פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן קלזעריכה

ראובן תבע לוי בערכאותיהם בדבר ממון והביאו לכלל תפיסה ולא רצה לפטרו עד שהעמיד לו בן אחיו לערב דהיינו שהוצרך לתת לו שטר על ת"ק ר"ט שהודה שקיבל ממנו והתחייב עצמו לפרעם לזמן פלוני ובכל תורת נאמנות וכשתבע ראובן לפלוני אחיו של לוי השיב כי אינו רק ערב ושיתבע ללוי ואם יצא חייב ולא יהיה לו לשלם אזי ישלם הוא ועוד כמה טענות כאשר יבא בדברינו.

נראה דאם שטר של פלוני בלי קנין ומפורסם לכל כי הוקם השטר כדי לפטור דודו לוי דק"ל דבר המפורסם לכל כעדים דמי א"נ ראובן מודה דלא שייך מגו להוצי' רק שאומר לפ' פרע לי מאחר שהודית והתחייבת עצמך אין בדבריו כלום דמ"מ לא יצא מדין ערב קבלן דג"כ אומר אתן לך ואפי' מתחייב עצמו בכל ענין ותוקף האפשרי מ"מ אינו רק קבלן ואינו משתעבד כלל בלי קנין ומיעוט ידיעה פ' גרמה לו שאמר שאם לא יהי' ללוי ישלם לו ועל כן מצי הדר ביה.

ואין לומר דמה שפטרו ראובן מתפיסתו ע"י שטר של פלוני ה"ל כשעת מתן מעות דהא ודאי ליתא שהרי תנן הרי שחונק חבירו בשוק וכו' שלא על אמונתו הלוהו ש"מ דלא מקרי מה שהניחו חביר' מלחנקו שעת מתן מעות ונהי דלא ק"ל כבן ננס היינו בקנין דמישתעבד מש"כ בלא קנין. ומה דק"ל שבאם פטר את חבירו ע"י ערבות דידי' ה"ל כשעת מתן מעות היינו כשכתב לו כ' פיטורי' או פטרו לפני עדים או הערב מודה שפטר ללוה בפי' מש"כ החונק או התופסו בתפיסה אף שהניחו לחפשי חנם ע"י ערבות מ"מ אינו נפטר ממנו לכן ע"כ יתבע ראובן את לוי אם יש לו זכות עליו ואם יפטר לוי ממנו אין לו תביעה על פלוני.

אבל אם עשה פלוני ק"ס הרי אם היה לוי חייב לראובן משתעבד פ' בדין קבלן שהרי נכתב שקיבל ממנו ושחייב לפרוע לכן מצי לפרע ממנו תחילה רק מפני שפלוני טוען. עוד שחבירו נאנס ע"י תפיסה שלא כדין ושלא כדת ומעולם לא נתחייב לו דודו אפי' פרוטה. וראובן משיב דרך כלל הלא לא אנסתי לך ולא פגעתי ולא נגעתי בך רק נתרצית ברצון טוב להתחייב ולשלם נראה אם ראובן מוחזק למוסר ומפורסם שהעביר על לוי את הדרך ובא עליו בעלילות דברים והכריחו לעשות רצונו בהעמדת אחר להתחייב לו.

גם פ' פטור כי מה שעשה היה להציל דודו ומצוה רבה עביד כארז"ל והשבותו לרבו השבת נפשו וגופו. רק באם ראובן טוען שבאמת חייב לו ת"ק ר"ט רק שירא לתבעו בד"י פן יכחישו וישבע לכן עשה מה שעשה להכריחו להעמידו לו ע"ק ישלם לו את שלו צ"ע אם יפטר פלוני אף שראובן שלא כדין עשה מ"מ אם אמר את שלי הצלתי דודאי אם כבר פרע לוי לראובן כדי להפטר מתפיסתו נראה דלא מצי לחזור ולתבוע לראובן ולהוציא ממנו ממון ה"נ שטר התחייב' פלוני דהוי פרעון של לוי.

אבל צ"ע בש"ע ח"מ ס"ס כ"ו דמשמע דצריך להחזיר לזה כל מה שהוצאי ע"י ערכאות יותר ממה שהיה מתחייב ע"פ הד"ת כ"ש בכה"ג ובכה"ג צ"ע רב בשוכר עדי שקר והוציא ע"פ ממון מחבירו והודה שעידי שקר היו רק שבאמת הי' חייב לו אף ע"פ דודאי אשר לא טוב עשה מ"מ מצד הסברא פטור מדין שמים מצד הממון וגם חבירו אינו יכול לתבעו מאחר שהוא מוזחק ויש לו מיגו לומר עדי אמת היו ובזה יפה כחו מנדון הנ"ל דאין לו מיגו לומר שבדין עשה. מ"מ בשניהם י"ל דקנסוהו חז"ל מפני תיקון עולם.

ול"ק על מ"ש דאם ראובן מוחזק למוסר ושהיה רק עלילה דפ' פטור ממנה הרי שהיה חונק חבירו וכו' דבקנין משתעבד וגם בן ננס לא פטרו רק מפני שלא על אמונתו הלוהו דשאני התם דמיירי דחייב לו באמת אע"פ שלא הי' לחנקו מ"מ משתעבד חבירו והוא כמ"ש מ"מ לא דמי החונק דעביד דינא לנפשי' ממעשה רשע של פוקרים הנ"ל וק"ל. דמיירי שהחנק מודה ודוק. לכן בגוונא בתרא אין בידי להכריע:

יאיר חיים בכרך.