פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן כבעריכה

אשים ידי שנית מה שנתקשתי ונפלתי בסבך הקרדומות בטח"מ הנ"ל סי' י"ז דפסק הרא"ש ורוב הפוסקי' דעדים לכתחלה בעמידה והסמ"ע פי' דפסוק ועמדו שני אנשים הוא אסמכתא בעלמא ובתוס' יבמות דף ק"ג ע"א בד"ה בין עומד וכו' עד ומיהו עיכובא ליכא מדלא כתוב ויעמוד ויאמר אבל ועמדו שני אנשים וכו' דמשמע דוקא גבי חליצה ועמד ואמר לכתחלה ולא בדעבד אבל לא גבי עדות ועיקר קושיותי על הרא"ש שפי' בפשיטות תירוץ זה של תוסק ובפרק שבועות העדות פסק גבי עדות דבדעבד כשר.

וע"ק לי מה שמביא ב"י בשם רשב"א ראי' מירושלמי פ' מי שאחזו אמר ר"ל זאת אומרת מעידין מיושב וימחול על כבודו יעיין נא בירושלמי כי איני מבין דבריו כלל לפי' הב"י דמאי ענין ישיבה להתם דהתם קאי אנשתתק אי הוא מיושב בדעתו או לא. וע"ק דפירשו הרא"ש והר"ן הא דזבחים דפ"ב מה ליושב שכן פסול לעדות היינו לכתחילה וקשה א"כ ל"ל למיפרך מיושב ת"ח דעדיפא הל"ל מיני' ובי' מיושב בדיעבד דהא גבי עבודה יושב פסול אפי' בדיעבד כדאיתא התם בגמ' בדף כ"ג ע"ב. ובקשתי לחוות דעתו הרמה הנצבה וגם קמה: