חוק רשות פיתוח (העברת נכסים)

חוק רשות פיתוח (העברת נכסים) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש״י–1950


פירושים
בחוק זה –
”נכס“ כולל מקרקעים ומטלטלים, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
”קרקע עירונית“ פירושו – מקרקעים הנמצאים בתחומי שטח תכנון עיר, להוציא שטח תכנון גלילי;
”קרקע עוברת לציבור“ פירושו – מקרקעים שאינם קרקע עירונית, וכן קרקע עירונית שהממשלה הכריזה עליה, לצורך חוק זה, כעל מקרקעים מיועדים לשיכון עולים, לשיכון עממי או למטרות פיתוח.
רשות פיתוח
(א)
הממשלה רשאית, בצו שיפורסם ברשומות, למנות חבר בני אדם להיות רשות לפיתוח הארץ (בחוק זה ”רשות הפיתוח“).
(ב)
רשות הפיתוח תהווה גוף מאוגד, והיא תהא רשאית להתקשר בחוזים, להחזיק ולרכוש רכוש, ולהיות צד בכל משא ומתן, משפטי או אחר.
(ג)
חדלה רשות הפיתוח מכהן, סמכויותיה, זכויותיה וחובותיה עוברים מאליהם לשר האוצר; נתמנה חבר בני אדם אחר להיות רשות הפיתוח, הסמכויות, הזכויות והחובות האמורים עוברים מאליהם אליו, וכן מרשות פיתוח לרשות פיתוח.
סמכויות [תיקון: תש״ך, תשס״ט]
(1)
לקנות נכסים, לשכרם, לחכרם, להחליפם ולרכשם בדרך אחרת;
(2)
לבנות, להקים, לסול, לשנות, לתקן, להשלים, לשפר, לפתח, לקיים, להחזיק, לנהל, להפעיל ולהסדיר בנינים, דרכים, כבישים, מסילות־ברזל, גשרים, תעלות, מכרות, קווי תחבורה, נמלים, שדות־תעופה, בתי־חרושת, מפעלי השקאה, מפעלי יעור, מפעלי חשמל, מפעלי תחבורה, מפעלי מים, מפעלי התישבות, מפעלי שיכון ומפעלים אחרים;
(3)
לפתח נכסים, להשלימם, להשביחם, למזגם, לנהלם, לעבדם ולהכשירם;
(4)
למכור נכסים, להעבירם בדרך אחרת, להשכירם, להחכירם ולשעבדם; ואולם –
רשות הפיתוח לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחבירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל;
(5)
ללוות ולהלוות כספים, לקבל ולתת אשראי לחובותיהם ולחוזיהם ולערוב של אנשים אחרים;
(6)
לייסד חברות, אגודות שיתופיות, שותפויות וגופים אחרים, להצטרף אליהם, וליזום ולעודד את ייסודם;
(7)
לשמש אפוטרופוס, נאמן, סוכן או מורשה לכל אדם ובכל ענין;
(8)
להעסיק סוכנים, פקידים ושאר עובדים ולקבוע את תנאי שירותם;
(9)
לעשות כל דבר הדרוש לביצוע כל סמכות מסמכויותיה;
(10)
לבצע כל סמכות מסמכויותיה ביחד או בשותפות עם מוסדות המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל, רשויות מקומיות, חברות, אגודות שיתופיות וגופים או אנשים אחרים,
כל פעולה לפי סעיף זה תיעשה על ידי רשות מקרקעי ישראל.
[תיקון: תש״ך]
(בוטל).
תקציב [תיקון: תש״ך]
תקציבה של רשות הפיתוח ייקבע על פי חוק של הכנסת.
הרשאה למכירה כללית וכו׳
על אף האמור בכל חוק אחר, תזכיר התאגדות, תקנות התאגדות, או מסמך אחר, ובלי להתחשב עם כל איסור או הגבלה הנובעים מהם, מותר לכל אדם הזכאי לנכס – ובכלל זה המדינה, רשות מקומית, ממונה על רכוש האויב (כמשמעותו בפקודת המסחר עם האויב, 1939), האפוטרופוס הכללי (כמשמעותו בפקודת האפוטרופוס הכללי, 1944), חברה, אגודה שיתופית, נאמן, מנהל עזבון ואפוטרופוס או אדם אחר המייצג אדם נטול כשרות משפטית – למכור את הנכס, או להעבירו בדרך אחרת, לרשות הפיתוח, ולהתקשר לשם כך בכל הסכם שיידרש.
זכות מצרנות וכו׳ אינה תופסת
מכירת נכס מסוג המקרקעים לרשות הפיתוח, או העברת נכס כזה אליה בדרך אחרת, לא תשמש יסוד לכל תביעה לפי ההוראות הכלולות בשער השלישי לפרק התשיעי של המג׳לה, או לפי הוראות הסעיפים 41, 42, 44 ו־45 לחוק הקרקעות העותומני, על אף האמור באותן ההוראות.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.


נתקבל בכנסת ביום י״ז באב תש״י (31 ביולי 1950).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • יוסף שפרינצק
    יושב ראש הכנסת
    ממלא מקום נשיא המדינה
  • אליעזר קפלן
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.