פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן ריגעריכה

תשובה על שתי שאלות המבוארים בהם:

שאלה: על הראשון אשר נסתפקת אם הרשות ביד לוי לילך להשתדל בעד נפשו לדור שם שנתיים ימים או ימנע מחשש פן ימטא מזה היזק רבים (פי' כי הרבה יהודים מתגוררים שם גם השררה מקפדת מאד וכמה פעמים הוכרז בבה"כ ע"פ ציווי שלהם שיעקרו משם בעונש וקנס לכן זה המשתדל הוא מעורר ומזכיר הדבר). לכאור' היה נראה דאסור מק"ו שהרי על יחידים הדרים בכפרים מוטל לעקור דירתם אם יש חשש היזק רבים כמ"ש במרדכי הביאו רמ"א בהג"ה בח"מ סימן קנ"ה סעיף כ"ב וא"כ כ"ש לעשות דבר בהשדלות לצורך עצמו ויש בזה היזק רבים.

אבל אחר העיון אין משם ראיה כלל מכמה טעמים. הא' הוא מצד הנדון הזה כי י"ל שלא נקרא היזק רבים רק באסופ' קהל ועיר ובני המדינה יחד שנתחברו ובכה"ג גורן ואילן סמוך לעיר כבגמ' ובני מדינה שבמרדכי הנ"ל מש"כ אלו לקוטים הבאי' מכפרי' ועיירות נפרדים ויושבים לפי שעה בק"ק כיחידים דמי.

הב' את"ל דשם רבים אית להו מ"מ ודאי התם בהגה' מרדכי מיירי שאין להם לבני כפרים היזק ידוע וברור ואם יש להם היזק אפשר להם לתבוע מבני המדינה של השר היזקם דמסתמא יש להם פרנסים ומנהיגים באופן שעכ"פ אפשר לניזקי' לתבוע היזקם והכי מוכח ומבואר שם בעצמו מצד מקור הדין שהוא קוצץ ונותנים דמיו. מש"כ בנדון זה אם ימנע מלהשתדל וע"י כך יגיע להיזק רב ממי יתבע כי ב"ב המתגוריים הם ליקוטים ואין להם חיבור כלל בשום דבר.

הג' הוא חילוק ברור ומוכח כי דווקא גבי אילן וגורן דברור וידוע ההיזק וכן בהג"ה מרדכי שגזר השר שבלי ספק יגזור אומר ויקם כדבר מלך שלטון. מש"כ שיהא אסור לכל יחיד להשתדל ולמקח בטובת עצמו מחשש שע"י זה יגיע נזק ליחיד או לרבים הוא דבר נגד השכל ולא יעלה על לב וכי נאסור על עשיר מלתת דורון שנה חדשה לשר מחשש פן יאנף על שאר עשירים שבקהל. וראיתי הלכה ונזכרתי מעשה שיחיד מהקציני' העמיד בדין פקיד שר א' בגליל מגלילות מדינות פפאלץ לפני המשפט הגדול שבק"ק היידלבורג. וע"י זה פחדו ויראו וחיל אחז לכלל יהודים שבמדינה הנ"ל ובפרט יהודי' הדרים באותו פקידות של השר כי בידו להתעולל עלילות עליהם בכל עת ובכל שעה ודברו עם הקצין בבקשה גדול' ובדמעות שליש שיראה לפשר עמו כי כבר גיזם השר לנקום בב"י ונתרצו למלאות קצת היזקו אבל לומר לו שיפסיד חובו מצד הדין למנוע מהם ההיזק אפי' חלילה יש חשש גירוש לא יוכלו לזכות נגד הקצין וכך הוגד להם מפי גדולים בתורה.

וראיה מהא דק"ל בגמ' בגיטין דאין פודין את השבוים יתר על כדי דמיהם והטעם דלא לגררו ולייתו וכדק"ל בי"ד סי' רנ"ב ומ"מ ק"ל דיכול אדם לפדות עצמו [ונ"ל דבנדון זה אפי' אחר מצי להשתדל עבורו וחשש דשבוים חמיר טפי דאחר לא ובאם לוי ת"ח בכה"ג גם בשבוי מותר כבי"ד רנ"ב ס"ד] בכל ממון שירצה.

וכן הא דק"ל אין מבריחין את השבוים מחשש הכבדת עול האחרים ומ"מ פשוט דכל יחיד שיכול לברוח בורח ואין לו לחוש על אחרים וכן לא אסרו לאצור פירות אע"פ שבלי ספק יש היזק לרבים ע"י יוקר השער אלא דוקא בא"י או בעיר שרובה ישראלים ובדברים שיש בהם חיי נפש והוא בש"ע ח"מ סי' רל"א. והכי מוכח מדמי כלילא פ"ק דב"ב דא"ל ערוקו אע"פ שהיה היזק לנשארים. וכ"כ בהג"ה ש"ע סי' קס"ג.

ואין להקשות משם ס"ו דלענין מסים הוי כשותפין כידוע להמעיין. ואפי' בהיזק יחיד ליחיד במעשיו לא מעכב אא"כ שיבא ההיזק מיד או שעושה זה דבר שהדבר בעצמו מזיק לחבירו ועי' בש"ע סי' קנ"ה סל"ב ובסמ"ע (וע"ע סי' שפ"ח ס"ב סוף הג"ה. ושם בסמ"ע בשם נ"י אם כבר בא לו נזק אסור לסלקו ע"י כך יבא היזק לחבירו ולכן פסקתי כאשר היתה קק"ו ביד הצרפתים ובקשו להפיל ב' ג' בתים שהם בחומה לעשותה עיר פרוצה שאם כבר גזר השר על בית פלוני אסור להשתדל כי ע"י זה יגיע נזק לחבירו מ"מ כל אלו בהיזק ודאי וברור) ובזה אין חילוק בין יחיד לרבים רק לענין נותן דמים וקדימת סילוק ההיזק מה שכל זה לא שייך בנדון דידן ובעו"ה אין בידי לעטר דבריי בעיטור סופרים ש"ס ופוסקים קדמונים כי אין ברשותי שום ספר: