חוק רישום פטירות חיילים
(הופנה מהדף חוק רישום פטירות חיילים שנספו במערכה)
חוק רישום פטירות חיילים מתוך 
חוק רישום פטירות חיילים, תשכ״ז–1967
הגדרות [תיקון: תשנ״ח]
בחוק זה –
”חייל“ – כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;
”חוק המרשם“ – חוק מרשם האוכלוסין, תשכ״ה–1965;
”פקיד רישום“ – כמשמעותו בחוק המרשם;
”פעילות איבה“ – פעילות שראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל (להלן – הרמטכ״ל), הכריז עליה כעל פעילות איבה לעניין חוק זה, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי או בנציגו;
”פעילות צבאית“ – פעילות שהרמטכ״ל הכריז עליה כעל פעילות צבאית לעניין חוק זה, לאחר שנועץ בפרקליט הצבאי הראשי או בנציגו.
קצינים מוסמכים
(א)
שר הבטחון רשאי למנות קצינים מוסמכים לצורך חוק זה.
(ב)
כל מינוי של קצין מוסמך יפורסם ברשומות.
אישור פטירת חייל [תיקון: תשנ״ח]
(א)
היו בידי קצין מוסמך ראיות מספיקות לכך שחייל נפטר עקב מילוי תפקידו, במדינה או מחוצה לה, במהלך או עקב פעילות איבה או פעילות צבאית, יתן בחתימת ידו לגבי אותו חייל אישור פטירת חייל.
(ב)
אישור פטירת חייל יפרט את סוג הראיות ששימשו יסוד לנתינתו ויכיל את הפרטים על הנפטר הידועים לקצין המוסמך; ואלה הם הפרטים:
(1)
שם המשפחה והשם הפרטי;
(2)
מספר הזהות במרשם האוכלוסין;
(3)
מספר האישי הצבאי;
(4)
שמות ההורים;
(5)
הגיל;
(6)
המין;
(7)
הדת;
(8)
האזרחות;
(9)
המען האזרחי האחרון;
(10)
תאריך הפטירה או תאריך הפטירה המשוער;
(11)
מקום הפטירה או מקום הפטירה המשוער או המקום שבו נמצאה הגופה;
(12)
מקום הקבורה;
(13)
המבצע או התפקיד שבו נפטר.
(ג)
לא כלל אישור פטירת חייל פרט מהפרטים המנויים בפסקאות (2), (3), (4), (5), (7), (8), (9) או (12), לא יהיה בכך כדי לגרוע מתקפו של האישור.
רישום הפטירה
(א)
מי שנתן אישור פטירת חייל ימסרנו לידי פקיד רישום, והוא ירשום את הפטירה בפנקס הפטירות המתנהל על פי חוק המרשם.
(ב)
סעיפים 7 ו־12 לחוק המרשם לא יחולו על פטירה שנמסר עליה אישור לידי פקיד רישום לפי חוק זה.
תוקף הרישום
רישום בפנקס הפטירות על יסוד אישור פטירת חייל, דינו לכל דבר כדין רישום פטירה על פי חוק המרשם, ומי שיש לו לכאורה ענין בדבר רשאי לקבל תעודת פטירה על פי רישום כאמור, אף אם הפטירה לא אירעה בישראל.
הכרזה על פעילות איבה או פעילות צבאית [תיקון: תשנ״ח]
הכרזה על פעילות איבה או פעילות צבאית יכול שתהא למפרע, ובלבד שלא תחול על תקופה הקודמת ליום ח׳ באייר תשכ״ז (18 במאי 1967); הכרזה כאמור אינה טעונה פרסום ברשומות.
ביצוע ותקנות
שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם שר הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
נתקבל בכנסת ביום כ״ה בתמוז תשכ״ז (2 באוגוסט 1967).
- לוי אשכול
ראש הממשלה - משה דיין
שר הבטחון - שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.