פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן פזעריכה

וע"ד מה דבדק לן מר לחוות דעתי בענין מי שמכר שדה בהקפ' לזמנים והמצרן רוצה ליתן משכון טוב ויפה ויחליט לו המשכון רק שלזמנים אשר גבלו יחזור וימכרנו לו בעד מעות מזומנים טבין ותקילין ובכל זאת לא יאות המוכר באמרו הלוקח נוח לי להמתין לו בלא משכון מאשר אמתין לך במשכון וספיקו דמר אם יוכל המצרן להשביע להמוכר שדבריו כנים ואמיתים ונאמרים באמת ואין כוונתו לדחות הבן המצר.

אהו' ידיד לא ידעתי למה זה ישאל לשמי הלא גלוי וידוע לפני כסא כבודו מ"ש הריב"ש בשם הרמב"ן בתי' שצ"ט ותמצית הדברים שאין לסלק הלוקח מפני חשש הערמ' כל שאין הדבר ניכר וברור שהוא הערמה גם לא להשביעו או להחרים כי אין זה ועשית הישר והטוב. הרי קמן שאין להשביע או להחרים במקום ספק הערמה כמו בנ"ד שאין הערמה מבוררת כי אפשר שהאמת עם המוכר שהלוקח נוח לו בלא משכון כי באמת במשכון יש לו להטריח בשמירתו ואם נאבד אפילו באונס צריך לילך בדינא ודיינא. איברא שהריב"ש כתב שבעל העטור ז"ל כתב דכל היכא שיש לחוש להערמה יכול בן המצר להחרים סתם עכ"ל הרי מבואר שיש מחלוקת בדבר אם מחרימים במקום שיש לחוש להערמה. אבל כבר בא הגאון מהררי"ט בחלק ח"מ סימן ס"ז והשוה המחלוקות וכתב וז"ל ויראה לי דבחרם סתם אין הרמב"ן והרשב"א חולקים על בעל העטור שלא אמרו אלא שאין מזקיקין את הלוקח לחרם ולשבוע' חרם דומיא דשבוע' אמרו שמזקיקין אותו להטיל חרם עליו אם עשה ערמה הא לא מקרי טוב וישר כו' אבל חרם סתם שמחרימין על מי שעשה ערמה כו' שיודה בדבר בפני ב"ד בכגון זה אין בית מיחוש ולא הקפדה בדבר. תדע כו' ע"ש הרי הותר הספק האשון שנסתפק מר.

וע"ד ספק השני אם חייב המוכר לישבע בלא"ה כגון (כוונתי שהלוקח אינו רוצה ליתן המעות ולישבע אח"כ ודאי אם רוצה המוכר לכופו ללוקח לפרעון מחויב לישבע שאין ערמה ויספיק גם לב"מ) דזבן ק' בר' ועדיין לא פרע הלוקח אם יוכל בן המצר לגלגל גם שבוע'. נלע"ד אם המוכר הי' חייב שבוע' יכול המצרן לגלגל עליו כי גלגול שבועה דאוריי' הוא. אמנם מעיקרא דדינא פירכא שמכ"ת תפס במושלם שם בשאלתו שאם זבן שוה ק' בר' והלוקח לא נתן עדיין המעות שצריך המוכר לישבע ולענ"ד שזה אינו כי אין למוכר עסק עם המצרן כלל אע"פ שלא קיבל עדיין המעות רק המוכר תובע את הלוקח שיקיים מקחו ויתן לו מעותיו והלוקח מחויב ליתן לו ואח"כ יש דין בין הלוקח והמצרן וזנלענ"ד פשוט ואם יש למכ"ת להשיב ע"ז יודיענו ואם יהיו דבריו נכונים אודה ולא אבוש ואקבל האמת כי כן דרכי לקבל האמת ממי שאמרו מכ"ש ממכ"ת שתורתו אמת יהגה חכו חיך מתוק. ותו לא מידי כעת רק מי שהכין כסאו בשמים יגדיל וירום כסאו עד גרם המעלות כנפשו ובקש' אוהבו נקשר בעבותו' אהבתו שאינה תלוי' בדבר בטל:

נאם הטרוד מאוד גרשון אשכנזי חונה פה ק"ק מיץ.