חוק קביעת הזמן
חוק קביעת הזמן מתוך 
חוק קביעת הזמן, התשנ״ב–1992
2001174
חוק קודם: ע״ר 1940, תוס׳ 1, 49; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 14; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תשמ״א, 114.
חוק חדש: ס״ח תשנ״ב, 137; תשנ״ז, 78; תש״ס, 249; תשס״ה, 228; תשע״ג, 31, 104.
הגדרות
בחוק זה –
”זמן יקום מתואם“ – (Coordinated Universal Time – UTC (INPL)); בסיס הזמן המקובל בעולם, לצרכי חוק, לתיאום בין לאומי ולצרכים אחרים, מבוסס על קצב ההשתנות של זמן אטומי, תוך התאמה לתנועת כדור הארץ; נקבע בישראל במעבדה הלאומית לפיסיקה של משרד התעשיה והמסחר (מל״פ) המהווה חלק מהמערכת העולמית של מעבדות לאומיות לקביעת הזמן שבאחריות המשרד הבין לאומי למשקלות ולמידות (Bureau International des Poids et Mesures (BIPM)).
הזמן בישראל
הזמן בישראל יקדים את זמן יקום מתואם בשעתיים.
הקדמת הזמן בישראל [תיקון: תשנ״ז, תש״ס, תשס״ה, תשע״ג, תשע״ג־2]
בכל שנה, בתקופה שמיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00, עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות.
ביטול
פקודת קביעת הזמן, 1940 – בטלה.
נתקבל בכנסת ביום ה׳ באדר ב׳ התשנ״ב (10 במרס 1992).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - אריה דרעי
שר הפנים - חיים הרצוג
נשיא המדינה - דב שילנסקי
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.