חות יאיר/ק
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן ק
עריכהואנכי הפעוט כתום לא לגרוע מדברי ה"ה כמהורר"ט הנ"ל קאתינא דדבריו הם דא"ח נוחים ומקובלי' במ"ש דאפי' הסוברים דאם המלוה בא להוציא הלוה נשבע ונפטר היינו בטענת הלוה שזה החוב עצמו הוא דמי ריבית דלא שוי נפשיה רשיעא והנני נותן בקדירתו טעם דודאי דמלוה וערב ועדי' משעת הלואה עבידו שומא (ודברי הט"ז בי"ד סי' ק"ס ס"ק י"א שכתב מה פשעו ומה חטאתו צל"ע) ועברו על לא תשימון עליו נשך משא"כ לוה אינו נעשה רשע אפי' כ' בס' וחתום עד דיהיב וזה ברור מסוגי' ר"פ הריבית [עי' לקמן תשו' ק"ז דאין זה ברור] ועוד דמצי לוה לטעון דדעתו היה כשיבוא מלוה לתבוע ממנו המעות שלא לתנה לו רק דעתו הי' לטעון טענת ריבית ולא לעשות רשע ואע"פ דצ"ע לפי זה לשון רמ"י במ"ש אע"ג דמשוי נפשי' ונפש המלוה רשיעי וכן מ"ש סמ"ג בשם ר"י הובא בב"י שי' קע"ז וע' בש"כ ס"ס קס"ט מ"מ האמת יעשה דרכו מצד דין לחלק בכך דאפילו הסוברים הלוה נשבע ונפטר היינו בדטוען החוב עצמו הוא ריבית.
מש"כ בטוען כבר נתתי לך ריבי' כמה שני' לפני ההלוא' דמשוי נפשי' רשיעא אי לנו לומר שישבע על זה (וכן מבואר בש"כ בח"מ אחר סי' פ"ב בדיני מגויין דין כ"ד) אפי' יש לו מיגו וכדאסברי' לן רמ"י סי' קע"ז סי"ב אף דלא הרגיש רמ"י במה שהרגשנו דשם מיירי ג"כ בטוען ריבית על מעות התביעה עצמם ודו"ק מלבד מה שהרגיש הש"כ בתמיה קיימת על מ"ש הב"י דלוה נשבע ונפטר מה שהוא נגד דעת עצמו בסי' קע"ז ונגד מ"ש בד"מ ונגד מ"ש הסמ"ג בשם ר"י ונגד מהרי"ו וברור לע"ד דלא מצי הלוה למימר קים לי במקום כמה רבוואת' קדמונים החולקים וגם לאחרון שבאחרונים נשאר דברי המזכה ללוה בשבועה בתמי ותימא ודברי אלה נכללים לע"ד בדברי ה"ה מהרר"ט הנ"ל.
ואפילו במ"ש ה"ה הנ"ל דאין לסמוך על האמנות הנכתב בכ"י שהכ"י לא ניתן לכתוב כדי לתבוע המעות ואין הנאמנות הולך וכו' אני קוהה בדבר דאזלינן בתר עיקר הדבר ושורשו והרי דברים ניכרים שאינו אלא הלואה וכדמשמע התנאי שאם יתן לו המעות לפני חנוכה יחזיר הכל וכן שאר דברי הכ"י וכאשר מודה הלוה וכה"ג מצינו דאזלינן בתר אומדן דעת ודברים הניכרים במקומות אין מספר ומה בפרק י"נ הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפטרופס ע"ש דקל"א ובכה"ג ק"ל גבי מורשה דאפי' כתב ליה זיל דון וזכי ואפיק לנפשך לא מצי להחזיק בדבר דשליח שוייה והכי נמי אמרינן בפח"ה גבי שטר מכירה במתנה ביקש ליתנם לו וכו' ואעפ"י דשם לא ק"ל הכימ"מ היכא דמוכח כ"ע לא פליגי ובכה"ג מרי' בפ' המקבל דק"ח ע"ב גבי שטר מתנה דאית בה אחריות דמכר הוא (מוהרר"ט ישיב כי סיוע לדעתו ממ"ש כל האחרונים ששטר כאח"ז דידן שהוקם בדרך שט"ח על סך מעות אין לומר בו אומדנא רק דינו כחוב ע' תשובה ס"ג) וא"כ כל דין כ"י של הלואה יש לזו ונכלל נאמנות למלוה נגד טענת פרעתי וריבית במ"ש בכ"י וכ"ן בכ"ל טענה שבעול"ם וא"כ פשוט כביעת' בכותחא שצריך הלוה לשלם דנזקקין לתובע תחלה כבח"מ ר"ס כ"ד ועדיף משטר הנזכר בהג"ה י"ד ס"ס קס"ט דהמלוה נשבע ונוטל דודאי מיירי שם הכל באין נאמנות מש"כ בנכתב נאמנות נוטל בלא שבועה ע' בט"ז שם ובסמ"ע בח"מ סי' פ"ב ס"ק ל"ד. ומסוף דברי הכ"י במ"ש עד שיבואו כ"ף ר"ט הנ"ל לידו ניכר שביאור ראש דברים אמת כמו שכתבתי.
והנני יוסף לזכות לראובן המלוה ממה שכתב בכ"י שהודה שמעון שאין לו על ראובן שום טענה ותביעה בעולם וזה ודאי כולל לא לבד הנוגע בענין המכירה דלשון טענה ותביעה ומלת בעולם כולל כל מה שהפה יכול לדבר וזה ודאי על פניו יענה כחשו שיש לו טענה עליו שלקח ממנו ריבית כמה שנים דאע"פ שעיקר כוונתו להחזיק במה שבידו מ"מ אין לך טענה ותביעה גדולה מזו.
וגם זולת כל הנ"ל מצאנו ראינו לזכות ראובן במה שהוחזק שמעון כפרן במה דטען שאין זו ח"י דאפילו ליש חולקין בח"מ ר"ס פ"ב וכמ"ש הש"כ בסי' ס"ט ס"ק י"א היינו במאמר התם מזויף או אינו כ"י מש"כ זה שפירש דבריו ואמר שזוכר ענין כ"י שחתם עליו והוא ישן נושן ח' שנים ועוד ששאלו התובע כשטען מזויף ושאין זו ח"י למה לא טענת זה מבראשונה לפני חצות.
והשיב שנפל בדעתו ונזכר שאין משמעות כ"י שחתם עליה כזו מכל זה מובן היטב שלא ר"ל תקיימנו ואח"כ תטעון עמי רק כוונתו הי' מזויף ממש ולכן הוחזק כפרן אחר שקיים התובע ח"י וחזר ותבעו לשמעון בתוכו שחייב לו וגם שמעון הודה בחובו רק טוען עליו טענה אחרת אינו נאמן בשום ענין דהוחזק כפרן.
אחר הדברים האלה והאמת הנני מסכים ומחזיק דברי ה"ה במהרר"ט הנ"ל שמחויב שמעון לפרוע לראובן הלואתו נגד המשכנות כי דבריו נכונים ועולים יפה וגם מטעמים שהוספתי נופך משלי כמדומני שלא יחלוק עליהם אדם המבקש דין אמת לאמתו זולת המעקש ותואנה מבקש.
והנלע"ד כתבתי יום א' ר"ח סיון תמ"ד לפ"ק כ"ד הטרוד. יאיר חיים בכרך: