חיים ביד/לג
סימן גל עריכה
הנה תאבתי לעמוד על מי שיש לו גוי שהוא סוחר שלו ומרויח עמו ועושה לו טובה והוא חולה לשאול הגיע אי מותר להתפלל עליו שיחיה וגם לתת צדקה בעדו לת"ח שילמדו לרפואתו אם מותר או לא:
תשובה נראה לי דמותר גמור הוא וכמ"ש בסה"ח סי' תשמ"ו שיאודי שעשה לו גוי טובות כשזוכרו צריך לומר עליו זכרו לברכה וכו' יע"ש ועיין בסי' תתקפ"ב יע"ש. וע"ע בסה"ח סי' תש"ץ ועיין בס' מדרש תלפיות מע' אלף דמ"ה ע"ב יע"ש ועיין להרב ש"ץ דקכ"ו. ופוק חזי מ"ש בסה"ח סי' נז"ר יאודי ששלח נכרי למרחקים יכול לבקש עליו שישוב לשלום שאם לא ישוב חי שמא יעלילו על היאודים יע"ש ועיין במ"ר והובא בילקוט במגילת אסתר סי' ב' ע"פ ויודע הדבר למרדכי וכו' וכתוב במג"א בא"ח והביאו בקשל"ה במע' קוף בברכת הנהנין שכתב דכששומע שמת א' שאומרים ברוך דיין האמת בלי שם ומלכות אפי' בגוי שיש לו צער במיתתו.
וכה הראני זה בני כי ביצחק יקרא הי"ו להרב רוב דגן בקונ' אות לטובה אות מ"ה שנשאל אם מותר לעשות לחישה וברכה לגוי החולה שיתרפא וגם אם הוא גוי קטן ולא ידיע מאי ליהוי שמא יהיה מחסידי אוה"ע אם מותר ג"כ לברכו ולעשות לו לחישה שיתרפא מחוליו והשיב אם כשבא אליו הגוי ויכול להשתמט ממנו למד לשונך לומר איני יודע אבל אם היה המציאות שהוא מכירו שיודע ללחוש ולא יוכל להשתמט אז מפני ד"ש [דרכי שלום] ואיבה מיבעי ליה ללחוש ולהתפלל עליו שיחזור למוטב ויתרפא והיינו דומיא דמפרנסים עניי כותים הבאים לשאול עם עניי ישראל מפני ד"ש וגם שאם תהיה שעת רצון ודבריו נשמעים ויתרפא יהיה קידוש ה' בדבר וגם אפשר שעי"ז יהיה גר צדק ואח הטוב החה"ש והכולל כמה"ר אליהו קצין הי"ו אייתי ראיה לזה מן מעשה רב גבי אלישע הנביא שריפא לנעמן מצרעתו ובזה נעשה גר צדק והו"ל רפואת הנפש והגוף בבת א' ואף שלא היו ישראל בגלות א"כ כ"ש בזה"ז והיא ראיה חותכת וגם אמר מר שמר אביו הוא הקדוש מוהרי"ק (אפ' שהוא ה"ה מחנה יאודה קצין) זלה"ה שהיה יודע ללחוש בא אליו גוי א' ואייתי בידיה תינוק מוטל על ערש דוי כמו פגר מת ועשה לו לחושה [לחישה] וברכה ומיד נתרפא ויצא ממות לחיים ונעשה קידוש ה' ועיין למרן בי"ד בסי' קנ"ח בס"א דכ' דאין לרפואתן [לרפאותן] אפי' בשכר אם לא היכא דאיכא משום איבה דאז אפי' בחנם שרי אם לא יוכל להשמט ע"ש ובודאי דזהו לעע"ז ממש ולאו על כולם הוא אומר ועכ"פ דון מינה דבזה"ז שאינם בסוג עע"ז וגם דאיכא איבה דודאי מיבעי ליה ללחוש ולברך ולהתפלל ובפרט אם הוא בדוק ומנוסה דהוי קידוש ש"ש [שם שמים] בדבר והא דאלישע תוכיח וגם מעשה רב דמוהרי"ק הנז' ולפי הנראה דאין מי שיחלוק בדבר זה את"ד הרב הנז' כ"ש בנ"ד דמטי ליה הנאה מיניה אם יקום ויתהלך בחוץ ושלא להיות כפויי טובה על לעבר כנז"ל דפשיטא דשרי בלי שום פקפוק והיה לפלא בעיני דהן בעודני כותב זה בעת ההיא בא אלי בני ותלמידי הרב ועצום כמוהר"ר יעקב דמתקרי בכור יעבץ נר"ו לשאול ממני בגוי אחד שהוא מחסידי אוה"ע והוא זקן ומכבד תמיד לתורה ולומדיה וביקש ממנו בעשר חלו"ת שיכתוב לו קמיעה אחת לכאב לב שיש לו שיתרפא ולא יוכל להשמט ממנו מה לעשות וזו הלכה העליתי שיכתוב על נייר חלק כסדר הזה הנני כותב קמיע זאת לשם הנושא אותה לשמירת גופו מן המזיקין ומכל חולי ומחלה ומכאב הלב וכו' בלתי שום שם קדוש וגם הכתיבה יהיה פרוב'יצאל שהוא כתיבת רש"י ועיין בארות המים סי' ד'.
ושוב בו בפרק בא נדון לפני כיוצא בזה ביאודי אחד סרסור מגוי אחד וחלה ונטה למות והגיע עד שערי מות ובא היאודי לפני באומרו שהוא ערב ליאודים שנתנו לו סחורות בהקפה לגוי זה והיאודי הסרסור יצא ערב בעדו ואם מת הגוי הסוחר הנז' יבא נזק והפסד ליאודי הסרסור הלזה שיצא ערב בעדו ובכן חילה פני שאקבץ עשרה ת"ח וילמוד תהלים בעד הגוי החולה הלזה וכן עשיתי מעשה והיה קידוש ה' גדול שקם מחוליו והכיר מעלת האומה ישראלית ושוב אירע עוד מעשה בגוי אחד תרג'ומאן אינגליז שחלה ונטה למות ושלח אלי שיתפלל בעדו שיחיה ונתרפא וחלם חלום הגוי הנז' כי תפילתי עשתה פירות והיה קידוש ה' גדול וכיוצא בזה נשאלתי בגוי שמבקש מאת חכמי ישראל שילמדו ויתפללו בעדו ויעשו לו יחודים בשמות הקדושים לעשות לו סגולה שימצא חן בעיני המלך ועי"ז יבוא תועלת ליאודים אי מותר לעשותו או לא ולכאורה היה נראה דאסור דקי"ל בע"ז ע"פ לא תחנם לא תתן להם חן ועמ"ש הרב עה"ד סי' י"ט אות י"ח ומצאתי בסה"ח סי' אלף קי"ד שכתב וז"ל אם יאמר לך חכם אחד או נכרי או ישראל אכתוב לך קמיע כנגד החן או כנגד שתקבל דבריך בפני השרים או אם אמר אתן לך דבר שתשאנו עליך תתעשר לא מבעייא בשבת דאסור לשאת לפי שמחלל שבת אלא אפילו בחול לא ישאנו עליו מפני שבוטח באותן הכלים ואומר ואל בינתך אל תשען וכתוב תמים תהיה כלומר אם תמים לא יהא לך אותן הדברים אלא תבטח בה' אלקיך ותתפלל לו דיעשה רצונך ואם לאו אין לחשוב כיון שאין אני נענה אעסוק באלו הדברים אלא יחשוב אם היה נגזר היתה תפלתי נשמעת ועוד זה דומה למי שיש לו אדון ומבקש שיתן לו שום חפץ ואינו רוצה לתת לו והולך לשר אחר כי אמר כיון שאין כח בידו לתת רוצה לתלות באדון אחר כך זה ואינו חושב שבשביל עון אין תפלתו נשמעת עכ"ל. ועיין בס' לב חיים ח"א סי' ס"א ובס' נפש חיים מערכת תי"ו אול"ב ובס' נפש כל חי מע' תי"ו מ"ש בעזר אלקי'ם חיים: