חיים ביד/פט
סימן פט
עריכהאחשבה לדעת זאת בנוסח הסכמת חברה קדושה של בקור חולים העי"א שכתוב בה כנוסח זה דמי שהוא עבריין פסול להיות חבר מחברה זאת אם מקרי עבריין העובר על החרם או דילמא דוקא עובר שבועה ולא עובר על החרם
תשובה נראה לי בודאי דגם בעובר על חרם מקרי ג"כ עבריין כעובר על השבועה שכן אמרו בפרקי ר"א פ' ל"ח דכ"ט ע"ב החרם הוא השבועה והשבועה הוא החרם וכל מי שהוא מיפר את השבועה כאלו מיפר את החרם והמיפר את החרם מיפר את השבועה ע"כ והביאו הפוסקים ראשונים ואת האחרונים ובעלי המוסר ומכללן הרב הקדוש בס' חמדת ימים בחלק ר"ה פ"ה דכ"ה ע"ב יע"ש הנה מבואר כי החרם או"א כשבועה והשבועה הוא כחרם ואין הפרש ביניהם וא"כ כמו בעובר על השבועה מקרי עבריין הה"נ כשעובר על החרם דמקרי עבריין. ומ"ג אם זה החוטא העובר על החרם הוא מחרמות שהחרים רגמ"ה ז"ל כגון שלא לישא ב' נשים או שלא לגרש אשה בע"כ או עבר על חרם רגמ"ה ז"ל שהחרים שכל זמן שיאודי אחד דר בשכירות בבית הגוי או בחנותו לא יוכל שום יאודי אחר לפתות לגוי שישכירנו לו וכל כדומה לזה משאר חרמות שהחרים רגמ"ה ז"ל כי בודאי העובר על אחד מהם הוא נקרא עבריין וכ"ן מדברי הספר הכלבו סי' קי"ו שכתב בתחילה דיש חרגמ"ה בארצות אשכנז שלא לישא ב' נשים וכו' ואח"ך כתב וז"ל ואם נתן גט לאשה בע"כ ונשאת האיש פטור ואינו עבריין וכו' יע"ש. הרי נראה דאם לא נתן גט ונשא ב' נשים דעבר על חרגמ"ה שהחרים שלא לישא ב' נשים מקרי עבריין א"כ נמצינו למדין דמי שהוא עובר על חרגמ"ה מקרי עבריין ומה שיש לעמוד ע"ד הכלבו שגם לתת גט בע"כ אסר רגמ"ה והחרים על זה כבר כתבתי בזה בסה"ק חיים ושלום ח"א סי' א' ד"ד ע"א יע"ש בס"ד.
וכן ראיתי למוהרשד"ם בתשו' חח"מ סי' ר"ל בעובר על חרם ההסכמות מחזקות דהוי עבריין יע"ש גם בילקוט שופטים סי' ך' בשם פר"א ע"פ ופנחס בן אלעזר הכהן וכו' תדע לך כח החרם בא וראה מן השבטים שקנאו על הזנות וכו' והחרימו שיהיו כל ישראל הולכים אחריהם למקטון ועד גדול שנא' כו היתה השבועה גדולה וכי שבועה נשבעו כל ישראל אלא להודיעך שהחרם היא השבועה וכו' ע"כ ועיין בתשו' הרשב"א שהביאה מרן בב"י בח"מ סי' ל"ד מחודש ד' והיא לו נדפסה בח"ג סס"י קס"ו ובס' מטה שמעון ז"ל שם הגב"י אות ה' יע"ש ועל מי שגוזר בכח החרם בכח הנידוי אי הוי כחרם ונידוי גמור נראה דאין לומר כי כיון שתקנה זאת היא בכח החרם לא יהיה בה חומרת חרם גמור ויהיה מקום להקל כאשר יש ללמוד מתשו' הרב בית דוד חיו"ד סי' קט"ן יע"ש שכבר בא הגאון מז"ה ז"ל בס' חק"ל חיו"ד ח"ג סי' קד"ם והשיב ע"ד הרב"ד אלו דאין מקום להקל והביא רובא דרובא מפוסקים ראשונים ואחרונים שכולם הסכימו כי בכח החרם בכל הנידוי הרי הוא חשוב כחרם ונידוי גמור ואין להקל יעש"ב ומ"ש הרב המגיה בס' פאת ים מער' ח' דמ"ה ע"ב ע"ד הרב הגדול מ"ז ז"ל כבר בא חכם דודי לי הרב המו' המלך דוד נר"ו בס' חק"ל מ"ב חיו"ד סי' כ"ה וישב הכל בטוב טעם ודעת יעש"ב ועיין בסי' הקודם לזה: