דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן סט עריכה

לוי שבא לשמעון ואמר לו ביתך הפנוי בלא דיורים מכור אותו לי וא"ל אם תתן לי מחירה ת"ק ר"ט אתננה לך ואמר לוי אתן לך שי"ן השיב לו שמעון כבר רוצה נפתלי ליתן לי ש"ן ר"ט ונשבע בנק"ח שאם יבא היום א' ויתן לי בעדה ת' ר"ט לא אתננה לו ומפני כך נתן לו לוי ת"י ר"ט וקנה הבית ויהי העם כמתלונני' שקנה בית ביוקר מאד שאל לוי לנפתלי אם אמת הוא שביקש ליתן ש"ן ר"ט בעד הבית והשיב להד"ם ואם ביקש ליתנה לי בעד שי"ן לא חפצתי לקחתה. ותבע לוי לשמעון בדין והשיב בענין נפתלי להשביח מקח. אמרתי שקר כי זה דרך התגרי' לשבע שכך קנו הסחורה אף כי שקר הוא וע"ד השבוע' שנשבעתי הייתי אומר בפי ומבטל בלבי ואם חטאתי אקבל דין שמים. ומלבד זה אמת נשבעתי כי אם בו ביום נתן לי אחד בעד הבית ת' ר"ט לא מכרתי לו הבית מפני השבועה שנשבעתי וע"ד כך נשבעתי כי ידעי שאין אדם בעולם יתן לי כ"כ לכן סמכתי על זה שלא הזיק לי השמועה. ואין כאן שבועת שוא כלל:

נ"ל שמעון פטור מדין אדם אע"פ שהתל שמעון בו בערמתו שהתפאר שנפתלי ביקש לו ש"ן ר"ט ולוי לא שאל פיו לפני קנייתו וסמך על הימנותי' כי סבר מילתא דעבידא לגלויי לא משקר איניש ויש לו תרעומות על חבירו ועל עצמו [שהאמין לו ועשה כדרך התגרים שנשבעים שבכך וכך קנו אף דעון פלילי הוא ופתי יאמין] ומ"ש בדרך השבועה הייתי מבטל בלבי אין זה מספיק אפילו בדיני אדם כי לא התירו חז"ל רק נגד אנס וכיוצא בו ושלא יצא מפיו שקר מוחלט כמבואר שם.

ומצד זה כייפינן לי' לקיים שבועתו. גם אין לומר דשבועתו ממילא בטילה מצד טענתו הראשונ' שכך דרך התגרים ממ"ש רז"ל נדרי זירוזין בכה"ג גבי קונה ומוכר זה אומר שאיני פותח וכו' דדוקא בנודר או נשבע להבא ועל דבר שברשותו לשנות ואין שבועה שקר כשיוצא מפיו מש"כ בכה"ג וכבר אמרו שאין למידין דבר מדבר בענין ד' שבועות ונדרים שהתירו חז"ל. אכן מ"ש שדעתו היה בשבועתו באמת שלא יתננו עוד היום בתי ר"ט ורצונו בזה מפני השבועה וידע שאין פסידא בשבעתו כי לא יבא פתי ויתן כזה. ודאי מרמה הוא כי אין במשמעות השבועות לכל שומע כי לא היה נותן הבית זולת השבוע' רק מצד כי יקרה בעיניו לשוויה.

ומ"מ הלא ק"ל דנאמן בנדרים ושבועות לומר תנאי הי' בלבי אם יש באפשרות לפרש לשון שבועתו כך ע' ח"מ סי' פ"ז הג"ה [גם בי"ד סי' רל"ב סי"ב על תשובה ס']. ומצאתי דוגמת זה בספר ב"ה הביאו בש"כ סי' ר"ה ס"ק ה' ותמה אני בההי' למה לא יוכח לקיים שבועתו ונכוף אותו יע"ש וצ"ע.

אבל בדין שמים מתחייב וכל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך אפי' אמת הוא שכוונתו כך היה וכן כל המערימין בשבועתן ורז"ל לא הוצרכו לתקן ע"ד המקום וע"ד ב"ד ובלי ערמה רק מפני קלי דעת דסבירי דאם דעתה ע"פ ערמתן שדברי השבוע' אמת כפי מחשבתן לא יהיה להם עונש ולפחות יקל עונשם. ובכה"ג היה טעם שהשביע מרע"ה כך את ישראל. אבל ע"פ האמת כלפי שמיא לא מהני כלל קניא דרבא ולא שום תחבולה ומשום צורך רבים התיר ר' יוחנן במס' ע"ז דכ"ח ע"א לסמוך בכה"ג במה שנשבע לההיא מטרוניתא לאלהא ישראל לא מגלינא.

וכל זה דוקא אם כבר פרע לוי לשמעון מש"כ אם עדיין המעות בידו נ"ל דמצי למימר על דבריך שאמרת שכבר רצה נפתלי ליתן לך ש"ן ר"ט ונשבעת סמכתי וי"ל דודאי בכה"ג הוא אומדנא דמוכח שכ' הרא"ש דמהני אפי' במכר וכמ"ש בהגהות רמ"א תי' ר"ז ס"ז והנלפענ"ד כתבתי:

יאיר חיים בכרך.