חות יאיר/קלח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קלח עריכה
שאלה: מעשה זר רע ומר אירע בק"ק פלוני שבא לשם ב"ב נכבד מהמבורג ונתאכסן בבית אחד מנכבדי העיר והכיר שפחה שבבית ההוא שהיא היתה מעולפת ומעוטפת ראשה עם אורח א' בביתו בהמבורג לפני חצי שנה בחזקת נשואה לאותו אורח ועל כן השכיבם בחדר אחד ששם שני מטות מוצעות מיוחדים לאורחים והאורח אמר שזו אשתו ומ"מ אמר שיציעו לו ב' מיטות כי איננה טהורה. והיא הודית ואמרה כי ע"י ריצוי כסף וקנייתו לה מנעלים ובתי שוקי' וכה"ג נתפייסה לבחור הבליעל ההוא למלאות תאותו בה בכל המשך הדרך בכמה מיני קריבות חיבוקי' ונשיקות של תפלות עד כי נתפתת להחזיק עצמה כאלו אשתו היא כדי שישכבו יחד בחדר אחד וכוונתו הי' לשכב אצלה ולפי הבטחתו שישאנה אח"כ אבל לא האמינה בו ובבטחונו ולא עלתה בידו לחללה בשום ענין הן באונס הן ברצון רק תמיד הפקירה לו גופה לבד מגוף המעשה אשר לא יעשה לה ותמיד שמרה בתוליה ולא שכב במיטתה.
ומפני שהיתה הפסולה יפיפיה וגבירתנית ומשכלת נתנו רבים עיניהם בה לישא אותה כי האמינו לדברים עם שבועות חמורות שעשתה רק שהיו קצת מפקפקי' שמא צריכה גט מאותו הבליעל שהלך לדרכי שעירה. הן מצד שהוחזקה נשואה בהמבורג וק"ל סוקלין ושורפין על החזקות. ואני אמרתי דאם משום הא אין להזקיקה לגט דבעינן דוקא שהוחזקו בעיר ל' יום כמ"ש בטור וש"ע א"ה סי' י"ט. ואפילו אירע שהיה בכמה כפרים ועיירות בחזקת בעל אשה זו לא מקרי הוחזקה מה שבין לילה היה ובין לילה עבר. ואם משום שאמרה שהיא אשתו הלא היא מכחשת ואומרת שמעולם לא יצר מפיה הדבר הזה ואף אלו הודית היה מקום לומר דנאמנת לחזור ולומר פנויה אני ע"י אתמלא וכדק"ל מש"ס פ"ב דכתובות דך"ב. רק שהיה מקום לפקפק ולומר דה"מ באמתלא נכונה ומסתברת כדאיתא בגמ' שם מש"כ לאחזוקי נפשה ברשיעה לומר שאמרה שזה בעלה למלא תאותה הרע אין זו אמתלא כלל ומצאתי ראיה לזה ממש זקיני הגאון כמוהרר"ש בתשוב' על כהן שכיחש כהונתו עי' בשו"ת חוט (חשו) [השני] תשוב' סי' י"ז סוף דבר די"ג. ועי"ל לפי מ"ש הט"ז בי"ד ר"ס קפ"ה דע"כ הוחזקה נדה בשכינותי' לא מהני אמתלא מפני דא"א לומר דסמכה בדברים הראשונים לתת אמתלא דלאו כ"ע ידעי כ"כ בשם זקן זקנתי הגאון מוהרל"פ ולדבריו ה"ה אמרה בפני רבים אשת איש אני וא"כ היה זו אם אמרה במקומות רבות שאשתו היא. רק שיש מקום לפקפק בסברת זקיני הגאון זצלה"ה מגמ' דכתובות הנ"ל מעשה באשה שקפצה עלי' בני אדם וא"ל מקודשת אני וכו' ואמרו חכמים נאמנת אף שהיו בני אדם הקופצים רבים.
ואם משום דק"ל הוחזקה נדה בשכינותי' בלבישת בגדים לא מהני אמתלא כבטור וש"ע סי' קפ"ה וי"ל ה"ה ה"נ זו דנהי דכתבנו דלא הוחזקה ל' יום לענין סוקלין ושורפין דההיא מיירי בחזקה אלימתא מ"מ ה"ל בהוחזקה נדה די"ל כמ"ש בתירוץ הרשב"א דלעשית מעשה כולי האי ללבוש בגדי נדות אין אשה עושה כלל וי"ל היינו משום דאין אשה מנוולת עצמה בהם כי מאוסי' ומגונים וטמאים הן בעיני' מש"כ לצנוף מצנפת כדרך הנשים לפעמים גם בתולות מכסין ראשם מפני כיעור ראשם בשחין וכה"ג י"ל דמהני אמתלא אי נימא דזו שעשתו הרע להפקיר עצמ' בעניני ניאוף בשביל חמדת ממון והנאת הגוף מקרי אמתלא מקובלת.
ואפשר שאפי' הודית שבא עלי' מ"מ אין ענין להצריכה גט מטעם שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות [לא אמרינן זה רק באיש שגירש אשתו וכמ"ש הרמב"ם הובא בש"ע א"ה סי' קמ"ט ס"ה. עשו"ת ר"מ אלשקר סי' ג'] ומסתמא קידש' בביאה הלא ק"ל המקדש שלא בעדים אין חוששין לקידושיו ואפי' שניהם מודים כבא"ה סי' מ"ב. ואין לומר דיש עדים הוא בעל אכסני' שלהם וכמה אורחים ובכמה כפרי' שהשכיבם יחד לחדר א' אין אלו נקראים עדים שהרי לא שתו הרואים לבם שיבעלה ואפי' להא דק"ל שם דאין צריך ליחד העדים היינו בקדושי כסף שהרי רואי' הנתינה וכמפורש בש"ע שם בהג"ה ס"ד. מש"כ בקידושי ביא' דאין רואים דבר צריכי' עכ"פ לראות ולתת לב ליחוד יחד בחדר לשם ביאה וכה"ג מיירי ודאי הג"ה ר"ס ל"ג [והכי מוכח ר"ס קמ"ט עשו"ת מהרשד"מ בחלק א"ה סי' ס"ה] ולא אמרו הן עידי יחוד הן עידי ביאה רק במגורשת ע' א"ה סי' קמ"ח.
וע"ש דיש עוד לומר בבן בליעל כזה אשר לא טוב עשה להתעולל עלילות ברשע באופן זה ומה גם שהיתה נדה בטלה חזקת אין אדם עוש' בעילתו בעילת זנו' ובהג"ה הנ"ל מיירי שטהורה היא וק"ל (וסברא זו נזכר' בהג"ה הנ"ל) דאפי' זונ אינה רק כמאן דמקדש בלא שדוכי ובועל ארוסה בבית חמיו.
ודברי הבליעל באומו שקידשה לפני עדים והיא מכחשת פשיטא נאמנת ומשנה שלימה היא קדשתיך והיא אומרת וכו'. וכן אני גומר ואומר להלכה דא"צ ממנו גט. ומ"מ למעשה לא יסמוך אדם עלי וגדולי הדור רבנים המומחי' המובהקים ישפטו הם ע"פ דעתם והכרעתם אשר אני בעוניי אינני כדאי לבא למד זו כ"ד הטרוד
יאיר חיים בכרך.