלא דמצד אחר מאמר זה אינינו שוה למתני׳ דאבות, דקמן תנינן התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין, והכא לא חשיב פרוזדור וקיטון תרגום חדר כמו שהביא הערוך, ועיין לקמן מזמור כ״ד, והיה ראוי שיעשה ששה מדרגות קיטון טרקלין פרוזדור סף הבית חצר יב״ש, ואמירת טובתי בל עליך לקדושים אשר בארץ המה, לפי פשט המדרש הוא, דכך אמר הקדוש ברוך הוא לדוד, הן בקדושיו לא יאמין עד שיהיו בארץ, מפני שמא יחמיץ, וכן הבין מורינו הרב תהלות ה׳, אך מהרמ״א פתר לנו דהוא אמירת דוד לאדם הראשון על השנים כי חטא והיו פגומים, ולקח מהאבות, ויסודו מהזוהר הקדוש יעויין שם.