חיים ביד/כה
סימן כה עריכה
אשפוך לפניו שיחי במי שנפלה ביתו לגמרי או שנשרף אם יש לחוש לצואת ר"י החסיד שלא לסתום החלונות שהיו פתוחות מקודם לסוגרן ולפתוח במקום אחר יורינו המורה ושכמ"ה.
תשובה אמת שמדברי הרב ר"י החסיד בצואותיו סי' כ"ג שכתב וז"ל לא יסתום אדם חלון ופתח לגמרי שלא יזיקו השדים כי דרכן לצאת בו אלא ינקוב נקב קטן בו יע"ש מזה הלשון מורה דדוקא כשהוא בא לעשות מעשה לסתום אבל כשנפלה מאליה או נשרפה שנפרץ לגמרי הרי קי"ל דנפל אזדא ליה ופנים חדשות באו לכאן וע"ד שכתבו הראשונים גבי קונם לבית זה שאיני נכנס וכו' והראיה שהביאו ממ"ש אם יבואון אל מנוחתי למנוחה זאת אינן באים וכו' יע"ש. איברא שראיתי בסה"ח סי' תס"א שכתוב וז"ל יש דברים שהם כדרכי האמורי ואעפ"כ מותר כגון אדם ששיבר בית ישן ובונה בית חדש באותו מקום או חדר יש לחדרים בבית להזהר שלא ישנו החדש מן הישן בפתחים ובחלונות אלא יכוונו לעשות בחדש כמו בישן ולא ישנו ואם לאו יהא להם סכנה בחייהם מפני הממונים שדים או מלאכים והכל בספר הכבוד עכ"ל הרי דאע"ג ששיבר בית ישן ונפל הבנין עכ"ז קא מזהר שלא ישנו החלונות והפתחים מכמות שהיו בבנין הישן והיה מקום לחלק בזה דשמא יש חילוק בין כשהאדם הורס הבנין הישן לעשותו מחדש לנפל מאליו או נשרף ועדיין צ"י וכיוצא בזה הוה עובדא דשואלי'ם הלכו דרוצים לעשות מה שהיה חלול תחת הביה"כ שהיה שם מרתף אחד עם פתח וחלונות מאבני גזית שבשריפה לא נהרס ולא נשתנה ורוצים למלאותו כל החלל המרתף הלזה בעפר ולעשות קרקע עולם וממילא הם נסתמים הפתח וכל החלונות אם מותר לעשות דבר זה משום צואת הרב רבינו יאודה החסיד ז"ל או לא.
ונראה לע"ד דאסור לעשות כן דחמירא סכנתא מאיסורא ובפירוש כתוב בצואת ר"י החסיד סי' כ"ג וז"ל לא יסתום אדם חלון ופתח לגמרי שלא יזיקו השדים כי דרכן לצאת בו אלא ינקוב נקב קטן בו יע"ש הרי דאיכא משום סכנה שיזיקו השדים שנסתם מקום שהיו נכנסים ויוצאים בו וצריך לעשות נקב קטן וכן נהגו כשסותמים איזה פתח או חלון שמניחים נקב קטן והיינו כדי להכנס ולצאת בו וכאן בנ"ד כיון שממלא כל חללו עפר והרי הוא סותם כל הפתח וכל החלונות לא נשאר מקום לא להכנס ולא לצאת ולחלק בזה ולומר דהא דבעינן נקב קטן היינו כשנשאר המקום עצמו פנוי במקומו כדקאי קאי אלא שסתם החלון לבד אז צריך נקב קטן כדי ליכנס ולצאת אבל בשמילא כל החלל עפר וביטל המקום פנוי לגמרי דליכא בו שום שמוש עוד אה"נ דמותר לעשות שהחלונות והפתחים הם נסתמים מאליהם דבר זה צריכא רבה ומי עלה שמים וירד וידע אם בכה"ג ליכא למיחש או לא ופירוקא לסכנתא לא עבדינן וכל מה דאתה יכול להרבות ספיקות וס"ס במקום סכנה אזלי' לחומרא וכמ"ש הפוסקי' ז"ל וכמ"ש במ"א וגם מי יימר אם החלל שהוא מקום בית או מרתף וכיוצא שהיו נכנסים בתוכו כי לא יקפידו על ביטול המקום.
ועוד נראה להביא ראיה לאסור ממ"ש בסה"ח סי' תס"א כנז"ל יש כדרכי האמורי ואעפ"כ מותר כגון אדם ששיבר בית ישן ובונה בית חדש באותו מקום וכו' יש ליזהר שלא יש(ב)[נ]ו החדש מן הישן בפתחים ובחלונות אלא יכוונו לעשות בחדש כמו בישן ולא ישנו ואם לאו יהא להם סכנה בחייהם מפני הממונים שדים או מלאכים והכל בספר הכבוד עכ"ל והרי הדברים ק"ו ומה כשנהרס הבנין לגמרי ובא לבנותו מחדש צריך לעשות בבנין חדש כמו בישן כ"ש כשנשאר כמות שהוא בבניינו ובא לסתום החלונות והפתחים דודאי אסור משום סכנה.
ואין מקום להתיר משום דבר מצוה שהוא בנין ביה"כ כאשר ראיתי להרב שאלת יעבץ ח"א סי' מ"ו שרצה להתיר בקציצת האילן לצורך הרחבת ביה"כ משום שומר מצוה לא ידע דבר רע מלבד שמצינו חולקים על זה וכמ"ש בעניותי בסה"ק נשמת כל חי ח"א חיו"ד סי' מ"ב. גם ראיתי להרב"ד ז"ל בתשו' חיו"ד סי' נ"ו שהתיר לנתוץ תנור וכירים לעשות בית ת"ת דרבים דרצה להתיר משום מצוה והרב צרור הכסף דחה ראיותיו בחיו"ד סי' וי"ו ואסר וכתב שם דהרב"ד התיר הלכה למעשה ובתוך ל' נפטר ע"ה ההוא רח"ל יע"ש:
וגם הרב יוסף אומץ סי' ל"ז אסר לסתום חלונות אפי' מביה"כ והכריע דגם בביה"כ איכא משום סכנת מזיקין יע"ש ולעד"ן דכפי דברי הרב סה"ח סי' תס"א שכתב דאיכא סכנה משום שדים ומלאכים ומלאכים סתם קאמר ואפי' שהם מלאכים קדושים ובודאי דבביה"כ שכיחי מלאכים קדושים וגם לאידך גיסא יש לומר ג"כ דכל שהוא תחת הביה"כ אין שם קדושת ביה"כ וסביב רשעים יתהלכון כמ"ש הרב יוסף אומץ שם בהך תשו' וז"ל ואמרו המקובלים דבכל מקום קדושה סביב רשעים יתהלכון רחוק ד' אמות שסט"א שואבת איזה ניצוצי קדושה וידעתי עניינים נוראים בזה וא"כ יש לחוש ועוד יש לחלק בין סט"א למזיקין וכו' יע"ש:
ודוגמא לזה השבתי לשואלי דבר במי שיש לו בתוך ביתו כירה אחת שבנויה לשים בה יורה להחם חמין לכבס הבגדים ובנה הצינור העולה העשן למעלה למעלה יותר מעשר קומות ושוב אחר כמה שנים ראה שהיא גבוה ביותר ובנויה אבני גזית ומתיירא שמא מחמת גובה יפול ורוצה למעטה להשפיל הצינור שיהיה נמוך ולהסיר קצת מאבנים ולבנים שלה אם יש בזה בית מיחוש מצואת רבינו יאודה החסיד ז"ל סי' ח"ן שכתוב וז"ל לא יתוץ אדם תנור וכירים שאופים בו להשתמש באותו מקום אלא יניח אותו לתקן שנית כי סכנה גדולה כל עושה אלה עכ"ל. ונראה לע"ד דכגון דא שסותר הצינור שהוא ארוך וגבוה מאד להשפיל קצת כי בלא"ה אינו משתמש באותו מקום לשום דבר שאינו ראוי לשימוש באותו מקום כי בלא"ה הוא פנוי ונשאר פתוח למעל' ואינו נסתם שום דבר ואין זה תנור וכירים עצמן נראה דאין מקום לחוש בזה כלל. וכזאת וכזאת הוה עובדא במי שרוצה לשנות פתח התנור שלו להופכו מצד זה לצד אחר ולסתום פתחו שבצד שהיה בו מתחילה ולפתוח מצד אחר אם יש חשש משום צוואת ר"י החסיד או לא. והנה בצוואת ר"י החסיד ז"ל בסי' כ"ג כנז"ל לא יסתום אדם חלון או פתח לגמרי שלא יזיקו השדים כי דרכן לצאת בו אלא ינקוב נקב קטן בו עכ"ל. וא"כ אם בכה"ג יש לומר גבי פתח התנור שלא יסתום לגמרי יען אפשר שדרכן לצאת בו ואם יש מקום לחלק בין חלון לפתח ותנור כעת אין בידי לחלק בכך והנראה לומר בזה שיכול לשנות לעשות פתח התנור לצד אחר ובמקום אשר היה הפתח יעשה נקב קטן ויקבע בו דלת קטן של ברזל לפתוח ולסגור וכן נעשה מעשה כמה פעמים ובעת שמשים האש בתנור סוגרים הפתח הקטן ואחר כך פותחין אותו. ושמעתי דזה שנים רבות דשאלו את פי צדיק הרב המובהק כמוהרי"ט דאנון ז"ל בע"ס כבוד יום טוב וההוא אמר דאין לעשות כן כי ע"כ ראוי להחמיר אם לא בעשיית נקב ויהיה סתום בעת ההסקה ואח"כ יהיה פתוח דחמירא סכנתא:
עוד נשאלתי בזה במי שהיה התנור גדול יתר מאד ורוצה לקצרו ולעשותו יותר קטן ולהיות מרחיב המקום מן הצדדים להיות פנוי ומרחב אי מותר בכה"ג או לא. ואען ואומר כי אם זה שבא להקטין התנור ולהשאר מקום רחב מן הצדדים להשתמש בו יהיה לשימוש ממש באותו מקום בודאי דבכה"ג אין צריך לפנים כי אין לעשות כן אלא אפי' אם ישאר המקום פנוי כדי שירחיב המקום בכל אופן שיהיה שמבטל תשמיש התנור להיות פנוי ולהשתמש עכ"פ בדרך הילוכו או לאויר ומסתמות דברי הרב ספר החסידים הנז"ל שכתב לא יתוץ תנור וכיריים נראה דאין היתר כלל: