חות יאיר/צח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן צח עריכה
שאלה: ראובן שהלוה לשמעון עשרים ר"ט על משכונו' ומפני שבעיני ראובן היו המשכונות שוין כדי המעות ויותר כתב על המשכונות כ' מכירה בכא"ה כדי ששמעון יפדה המשכונות בזמן שקבע וחתם עצמו שמעון וז"ל הכתב.
מודה אני בח"י דלמטה שמכרתי במכירה גמורה וחלוטה לראובן כל מה שבא לידו ולרשותו ממה שהיה בידי כסף וזהב ומלבושים ומטלטלי' וכלים וקבלתי ממנו כל המעות בכסף מלא כל שווי' עד פרוטה אחרונה ואין לי עליו שום דין ודברים טענה ותביעה בעולם. וגם קבלתי עלי בת"כ בת"ש בפ"מ והתחייבתי עצמי באם יבא על ראובן שום ערעור משום אדם בשביל דברים הנ"ל שמכרתי לו ושבאו לידו או יגיע לו שום נזק בשום ענין באיזה אופן שיהי' מחויב אני הח"מ לפצותו במיטב ומזומנים בלי פקפוק אכן התרצה אלי ראובן ברצון טוב שבאם אתן לו לפני חנוכה הסמוך הבע"ל בשנת תל"ט עשרים ר"ט דהיינו שלושים זהובים ריינש במעות מזומנים הטובים עובר לסוחר בזמן הפרעון אזי התרצה לחזור לי כל מה שבא לידו ממני ומ"מ אני פוטרו מגניבה ואבידה ואפי' משפיעה ורשאי למסור כל מה שבא לידו לאחר ואין לי עליו ועל ב"כ שום דין ודברים וטענה בעולם ונתתי לראובן כל תוקף תורת נאמנו' לו ולב"ב עלי ועל ב"ב הן בדיבורו מה שבא לידו או שכבר החזיר לי או לב"כ או שנתן כל אשר לי בפקדון לאחר ע"פ דיבורי אל שלא נאבד ולא נתקלקל דבר וכן בכל טענת שבעולם הן נגד טענותי או טענת ב"כ בלי שום אלה ושבועה וג"ש וק"ח בעולם עד שיבואו כף ר"ט הנ"ל לידו נעשה בכל א"ה בלתי שיור שום תנאי היום יום ב' יו"ד אייר תל"ח לפ"ק נאם שמעון בר יעקב ז"ל:
ויהי כאשר חזר ראובן המלוה לראות במשכנות שבאו לידו ראה שאינם שוין אף כחצי דמי הלואה והלוה הטעהו בדברים ויהי כמשלם חדשים אחר ההלואה דהיינו ט"ז מנחם תל"ח תבע ראובן את שמעון בב"ד שיפרע לו חובו ויטול משכנותיו. ושמעון השיב שכבר קיבל ממנו ראובן סך עצום ורב לפני ההלואה ריבית קצוצה מכמה פעמים שהלוה לו וראובן אומר מה שלקחתי מקדם בהיתר לקחתי תפרע לי חובי תחלה ואח"כ אם יש לך תביעה עלי תבעיני. וכאשר הגיע עת האוכל נתפרדה החבילה וילכו לביתם אחר חצות היום חזרו ונגשו לב"ד והשיב שמעון שאין זו חתימת ידו כלל וזוכר הוא שיש ביד ראובן כ"י ממנו והוא ישן נושן ח' שנים. ושאלו ראובן למה לא טענת מבראשונה לפני חצות היום לכחש ח"י והשיב שנפל מילתא בדעתו שכ"י שחתם עליו אין משמעותה כזו. וטרח ראובן אח"כ וקיים ח' של שמעון וחזר להעמידו בדין והשיב שמעון כבתחילה שזה שש שנים לקח ממנו ראובן ריבית כסך הלואה זו ויותר ורוצה להחזיק במעות עבור זה: