חוק עידוד התעשיה (מסים)
חוק עידוד התעשיה (מסים) מתוך 
חוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ״ט–1969
2001146
ס״ח תשכ״ט, 232; תש״ל, 152; תשל״ד, 68, 76; תשל״ה, 164; תשל״ו, 76; תשל״ח, 164, 232; תש״ם, 103; תשמ״א, 290; תשמ״ב, 258; תשמ״ג, 4; תשמ״ו, 243; תשמ״ז, 92; תשנ״ג, 212; תשנ״ה, 4; תשע״ג, 171.
שינוי התוספת: ק״ת תשל״א, 1325.
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשל״ח, תשמ״ז, תשע״ג]
בחוק זה –
(1)
תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), זולת אם יש בחוק הוראה מפורשת אחרת;
(2)
”חברה תעשייתית“ – חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל שלפחות 90% מהכנסותיה, בשנת מס, למעט הכנסות ממילווה בטחון, הם ממפעל תעשייתי שבבעלותה הנמצא בישראל או באזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה;
”מפעל תעשייתי“ – מפעל תעשייתי שבבעלותה של חברה תעשייתית שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית; לענין זה יראו, בין היתר, את הפעילויות המפורטות בתוספת כפעילויות שאינן ייצוריות;
לפי תקנות עידוד התעשיה (מסים) (בתי מלון), תשל״א–1971, לענין החלת הוראות החוק לגבי חברה שהיא בעלת בית מלון, במקום התנאי הקבוע בהגדרה ”מפעל תעשייתי“ יחול תנאי זה: ”אשר הכנסתה מבית מלון, בשנת המס, מפעילות שאינה ייצורית אינה עולה על 25% מסך כל הכנסתה מבית מלון באותה שנה“.
”נכס עסקי“ – (נמחקה);
”מפעלים תעשייתיים בני קו ייצור אחד“ –
(1)
מפעלים תעשייתיים, המשתייכים לענף כלכלי אחד, או
(2)
קבוצה של מפעלים אשר בכל אחד מהם נתמלאה לפחות אחת מאלה:
(א)
75% לפחות מפדיונו הוא ממוצריו המשמשים חומר גלם או מוצר ביניים למוצריו של מפעל אחר מתוך הקבוצה;
(ב)
כחומר גלם או מוצר ביניים למוצריו משמשים מוצרים של מפעל אחר מתוך הקבוצה, שמהם מפיק אותו מפעל אחר 75% לפחות מפדיונו;
”בעל שליטה“ – כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודה.
[תיקון: תשמ״ז]
פרק ב׳: ניכוי הפחתה
זכות לניכוי פחת והפחתה לנכסים מסויימים [תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ז]
(א)
(בוטל).
(ב)
חברה תעשייתית שהוכיחה, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בשנת המס 1968 או לאחריה, רכשה בתום לב פטנט, או זכות לניצול פטנט, או ידע, המשמשים לפיתוחו או לקידומו של המפעל, תהא זכאית להפחתה בשיעור של 121⁄2% מן המחיר המקורי שלהם במשך שמונה שנים, משנת המס שבה החלה להשתמש בהם.
[תיקון: תשל״ה, תשל״ח]
(בוטל).
סייג לניכוי
סכומים הניתנים לניכוי כהוצאה לפי כל דין, לא יחולו עליהם הוראות פרק זה.
[תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה, תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח]
פרק ב׳1: ניכויים מיוחדים
[תיקון: תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ז]
(בוטל).
ניכוי הוצאות הנפקה [תיקון: תשל״ח]
חברה תעשייתית שהוכיחה להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס היו לה הוצאות להנפקת מניות הנרשמות למסחר בבורסה תהא זכאית לנכותן בשלושה שיעורים שנתיים שווים החל באותה שנה.
[תיקון: תשמ״ז]
פרק ג׳: ניכוי נוסף (בוטל)
[תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
פרק ד׳: ניכוי הפרשי הצמדה (בוטל)
[תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ד־2, תשל״ו, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ד־2, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ז]
פרק ה׳: מס הכנסה של חברה תעשייתית (בוטל)
[תיקון: תש״ל, תשל״ד, תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ו, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח, תשנ״ה]
(בוטל).
פרק ו׳: דו״חות מאוחדים
הגדרות
בפרק זה –
”שליטה“ – הזכות לשני שלישים לפחות מכוח ההצבעה ומהזכות למנות מנהלים;
”חברת אם“ –
(1)
חברה תעשייתית השולטת בחברה תעשייתית והמפעלים התעשייתיים שבבעלות שתיהן הם בני קו ייצור אחד;
(2)
חברה שאינה חברה תעשייתית השולטת בחברה תעשייתית ולפחות 80% מרכושה מושקע, בהון מניות או בהלוואות לשלוש שנים לפחות, בחברות תעשייתיות, שיש לה בהן לפחות 50% מזכות ההצבעה ומהזכות לרווחים;
”חברת בת“ – חברה תעשייתית הנשלטת על ידי חברת אם.
זכות להגשת דו״ח מאוחד
(א)
חברת אם כמשמעותה בפיסקה (1) להגדרת ”חברת אם“ בסעיף 22 וכן חברת אם כמשמעותה בפסקה (2) להגדרה האמורה, שהמפעלים התעשייתיים של כל חברות הבת שבשליטתה הם בני קו ייצור אחד, רשאיות להגיש את הדו״ח לפי סעיף 131(א)(3) לפקודה במאוחד, אם הודיעו לפקיד השומה בכתב תוך שנת המס לגביה מוגש הדו״ח על כוונתן לעשות כך, ובלבד שאם שליטת חברת האם בחברת הבת הושגה לאחר תחילת חוק זה לא יהיו רשאיות להגיש דו״ח מאוחד אלא משנת המס השלישית שלאחר השגת השליטה.
(ב)
לא היו כל המפעלים התעשייתיים של חברות הבת של חברת אם כמשמעותה בפסקה (2) להגדרת ”חברת אם“, בני קו ייצור אחד, תהיה חברת האם רשאית להגיש דו״ח מאוחד רק עם חברת בת שבה מושקע הסכום הגדול ביותר מסך כל השקעותיה בחברות בת. לענין זה יראו מספר חברות בת שמפעליהם התעשייתיים הם בני קו ייצור אחד, כחברת בת אחת.
שומה לפי דו״ח מאוחד
(א)
משהוגש דו״ח מאוחד, יראו את ההכנסה החייבת או ההפסד המתואם של כל אחת מהחברות, כהכנסתה החייבת או כהפסדה המתואם של חברת האם, והשומה תיערך על שם חברת האם.
(ב)
הגשת דו״ח מאוחד לא תפטור מחובתה של כל אחת מן החברות להגיש דו״ח נפרד לפי סעיף 131(א)(3) לפקודה, ואם יש צורך בדבר אפשר לגבות את המס שחייבת בו חברת האם כאמור גם מחברת הבת, אף על פי שלא נישומה.
אי שינוי שיטה
(א)
הוגש דו״ח מאוחד לשנת מס פלונית, יוגש דו״ח מאוחד גם לשנות המס שלאחריה אלא אם פקיד השומה הורה אחרת לפי בקשת חברת האם או חברת הבת וקבע את התיאומים שייעשו לפי זה.
(ב)
פקיד השומה רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א) אף ביזמתו הוא, אם השתנו התנאים המזכים בהגשת דו״ח מאוחד, או אם ראה נימוקים מיוחדים למתן הוראה כאמור ופירש נימוקים אלה בכתב.
קביעת כללים
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים לענין פרק זה ובמיוחד בדבר –
(1)
הגבלת סכום ההפסדים של חברת הבת המותרים לקיזוז כנגד הכנסותיה של חברת האם, עד לסכום ההשקעה של חברת האם בחברת הבת;
(2)
חיוב חברת האם בשל חובות שנמחלו לחברת הבת בעת ניתוקה מחברת האם, או בעת פירוקה, וקוזזו בעבר;
(3)
הוספת סכום הפסדים של חברת הבת שהותרו לקיזוז כנגד הכנסות חברת האם על סכום התמורה לענין ריווח הון לפי חלק ה׳ לפקודה;
(4)
דחיית שומת המס או גבייתו ודחיית קיזוז ההפסדים בשל עיסקאות שבין החברות שהגישו דו״ח מאוחד, הכל כפי שיפורט בתקנות;
(5)
חישוב המס בהתחשב בחלוקת דיבידנד בין החברות שהגישו דו״ח מאוחד.
הפסדים מלפני הגשת דו״ח מאוחד
על אף האמור בסעיפים 23 ו־24 לא ייכלל בדו״ח המאוחד הפסד שהיה לחברת האם או לחברת הבת לפני שנת המס שלגביה הוגש דו״ח מאוחד, ושניתן להעברה לשנים שלאחר מכן לפי סעיף 28 לפקודה; הפסד כאמור יותר לקיזוז כנגד ההכנסה של החברה שבה נוצר, ורק יתרת ההכנסה החייבת שנשארה לאחר הקיזוז תיכלל בדו״ח המאוחד.
[תיקון: תשנ״ג]
פרק ז׳: מיזוג חברות (בוטל)
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]
(בוטל).
פרק ח׳: כללי
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
ערר [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ג]
הרואה עצמו מקופח על ידי החלטת פקיד השומה כמפורש להלן, רשאי לערור לועדת ערר:
(1)
החלטה שלא להתיר לו הטבה לפי חוק זה בשל אחת הסיבות הבאות:
(א)
החברה איננה חברה תעשייתית כהגדרתה בסעיף 1, או חדלה להיות חברה כאמור;
(ב)
הפטנט או הידע אינם דרושים לפיתוחו או קידומו של המפעל התעשייתי כאמור בסעיף 2(ב);
(ג)
(בוטל);
(ד)
החברות המבקשות להגיש דו״ח מאוחד אינן חברות אם ובת כמשמעותן בסעיף 22;
(ה)
החברות המבקשות להגיש דו״ח מאוחד לא מילאו אחרי הכללים והתנאים שנקבעו לענין הגשת דו״ח מאוחד על פי סעיף 26;
(ו)
החברות המבקשות להגיש דו״ח מאוחד אינן בעלות מפעלים תעשייתיים בני קו ייצור אחד, כמשמעותו בסעיף 1.
(2)
החלטה שלא לאפשר הפסקת הגשת דו״ח מאוחד על פי סעיף 25.
ועדת ערר
(א)
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה לצורך סעיף 46, ועדות ערר של 3 חברים כל אחת; יושב ראש ועדה יהיה שופט בית משפט מחוזי, ולפחות אחד משני החברים האחרים לא יהיה עובד מדינה.
(ב)
החלטתה של הועדה תהיה סופית.
(ג)
לועדת הערר יהיו הסמכויות שבסעיפים 11–9 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968.
(ד)
הועדה רשאית לחייב את הצדדים בהוצאות הערר, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
(ה)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בועדת ערר, שכר חבריה ואגרת ערר.
תחולת הוראות הפקודה
הוראות הפקודה יחולו על חוק זה כאילו היה חלק ממנה, בשינויים הנובעים מהוראות חוק זה.
תחולת החוק על הובלה ימית ואווירית ובתי מלון [תיקון: תשל״ה, תשל״ח, תשמ״ז]
האמור בחוק זה על חברה תעשייתית יחול, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על חברה תושבת ישראל אשר לפחות 90% מהכנסותיה, למעט הכנסות ממילווה בטחון, הם מאחד מאלה:
(1)
הפעלת כלי שיט בהובלה בינלאומית ובלבד שמרביתם של כלי השיט רשומים בישראל או חייבים ברישום בישראל;
(2)
הפעלת אווירונים להובלה ציבורית ובלבד שמרביתם של האווירונים רשומים בישראל או חייבים ברישום בישראל;
(3)
בית מלון כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בתי מלון), תשכ״ז–1967, שלגביו קיבלה החברה אישור כמשמעותו בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (זיהוי עסקים למכירת טובין ומתן שירותים לתיירים), תשכ״ז–1967.
תחולה על מפעלים בבעלות אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית [תיקון: תשל״ח־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 1 יראו, לענין הפרקים ב׳, ב׳1, ג׳ ו־ד׳, אגודה שיתופית שסווגה על־ידי רשם האגודות השיתופיות כאגודה שיתופית להתיישבות חקלאית ושבבעלותה נמצא מפעל העוסק בתעשיה, כחברה תעשייתית ואת המפעל כמפעל תעשייתי, אף כי לא נתמלאו התנאים האמורים בהגדרת ”חברה תעשייתית“ ובלבד שהמפעל מנהל ספרי חשבון נפרדים וממלא אחרי יתר התנאים שבהגדרת ”מפעל תעשייתי“.
(ב)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יתקין תקנות להפעלת הוראות חוק זה על חברות תעשייתיות ומפעלים תעשייתיים כאמור בסעיף קטן (א).
תחולה לגבי אגודות שיתופיות
בהפעלת חוק זה לגבי חברות תעשייתיות שהן אגודות שיתופיות ולגבי חברות כאמור בסעיף 49 יחולו הוראותיו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, ובתיאומים ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע אותם בתקנות.
תקנות [תיקון: תשל״ח, תשמ״ז]
(א)
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות בדבר –
(1)
(בוטלה);
(2)
(בוטלה);
(3)
הנסיבות שבהן ניתן להמשיך ולראות חברה כחברה תעשייתית, אף אם בשנה מסויימת עלה אחוז הכנסותיה, שלא ממפעלה התעשייתי מעל למותר בהגדרת חברה תעשייתית, ובלבד שלא חל שינוי מהותי באופיה ופעולתה של החברה.
(ב)
תחילתן של תקנות לפי סעיף זה, מיום תחילתו של חוק זה, אלא אם נקבע אחרת.
שינוי התוספת ושינוי שיעורים [תיקון: תשל״ח]
[תיקון: תשמ״ז]
(בוטל).
תוספת
(סעיף 1)
פעילויות שאינן ייצוריות
אריזה – למעט אריזה בחישוב הוצאותיו של בית אריזה
בניה
מסחר
תחבורה – למעט תחבורה בחישוב הוצאותיה של חברה כאמור בסעיף 49(1) ו־(2)
החסנה
תקשורת
שירותים סניטריים
שירותים אישיים – למעט שירותים אישיים בחישוב הוצאותיו של בית מלון
[תיקון: ק״ת תשל״א]
לגבי בית מלון – שירותים לאורחים שאינם לנים בו
נתקסל בכנסת ביום א׳ באב תשכ״ט (16 ביולי 1969).
- גולדה מאיר
ראש הממשלה - זאב שרף
שר האוצר - שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.