פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן סגעריכה

שאלה: ראובן עשיר מופלג היה לו בן ובת ומתו שניהם בחייו וחלי"ש והניחו אחריהם ז"ק דהיינו הבן הניח שני בנים ובת והבת גם היא הניחה אחריה שני בנים ושתי בנות והנה ראובן כנ"ל השיא בחייו בת את בנו לבן בתו ונתן לנכדו בת בנו הנ"ל שטר כחח"ז ר"ל כח"ח. אחד מבני בנו אשר מת בחייו ונוסח השטר חח"ז הוקם כפי מנהגינו על סך חמשים אלפים ר"ט אכן הותנה וכו' ויהי אחר איזה שנים מת ראובן הנ"ל וציוה לפני מותו כמה צוואות ומהם שכל הפרישות שיפלו בחלוקה בין נכדיו וב"כ ידונו שלשה אנשים המפורשים והמה קצתם פסולי עדות לקצת מן היורשי' ולא ילך שום אחד מהם לתבוע חבירו לפני שום דיין בעולם או ליקח מורשה בשום אופן וכל מי ומי ישעבור לא יקח בירושתו רק אלפ דיקוטי ותו לא מידי.

ויהי אחרי מות ראובן חלקו היורשים את קצת ורוב העזבון שהי' ראוי לחלוקה ובאשר היתה בת בנו הנ"ל צעירה לימים לא ידעה מה רק שני אחיה הגדולים המה נשאו ונתנו בה ונתנו לבעל אחותם מה שהי' ראויה לאחותם לבד מה ששייך לו מכח עצמו בשכחח"ז של אמו והבעל אחר חלוקה קצת הנ"ל עשה על עצמו שטר סתם בלי תנאי בכא"ה לאשתו על עשרים אלפים ר"ט לבד מכתובתם גם הקהל שלחו יד ולקחו מעזבון ראובן תיכף אחר שלשים לפני שירדו לנחלה ולחלוקה שני אלפים ר"ט מכמה טעמים וטענות ואמתלאות עד המשך זמן רב וככלות הזמן ינוכה סך זה לכל א' מהירושים כפ' סך המגיע לחלקו ממסים אשר יתחייב. לא עברו ימים רבים וימת גם הבעל הנ"ל ונתן במתנה גמורה לאשתו חצי בית גם לשאר קרוביו ואנשים נכרים נתן מתנות והניח אחרי פטירתו ילד קטן וימת גם הוא תוך ל' יום וירש הכל אחי בעל האשה.

והנה אחרי מות הבעל פרע אחיו אשר ירש אותו את שטר של כ' אלפים ר"ט אשר נתן אחיו לגיסתו אשתו מלבד כתובתה ולקח כל העזבון לביתו ולתקופת השנה לקחה האשה איש אחר והכניסה לו סך מסוים והשאר שיירה לעצמה ובעלה זה השני עשה לה שטר סילוק בכא"ה. ובהמשך זמן רב אחר ליקוחין שניים של נכדו הנ"ל נפרע סך רב מחובות של כ"י של ערלים שהיו מונחים עדיין בלי חלוקה כנ"ל ובכל פעם שחלקו ביניהם נתנו לאחי בעל הראשון גם חלק שהי' מגיע לגיסתו כן נעשה פעם אחר פעם ובכל פעם היתה האשה ובעלה צווחים ככרוכיא שיתנו לה חלקה כחח"ז שעדיין השטר בידה או נ' אלפים ולית דמשגח בהו באמרם כי כל מה שירשה האשה זכה בעלה ירשם אחיו ובכלל זה גם מה שבא לחלק האשה בסך שני אלפים ר"ט שלקחו הקהל כנ"ל ששייך לה חמש מאות זהובים ובפרט אחר אשר הקהל בחיי בעלה הראשון זקפו אלו חמש מאות עם לערך ל"ז מאות זהובים ועם עוד אלף ר"ט שהלוה בעלה להקהל במלוה על הקהל וכתבו לו שטר וא"כ זכה בהם בעלה וכשמת ירשו אחיו. סוף דבר נלאה האשה הנ"ל כלכל את אשר נעשה לה זמן רב לשעבר וגם להבא למען תזכה בחלקה בעזבון אשר עוד היום נשאר מונח וצבור בשותפות וגם בחלקה במעות הקהל שלחה אחר מורשה חריף ותבעה בדין את שני אחיה ובקשה פרעון מהם על שט"ח מסך כ' אלפים ר"ט אחר אשר לא קיימו שאר היורשים את תנאי השטר לתת לה חלקה המגיע אלי'.

והנה שאר היורשים ערכו דבריהם לפני הקהל ואמרו שהאשה עברה את צוואת זקינם שהלכה לפני דיינים ולא לפני ג' אנשים הנקובים שזכר זקינם בצוואה בכן לא תקח מירושת זקינם רק אלף דקוטי וגם מה שכבר נטלה תחזיר ומכ"ש שעל גוף התביעה לא רצו להשיב כלל לפני דייני דמתא רק קול ענות נשמע שאומרים שכל ירושתה מחוט עד שרוך הנעל קנה בעלה בסך כ' אלפים וחצי ביתו. שכל חלקה אינו מגיעין לסך זה. ואחר שנדחה המשפט מדין תורה ע"פ הקצינים יצ"ו שהתעוררו לקיים דברי המת נשאלתי מה דעתי בנדון ע"פ הדי גמרא גמור זמורת' תהא:

תשובה. אנכי הרואה שאין בדבריהם הנ"ל ממש כלל משני פנים הא' הוא שהרי אפילו את"ל שכל היורשים קיימו צוואת הזקן שציוה שכל הדברים והסכסוכים יבוררו ויפושרו אותן אנשים ומי ומי שיעבור לא יטול רק אלף דיקוטי הא תינח לאותן הבאים בתורת ירושה אותן יכול להעבור מנחלתם כרצונו ע"פ הטלת תנאי מש"כ האשה אשר באה בשט"ח שבידה רק שהוטל בו תנאי וכל יכול הלוה לפסול כל ישראל ולאכשורי קרובים בתביעה אשר למלוה עליו. ואע"פ שנזכר בשטר בכל עניני חלוקה ויש לפרש שגם זה בכלל ולא עדיפא מיורשים. דמ"מ אחר שהיה בעלת שטר ולא תבקשה ירושה כי אינה בת ירושה אין בכח המלוה להתנות תנאי והיא תובעת חובה ועל היורשים רמיא לפרוע החוב או ליתן לה כחח"ז ולא אמרינן בזה אומדן דעת כמ"ש הגדולים בעלי התשובות שנביא לקמן בע"ה ודאי דבזה יפה כחה מכחם כך נלפענ"ד ולפי שיקול הדעת כל ישר הולך.

ופן השני שהרי עצם תביעת האשה הוא שהם עברו על צוואת הזקן שככלל צוואתו הוא שיתנו לכל בת מנכדיו אלף דיקוטי באופן שלא היה' זכות לבעליהם כלל נוסף על שטר ככח"ז והם עברו ולא קיימו וכן שטר כחח"ז שכתוב בה גם שלא ירדו יורשים לחלוקה כלל עד אשר פרעו תחלה שט"ח או יתנו לו חלק כחח"ז והם לא כן עשו ואיך יהפכו הקערה על פיה והלא עיקר טענת האשה שהם עברו ולא קיימו מה שמוטל עליהם לעשות. אף כי גם אלף דקוטי הנ"ל נתנו לבעלה וממילא לקח פירותיהם יום יום וזה הוא נגד צוואת זקינם.

ובענין גוף המשפט שטוענים מתנגדי האשה שבעלה הראשון קנה כל ירושת אשתו ושטר כחח"ז שהוקם עליה ופטרה ומחלה לו על הכל בעד כ' אלפים ר"ט הוא השט"ח שעשה לה ושפרע אחיו החי נראה פשוט שאין לאחי האשה הנ"ל שום כתב פטורים ואין לאחי בעלה הראשון שום שטר קנין שאחיו קנה מאשתו כל ירושתה ולא שום ראי' רק שטוענים כך בלי כתב וראי' רק מסברא אינם נאמנים. עוד טוענים מצד פנקס זקינם אשר רשום כל יש לו לא יגיע לחלקה רק כ' אלפים ר"ט. עוד טוענים שבאם תערער האשה הנ"ל על ירושתה א"כ גם מתנה חצי בית שנתן לה בעלה בטל הוא ואת כל הדברים האלה ישא הרוח כי ידוע מה שארז"ל אין לאיש חזקה בנכסי אשתו ואמרינן בגמ' פ' יש נוחלין הא ראי' יש.

ופ' רשב"ם שר"ל אם יש לו עדים או שטר מכירה שמכרה לו אשתו וידוע מש"ס פרק מציאת האשה דס"ה ופ' האשה שנפלה דע"ט דירושת אשה נקראים נכסי מלוג שלה כבא"ה סי' פ"ה ולא קנה אותה הבעל כלל דק"ל פ'חזקת הבתים ד"נ ובהשולח דמ"ז קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי וא"כ לא ידעתי מהיכן זכה בעל האשה בנכסים שלה שלא זכתה היא בהם עדיין שהרי אפילו זכתה אין לבעלה חזקה בהם כלל ואיך נאמר דרך סברא שבעלה לקח ממנה כל ירושתה והרי עדיין שטר כחח"ז בידה ולצד שכנגדה אין ראי' זולתי קול דבריה. ומה שבקשו לומר שע"פ החשבון שבפנקס הזקן לא יבוא לחלקם יותר אני אומר אבד חשבון ומה לנו לחשוב חשבונות של מה בכך והרי בעלה התחייב עצמה לאשתו על סך כ' אלפים ר"ט והרי ק"ל בח"מ סי' מ' המחייב את עצמו אפילו בדבר שלא הי' חייב מעולם הוא חייב לשלם ואותו החוב פרע אחי בעלה אחר מותתו כנ"ל ומעולם לא פטרה ולא מחלה ולא מכרה ולא נתנה האשה דבר לבעלה רק נגד מה שבא לידו מהשייך לה נתן לה שטר חוב ואין להרהר אחר מעשיו כלום. אף כי אין חשבון שבפנקס ברור שהרי כל כלי בית של אותו עשיר שעלה על עשרת אלפים ר"ט אינו נכלל בחשבון שבפנקס וגם בזה נטל בעל האשה גם את חלקה ועוד אי אפשר לעמוד על תמצית העזבון מתוך חשבון שבפנקס מפני הערכות התכשיטין של זהב ואבנים טובות ומרגליות שהעריך אותן העשירו בסך מה ונמכרו ביותר וכן בענין חובות מפני הרווחים והרבותי' שעלו.

ומה שטענו מפני חצי הבית שנתן לה בעלה לא ידעתי מה ענין זה לזה אם נתן לה בעלה מתנה מה להם עלי' והרי נתן כזה וכזה לרחוקים ולקרובים אשר לא קיבל מהם טובה מעולם אף כי משוכבת חיקו אשר סבלה ממנו כמה צרות וטרחות גם בלילה לא שכב לבה בחוליו לא יפלא אם נתן לה מתת והרי יש לה חזקה עם טענה שדרה בבית אחר מות בעלה כמה שנים ולא ידעתי כלל איך תלי זה בזה ואיך נבדה מלבינו דבר שלא נזכר. ונראה דאפילו בעוד בעלה חי לא היתה יכולה לא למכור ולא ליתן במתנה אפילו לבעלה חלק ירושתה מה שעדיין נחלק שהרי עיקר זכיות' הוא חוב שיש לה כמבואר בתשובו' הנ"ל וכל עוד שלא נחלק אין לה רק שעבוד עליו בכח שט"ח שבידה וגרע טפי מדשלב"ל שבסי' ר"ט ודבר שאינו ברשותו שבסי' רי"א כפי' רשב"ם פרק יש נוחלין דף קכ"ד ע"ב אין לך ראי' כזה דבר שלא הי' שלה מעולם ע"ש וכ"פ בש"כ סי' ס"ו ס"ק ק"ג גבי קנין פירות פ' חזקת הבתים דף נ' ע"א ה"נ לגבי בת כחח"ז וכה"ג כתבו התוס'.

וכה"ג ק"ל בסי' ר"ט ס"ד דא"י למחול דשלב"ל מלבד מה דק"ל סי' ע"ג סי"ט דלא שייך מחיל' רק במעות דלהוצאה נתנו לאפוקי מעותפקדון וכ"ש חפצים וכ"ש קרקעות ואיך יעלה על דעת שיהני אפי' מחילה בהדיא אפי' לגבי בעלה בסך בלתי מסוים שנשאר חלקה בעזבון שעדיין לא נחלק. ואם במכירה או בנתינת שט"ח (ר"ל שטר בחח"ז על נ' אלפים שנתנה לבעלה הראשון וזכה בה בעלה) מאן לימא לן דהכי הוא אחר שעתה יוצא מתחת ידה ועוד אפילו נתנה השטר לבעלה לא זכה בחוב ותנאי החוב דבעי כתיבה ומסירה שהרי השטר נכתב עלי' ועל יורשי' י"ח.

סוף דבר לא ידעתי באיזה אופן ודרך דקנה בעלה ירושתה דליקנה ממנו אחיו בתורת ירושה. וכה"ג פריך באיזה נשך דף ס"ח ע"א אימת קנאה דאקנייה ניהלי'. ומכ"ש בחלקה שבמעות עשרת אלפים ר"ט שלקחו הקהל דלא קנה אותם הבעל ולא הי' ביכולתו לכלול אלו המעות עם מעות שלו ולזקוף אותם על שמו במלוה מבלי רצונה וידיעתה ואפילו ידעה כמו דק"ל שאין לבעל חזקה משום דלא קפדה סברה כשיגיע זמן הפרעון שהוא הניכוי יעשה לה בעלה גם על זה שטר תוספת' או שט"ח. ומכ"ש אין בשתיקת' ראי' לא בזקיפת מלוה הנ"ל ולא בחלוקת הפרטיים הנ"ל כי סמכה על שטר חוב שבידה והוא נכתב בכא"פ שכל זמן שיוצא קיים וכו'.

גם ברור לענ"ד דהיורשים מחויבים ליתן להאשה כחח"ז לפי המעות שהניח הזקן ואף כי אחר כך לקח הקהל סך המסוים אין גרעון להאשה בזה כי תיכף ברגע פטירת הזקן נפלו נכסי קמי יורשי' וזכו בהם לענין זה שבאם ירצו ליתן להאשה כחח"ז יצטרכו ליתן כפי מעות שהניח אחר פטירתו ואע"ג שבשו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ"א פסק שגם הבנות יפרעו מחלקן עישור נכסי הבת וכן משמע בשו"ת מהרי"ק סי' ע"ה. נראה דלא דמי דהתם גם עישור נכסי הבת הוי כירושה או חוב דחל תיכף אחר פטירתו כמו שסיים שם בתשובת להדיא וכן בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' ד' ולכך יפרעו יחד מש"כ בנדון שלא נתמעטו הנכסים רק זמן מה אחר מותו וכבר זכו היורשים כמו דק"ל פרק מי שהיה נשוי בדין מרובים ונתמעטו ומבואר בטור א"ה סי' קי"א וקי"ב.

ועוד שנית דהתם פסק דעישור נכסי קודמות מצד אומדן דעת ע"ש משא"כ בנדון דידן דהוא חוץ לטבע וסדר עולם שיקרה כזה ואין כאן אומדן דעת. ועוד שלישית דמוכח מתשובה הנ"ל ושו"ת שארית יוסף א' ת' ל"ה ל"ו ומהר"ם מלובלין י"ד ובפרט דף ט"ו ע"א ומהרש"ל מ"ט ומהרמא"י ג' שבשטרי כחח"ז שלהם לא הי' כותבים רק שיטול חלק כחח"ז סתם מש"כ בנוסח שכחח"ז שבידה מבואר בכל הנכסים שאניח אחרי מותי שאם נכתב סתם יש לפרש ר"ל כחח"ז לפי מה שמגיע לחלקו בעת החלוקה וכן משמע להדיא שו"ת מהר"ם מלובלין הנ"ל מש"כ בפירוש מה שאניח אחרי מותי.

ועוד נכתב שלא יהיה רשות לכל אדם בעולם ליקח פרוטה מכל נכסי עד פרעון תחלה חוב הנ"ל וקשה מהיכא תיתי יקחו ואם בדין יקחו למאי מהני התנאי אלא ע"כ מורה באצבע שר"ל שלא יגרע כח האשה אם יוקח דבר מעזבון ודו"ק. והרי בריב"ש סי' ת"פ הובא בש"ע סי' ס' ודברי ריבות סי' רע"ט כתבו שמדקדקין לשון השטר ולא אמרינן האי גברא וכו' וראה איך דקדק בשו"ת מדכתב בין בראוי בין במוחזק ולא כתב בראי ובמוחזק מכ"ש שיש לדקדק יתור לשון כזה. ולא שייך לומר אומדן דעת כלל כמ"ש שו"ת מהר"ם פדוואה נ"א וכן בשו"ת ש"י סי' ח' ול"ה דאין לומר כלל בשכחח"ז דדעתו היה על חצי חלק זכר לא על החוב וע"ע שו"ת מהר"ם מלובלין ד' ומהרמא"י ג'. גם לא שייך לומר אוקי נכסי בחזקת יורשי' תפל בלי מלח לגרוע כח האשה בלי טעם וראיה וכה"ג כתב בשו"ת מהר"מ מלובלין הנ"ל. מכ"ש בשכחח"ז שביד האשה שנכתב שכל לישנא דמישתמע לתרי אפי הכל יהא נדון וכו' דמסייע מאד לבעל השטר כמ"ש בשו"ת מהרמא"י ג' גם כתוב כל תוקף תורת נאמנות בכא"ה. ואפילו למה דק"ל יד בעה"ש על התחתונה מ"מ כתב בריב"ש שם דבלשון ברור לא אמרינן כך ע"ש מכ"ש בנדון דידן דנכתב להדיא דידה יהי' על העליונה כמפורש.

וכבר ידוע למכ"ת שאני פה לימבורג לע"ע נדחה מפני השעה רעה ורעש שבק"ק קובלענץ אשר שם ש"ס שלי וכל מחמד עיני פוסקים הקדמונים רי"ף ומפרשיו וטורים ואין בידי רק איזה גמרות נפרדים וקצת שו"ת קטנים לכן לא הי' סיפוק בידי ללון בעמק הלכות ופוסקים כראוי רק כתבתי הנלפענ"ד:

יאיר חיים בכרך.