חידושי ר' חיים/הלכות עבודת יום הכיפורים

פרק ה הלכה א

כל עבודות שעובד בבגדי לבן בפנים בהיכל צריך לעשותן על הסדר שביארנו ואם הקדים בהן מעשה לחבירו לא עשה כלום עכ"ל.

  ובה"ד שם: ״הקדים דם השעיר לדם הפר במתנות שבהיכל על הפרוכת יחזור ויזה מדם השעיר פעם שניה לאחר דם הפר״ עכ"ל, והוא ביומא דף ס' ע"א ת"ר כל מעשה יוה"כ האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום, אמר ר' יהודה אימתי בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים אבל דברים הנעשים בבגדי לבן מבחוץ אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי, ר' נחמיה אומר במה דברים אמורים בדברים הנעשין בבגדי לבן בין מבפנים ובין מבחוץ אבל בדברים הנעשין בבגדי זהב מבחוץ מה שעשה עשוי, ועיין לעיל בדף ל"ט [ע"ב] דמבואר שם דלר"נ גם דברים הנעשין בבגדי לבן בעזרה סדרן מעכב, וכן מבואר גם הכא בסוגיין דהטעם דצורך פנים האמור בקטורת שחפנה קודם שחיטת הפר ובשעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר דמעכבין הוא רק לר"י, ומשום דלר"נ בלאו הכי מעכב, כיון דנעשין בבגדי לבן, ואף דעשייתן היא בעזרה, והרמב"ם שפסק דדוקא עבודות שבהיכל סדרן מעכב, וגם הביא טעמא דצורך פנים, היינו משום דפסק כר"י דאינו מעכב רק בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים, ומפרש דלר"י גם היכל בכלל פנים דכל האמור בהן מעכב, וזה דלא כפירש"י שפי' דפנים פירושו לפני ולפנים, והיכל בכלל חוץ הוא בזה. ועיין בלחם משנה שהביא מהא דאיתא בזבחים דף מ' ע"ב על הא דתניא ועשה כאשר עשה וכו' שאם חיסר אחת מכל המתנות לא עשה ולא כלום, ופריך שם פשיטא חוקה כתיבה ביה וכו' לא נצרכא אלא לר"י דאמר וכו' דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי אימא מדכסדרן לא מעכבי הזאות נמי לא מעכבי קמ"ל, הרי להדיא דלר"י היכל בכלל חוץ הוא וסדר הזאתן לא מעכב, וקשה על הרמב"ם שפסק דהיכל בכלל פנים וסדר הזייתן מעכב, וצ"ע.

  ונראה דדעת הרמב"ם דהיכל גופיה דינו חלוק, והזאות שעל הפרוכת שהוא מן המזבח הפנימי ולפנים דינן כפנים דחוקה כתיב בהו וסדרן מעכב אף לר"י, והזאות המזבח עצמו דינן כחוץ דלר"י לא נאמר בהן חוקה ואין סדרן מעכב. ודבר זה נלמד מהסוגיא דיומא דף מ' ע"א דאיתא שם ת"ש פר מעכב את השעיר ושעיר אין מעכב את הפר במתנות שבפנים וכו' שעיר אין מעכב את הפר מאי ניהו אילימא דאי אקדים מתנות הפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו וכו' לא דאקדים מתנות דפר במזבח מקמי מתנות דשעיר בהיכל ור"י הוא דאמר דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ לא מעכבי וכו', וקשה כיון דמוקמינן לה כר"י א"כ אמאי נדי הגמ' מאוקימתא קמייתא דאקדים מתנות דפר דהיכל מקמי מתנות דשעיר דלפני ולפנים, דשעיר אינו מעכב בזה את מתנות הפר בהיכל לפסלן, משום דהן דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ דלית בהן חוקה אליבא דר"י. ועיין בפירש"י שם שתירץ דכיון דההקדמה היא למתנות דשעיר דלפני ולפנים ע"כ שפיר יש בהן צד פנים ומועיל זאת לפסול את המתנות שבהיכל אף דהם דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ. אכן הרמב"ם הרי חולק בזה, וכמו שכתב בהל' ב' שם ז"ל: ״וכן שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה כלום אע"פ שהשחיטה בעזרה הרי דמו נכנס לפנים״ עכ"ל, הרי להדיא דאע"ג דההקדמה היא למתן דמו של פר לפני ולפנים מ"מ חשיב לה הרמב"ם לדברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, אי לאו משום טעמא דצורך פנים כפנים דמי, והיינו משום דכיון דדיינינן לפסול את השעיר מחמת הקדם שחיטתו על כן אזלינן בתר שחיטת השעיר שהיא בעזרה דהוא זה מדברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, וא"כ הכי נמי הכא דאתינן למיפסל הזאת הפר בהיכל ג"כ דינו דהוא מדברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, וא"כ קשה הסוגיא דפריך חוקה כתיב בהו, והא כיון דמוקמינן לה כר"י א"כ הא אין כאן חוקה כלל, [ועיין בתוס' ישנים יומא דף מ' שם].

  אכן לפי המבואר בדעת הרמב"ם דהיכל גופיה דינו חלוק, ומתנות שבפרוכת מתחשבים מדברים הנעשין בבגדי לבן בפנים, ומתנות שבמזבח הם בכלל דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, א"כ מתישבת הסוגיא כפשטה, דמעיקרא דאוקמה דאקדים פר לשעיר במתנות שבהיכל, ר"ל על הפרוכת, שפיר פריך הגמ' חוקה כתיב בהו, כיון דהן בכלל פנים דכתיב בהו חוקה אף לר' יהודה, ועל זה הוא דמשני לא דאקדים מתנות דפר דמזבח, ובזה שפיר ליתא עיכובא לר"י, כיון דהם בכלל דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ, וביאור דברי הרמב"ם שכתב בפנים בהיכל, ר"ל בהיכל במקום שהוא פנים, דהיינו על הפרוכת, וכמו שכתב בהל' ד' שם הקדים דם השעיר לדם הפר במתנות שבהיכל על הפרוכת יחזור ויזה וכו', והיינו משום דרק מתנות שעל הפרוכת הם בכלל דברים הנעשין בפנים, אבל מתנות שעל המזבח הם בכלל דברים הנעשין בחוץ, ולית בהו עכובא. ולפ"ז הרי ניחא היטב קושית הלחם משנה על הרמב"ם מהסוגיא דזבחים דסדר הזאות דהיכל לא מעכב לר"י, הרי דהיכל חשוב בכלל חוץ, ולפי המבואר נוקמה במתנות דמזבח, דזה הוי בכלל חוץ גם לדעת הרמב"ם, וכמו שנתבאר.