חידושי הרמב"ן על הש"ס/יומא/פרק ז

על ש"ס: חידושי הרמב"ן | ראשונים | אחרונים

דף ע עמוד א עריכה

מתני'. יצא ועשה אילו ואיל העם וז' כבשים תמימים דברי ר"א ר"ע אומר עם תמיד של שחר היו קרבים ופר העולם ושער הנעשה בחוץ עם תמיר של בין הערבים היו קרבין. ראיתי לרש"י ז"ל שסדר תמיד של בין הערבים אחר הוצאת כף ומחתה והאי דקתני לה הכא לומר דשעיר הנעשה בחוץ אע"פ שהוא מן המוספין הקרבין עם תמיד של שחר הוא לא היה קרב אלא עם תמיד של בין הערבים ובזמנו של תמיד שהוא לעולם משלים העבודות כלם וכן ראיתי בקרובות הפייטנין הקדמונים ולכל רבני ספרד כדעת הזו, ואני תמיה על סדר משנתנו ששנו לאחר הוצאת כף ומחתה קדש ופשט ירד וטבל הביאו לו בגדי זהב וקדש ונכנס להקטיר את הקטרת למה לא שנה יצא ומקרב תמיד של בין הערבים נכנס להקטיר את הקטרת, מאי שנא תמיד דשייריה ועוד קדש ונכנס משמע מיד ומשמע דלהך עבודה טבל וקדש וכן הברייתא השנויה בגמ' בדר' עקיבא פר העולה וז' כבשים עם תמיד של שחר ואח"כ עבודת היום ואח"כ שעיר הנעשה בחוץ ואח"כ אילו ואיל העם ואח"כ אימורי חטאת ואח"כ תמיד של בין הערבים זו הברייתא כפי משמעה כסדרן מנא להו, ומ"ש רש"י ז"ל דתמיד של בין הערבים בטבילה חמישית ולא איירי הכא בהוצאת כף ומחתה דפשיטא לן דבתר אילו ואיל העם הוא כדתניא לקמן שכל הפרשה נאמרה על הסדר וכו' אינו מחוור שהרי הברייתא מתקנת ומסדרת סדר היום והוצאת כף ומחתה אע"פ שלא נאמר על הסדר אפשר דלאחר התמיד וקודם קטורת הוא ולא פשיטא לן כלל דבתר אילו ואיל העם מיד הוי.
ובדקתי ומצאתי בירושלמי א"ר יוחנן הכל מודים בהוצאת כף ומחתה שהיא לאחר תמיד של בין הערבים וכ"כ הרמב"ם ז"ל וכן בדין שאינה עבודה ומאחרין אותה לאחר הכל ובלבד שנקיים בה חמש טבילות ותנא דבי שמואל נמי דקתני אח"כ פר העולה וז' כבשים תמימים ושעיר הנעשה בחוץ עם תמיד של בין הערבים לאו אח"כ דמפסיק להו בכף ומחתה אלא למימר דמאחרין לכולהו מוספי עם תמיד של בין הערבים בטבילה שלישית ולא הוו בטבילה ראשונה של תמיד של שחר ובדר' עקיבא נמי קתני אח"כ בחדא טבילה ולפ"ז מתני' ה"ק ושעיר הנעשה בחוץ עם תמידד של בין הערבים מקריב עכשיו בטבילה זו ואח"כ טובל ומוציא כף ומחתה כולה כדמסדר ואזיל ואח"כ קטורת ונסכים והדלקה כשאר הימים שהיא הקרבה בין האיברים לנסכים והאי דלא קתני מתני' חביתין ונסכין דסדר תמיד ודאי כשאר כל הימים הוא קרב וכן הא דקתני בברייתא מתקנתא דתוספתא ואח"כ אימורי חטאת בין אימורי פר ושעיר הנשרפין בין אימורי שעיר הנעשה בחוץ קאמר כולן לחטאות הן ואינו בדין שיקדים אימורי שעיר הנעשה בחוץ לאימורי שעיר הנעשה בפנים כדנסיב לה קרא מלבד חטאת הכפורים, אבל בפ' אמר להם הממונה תניא וחמש עבודות הם תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היום בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב כף ומחתה בבגדי לבן, תמיד של בין הערבים בבגדי זהב, מכאן נראה לראשונים מחתה ואח"כ תמיד, אבל י"ל ההוא לאו סדר עבודות קא מני אלא בשינוי בגדים בלחוד איירי ומהוצאת כף ומחתה למקצת עבודת תמיד של בין הערבים משנה מבגדי לבן לבגדי זהב דהיינו קטורת חביתין ונסכין ונרות דמסדר התמיד של בין הערבים נינהו כדקתני תמיד של שחר ובכללו קטורת חביתין ונסכין ונרות וכדתנן זהו סדר התמיד ולא קתני מוספין ולא שעיר הנעשה בחוץ כלל, וליכא למימר דירושלמי פליג אגמרא דילן בהוצאת כף ומחתה דההיא דבפ' אמר להם הממונה ברייתא היא ומיתנא נמי בסיפרא ואמוראי ודאי דירושלמי לא פליגי אתנאי ואינהו בקיאי במתניתא ובסיפרא טפי מינן וכיון דא"ר יוחנן הכל מודים ובגמ' לא הקשו לה נמי מהך ברייתא ש"מ לא פליגי עליה כלל, ומצאתי עוד בתוספתא כל מעשה יום הכפורים האמורים על הסדר עם הקדים מעשה לחבירו לא עשה ולא כלום חוץ מהוצאת כף ומחתה שאם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי א"ר יהודה אימתי וכו', ואפשר דמשום הכי לא קפיד ההוא תנא לפרושא דאי נמי מפסיק לה בין אילו ואיל העם לכוליה תמיד שפר דמי אלא דקתני מתני' דמאחרינן לה לכתחלה לאחר העבודות משום דליתא אלא שיירי עבודה וכל דמקיים בה חמש טבילות ועשרה קידושין קיים מצוה ולא כדברי רש"י ז"ל שפירש בפרקין דלעיל דברים הנעשין בבגדי זהב בחוץ כגון אילו ואיל העם שהקדים להם והוצאת כף ומחתה אין מעכבין עליו לפסול, ולא היא דאפילו לת"ק דאמר בין בבגדי זהב בין בבגדי לבן כולן מעכבין הני מילי בעבודות אבל הוצאת כף ומחתה אין בה משום מוקדם ומאוחר אלא שהקדים איל העם לאילו או שהקדיש ואיחר שעיר הנעשה בחוץ עם אילו ואיל העם.
הקב"ה יראינו בבנין ביתו וסדר עבודתו במהרה בימינו אמן.