חוק עזר לאיגוד ערים כנרת (הסדרת הרחצה בכנרת)
חוק עזר לאיגוד ערים כנרת (הסדרת הרחצה בכנרת) מתוך 
חוק עזר לאיגוד ערים כנרת (הסדרת הרחצה בכנרת), התשע״ד–2014
ק״ת חש״ם תשע״ד, 282; תשפ״א, 136.
בתוקף סמכותה לפי סעיף 9(א) לחוק הסדרת הטיפול בחופי הכנרת, התשס״ח–2008 (להלן – החוק), וסעיף 6 לחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ״ד–1964 (להלן – חוק הסדרת מקומות רחצה), ובאישור שר הפנים, מתקינה מועצת איגוד ערים כנרת חוק עזר זה:
הגדרות
בחוק עזר זה –
”האיגוד“ – איגוד ערים כנרת כמשמעותו בחוק;
”בגד רחצה“ – בגד רחצה או צירוף של בגדים שיש בהם כדי למנוע חשיפת גופו המלאה של המתרחץ;
”בעל עסק“ – בעליו, מנהלו או מחזיקו של ”עסק“ כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה;
”גלשן“ – סירה בצורת לוח המשמשת לשיט באמצעות מפרש או גלים;
”יושב ראש האיגוד“ – יושב ראש מועצת האיגוד כהגדרתו בחוק, לרבות עובד האיגוד שיושב ראש מועצת האיגוד העביר אליו בכתב את סמכויותיו לפי חוק עזר זה, כולן או מקצתן;
”הים“ – ים כנרת;
”כלי שיט“ – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, למעט כלי שיט המונע באמצעי ציפה בלבד;
”מפגע“ – כל דבר העלול לסכן את חייו, בטיחותו, בריאותו או רכושו של אדם באופן בלתי סביר;
”מציל“ – מציל אחראי, מציל משנה ומציל עוזר כמשמעותם בצו הסדרת מקומות רחצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה), התשכ״ו–1965;
”מקום רחצה מוכרז“ – כמשמעותו בסעיף 3 לצו הסדרת מקומות רחצה (מקומות רחצה אסורים ומוכרזים בים התיכון, בים כנרת, בנהר הירדן, בים המלח ובים סוף), התשס״ד–2004;
”מתרחץ“ – אדם הנמצא במקום רחצה מוכרז, בין במים ובין בחוף;
”ספורט מים“ – ספורט שיט בכלי המונע על ידי משוטים או באופן ידני או באמצעי ציפה בלבד;
”פקח“ – מי שהאיגוד מינה אותו בכתב לפקח לפי סעיף 40 לחוק, לענין חוק עזר זה;
”ציוד צלילה“ – מערכת מיתקנים ואבזרים לצלילה תת־מימית;
”רחצה“ – הימצאות גופו של אדם, כולו או מקצתו, בתוך מי הים;
”שעות רחצה“ – שעות שנקבעו לרחצה בידי האיגוד בהודעה המוצגת בחוף הים;
”תחום האיגוד“ – כמשמעותו בתוספת הראשונה לחוק;
”תחום חוף הים“ – כהגדרתו בסעיף 2 בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004;
”תחנת הצלה“ – שטח מגודר על חוף הים שבו ממוקמת סוכת המציל.
הגבלת הרחצה בשפת הים
(א)
לא ירחץ אדם בים אלא בשעות הרחצה.
(ב)
לא ירחץ אדם בים במקום רחצה מוכרז בהעדר מציל או בניגוד להוראותיו או כאשר מונף דגל שחור מעל סוכת המציל.
מקומות מיועדים לרחצה
האיגוד רשאי לקבוע בתחומו, בכפוף להוראות חוק הסדרת מקומות רחצה –
(1)
מקומות רחצה בים, וכן לאסור או להגביל, באופן זמני, את הרחצה במקום רחצה מוכרז;
(2)
מקומות רחצה לגברים לחוד ולנשים לחוד;
(3)
מקומות רחצה מיוחדים לבתי ספר ולגני ילדים;
(4)
מקומות בתחום החוף הסמוך לים המיוחדים לקייטנות, למשחקים או לספורט.
לבוש
(א)
לא יימצא אדם בתחום חוף הים בלא בגד רחצה.
(ב)
הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על מי שלא מלאו לו שש שנים.
ספורט ומשחקים
לא ישתמש אדם בחלק מתחום חוף הים לצורכי ספורט או משחק לרבות ספורט מים שנאסרו למשחק בים, כפי שקבע יושב ראש האיגוד בהודעה המוצגת במקום.
החזקת כלי שיט, בנייתם, אופן שיומשם והגבלת מהירותם
(א)
לא ישתמש אדם בתחום חוף הים לצורך החזקת כלי שיט, העלאתו והורדתו למים, אלא במקום שנקבע לכך בתכנית מפורטת ותקפה לפי כל דין ובהתאם להיתר מיושב ראש האיגוד.
(ב)
לא יעסוק אדם בתחום חוף הים בבניית כלי שיט לרבות תיקונו, אחזקתו, טיפולו ובניית מספנות, אלא אם כן קיבל לכך היתר מיושב ראש האיגוד, בהתאם לתנאיו ובמקום המיועד לכך על פי תכנית מפורטת תקפה לפי כל דין.
השכרה, שכירות והעמדה של כיסאות מרגוע, אוהלים, סירות, ציוד צלילה
(א)
לא יעמיד בעל עסק בתחום חוף הים, לשם השכרה, כיסא מרגוע, צריף, סככה, אוהל, שמשייה, מחסה או כיוצא באלה, אלא לפי היתר מיושב ראש האיגוד ועל פי תנאי ההיתר.
(ב)
לא ישכיר בעל עסק ולא ימכור בתחום חוף הים סירות, ציוד צלילה וספורט מים וכיוצא באלה אלא לפי היתר מיושב ראש האיגוד ועל פי תנאי ההיתר.
איסור כניסת בעלי חיים
לא יביא אדם לתחום חוף הים בעל חיים, ובלבד שהדבר נאסר בהודעה המוצגת במקום; בסעיף זה, ”בעל חיים“ – בקר, צאן, סוס, חמור, חזיר, ועופות למיניהם.
איסור בנייה ושינוי פני הקרקע
(א)
לא יקים אדם כל מבנה, מיתקן, מבנה ארעי וכיוצא בזה בתחום חוף הים, למעט הקמת אוהל לצורכי מחנאות שהקמתו לא נאסרה בהודעה המוצגת במקום, אלא אם כן ניתן לכך היתר בידי מוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.
(ב)
בעל מבנה, מיתקן, מבנה ארעי וכיוצא בזה, שהוקם כדין, יחזיקו במצב תקין ויבצע בו כל תיקון או שינוי או עבודה אחרת הנדרשת לשם החזקתו התקינה, והכול כפי שיידרש ממנו בהודעה בכתב מיושב ראש האיגוד; מקבל הודעה כאמור חייב למלא אחריה.
איסור מפגע, עשיית צרכים והבערת אש
(א)
לא יעשה אדם כל מעשה שיש בו כדי לגרום מפגע או נזק לכל אדם אחר, או שיש בו כדי להפר את הסדר על שפת הים.
(ב)
לא יעשה אדם את צרכיו בתחום חוף הים, אלא במקומות שייעד לכך האיגוד.
(ג)
לא יבעיר אדם אש בין לבישול ובין לחימום, או לכל מטרה אחרת, למעט הצתת אש לצורך עישון ובמידה שאינה עולה על הצורך, ולא יעשה כל פעולה העלולה לגרום לבעירת אש כאמור, כפי שקבע האיגוד בהודעה המוצגת במקום.
חופים שקטים [תיקון: תשפ״א]
(א)
המועצה רשאית להכריז על אזורים בתחום האיגוד כ”חוף שקט“, שבהם תיאסר הפעלת אמצעים להשמעת קול או מוזיקה מכל סוג ובכל עוצמה שהיא.
(ב)
החליטה המועצה כאמור בסעיף קטן (א), תפרסם את החלטתה באתר האינטרנט של המועצה ותציין במודעות ובשלטים את האיסור ואת גבולות האזורים.
(ג)
החליטה המועצה כאמור בסעיף קטן (א), לא יפעיל אדם באותו אזור אמצעי להשמעת קול או מוזיקה.
איסור גרימת נזק לרכוש האיגוד
לא יגרום אדם נזק, פגם, קלקול, השחתה לרכוש או למיתקן או לציוד האיגוד, לרבות ברזיות, שולחנות, שירותים, מחסומים וכיוצא באלה, ולא יסיר, יפגום, ישחית או ילכלך כל שלט או מודעה שהודבקו מטעם האיגוד או על פי הוראותיו.
איסור זיהום והשלכת פסולת
(א)
לא ילכלך אדם, לא יזהם ולא ישחית בכל צורה שהיא את תחום חוף הים.
(ב)
לא יזרוק אדם ולא ישאיר בתחום חוף הים פסולת ואשפה מכל סוג שהיא, לרבות שיירי מטבח, פרי או ירק או פסולתם, קליפות, נייר, עיתון, בקבוק, שברי זכוכית, תיבה, קופסה, מסמר, גרוטאה מכל סוג, ענף, גזר עץ, קרש, סמרטוט וכל דבר או חפץ העלול לגרום ללכלוך, או נזק לאדם או לרכוש.
איסור מכירת זכוכית
לא ימכור בעל עסק בתחום חוף הים, ולא ירשה לאחר מטעמו למכור בקבוקי זכוכית, צנצנות זכוכית, או כל מכל זכוכית אחר, אלא לפי היתר בכתב מיושב ראש האיגוד ובהתאם לתנאיו.
הגבלת השימוש באמצעי ציפה
המציל רשאי לאסור או להגביל את השימוש באמצעי ציפה כגון מזרנים, סירות גומי, אבובים וגלשנים.
סיכון חיים
לא ירחץ אדם באופן העלול לסכן את חייו או גופו או את חייו או גופו של אדם אחר.
הוראות מציל ופקח
(א)
מי שקיבל הודעת אזהרה ממציל או מפקח, למניעת סכנה לעצמו או לאדם אחר, או למניעת הפרעה למתרחצים או לשמירת הסדר והניקיון בתחום חוף הים, יציית לה.
(ב)
לא ישתמש אדם, פרט למציל, בסירות הצלה ובציוד הצלה או בכל מכשיר אחר שבתחנת הצלה, ולא ייתן הודעות אזהרה שבסמכות מציל, אלא בהסכמת המציל.
מקומות רחצה נפרדים לגברים ולנשים
לא ייכנס אדם בתחום חוף הים למקום או במועד שקבע האיגוד לרחצה לשאינם בני מינו.
איסור הפרעה
לא יפריע אדם ליושב ראש האיגוד, לפקח או למציל, ולא ימנע אותם מלהשתמש בסמכויותיהם לפי חוק עזר זה.
היתרים
היתר לפי חוק עזר זה רשאי האיגוד או יושב ראש האיגוד, לפי העניין, לתתו, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, להוסיף עליהם, לגרוע מהם, לשנותם או לבטלם.
דרישה לביצוע עבודות
(א)
יושב ראש האיגוד רשאי, בהודעה בכתב, להורות לאדם שעבר על הוראה מהוראות חוק עזר זה לבצע את כל העבודות הדרושות לשם החזרת המצב לקדמותו, בהתאם לתנאים ולפרטים הקבועים בהודעה.
(ב)
הודעה כאמור תכלול את התקופה שבה יש למלא אחר ההוראות ולבצע את העבודות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
אדם שקיבל הודעה כאמור חייב למלא אחריה.
(ד)
לא מילא אדם אחר דרישות יושב ראש האיגוד הכלולות בהודעה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), או ביצע את העבודה שלא בהתאם לתנאים ולפרטים הקבועים בהודעה, רשאי האיגוד, בעצמו או באמצעות אחרים, לבצע את העבודה הדרושה ולגבות את הוצאות הביצוע מאותו אדם ובלבד שתינתן על כך התראה לחייב בביצוע העבודה זמן סביר מראש; תעודה מאת יושב ראש האיגוד בדבר גובה ההוצאות תשמש ראיה לכאורה לכך.
מסירת הודעה
מסירת הודעה לפי חוק עזר זה תהיה כדין אם נמסרה לידי האדם שאליו היא מכוונת, או נמסרה במקום מגוריו או במקום עסקו הרגילים או הידועים לאחרונה לאחד מבני משפחתו הבגירים או לידי כל אדם העובד או המועסק שם, או נשלחה בדואר במכתב רשום אל אותו אדם לפי מענו או מען עסקו הידועים לאחרונה; אם אי־אפשר לקיים את המסירה כאמור תהיה המסירה כדין אם הודבקה ההודעה במקום בולט באחד המקומות האמורים.
כ׳ בשבט התשע״ד (21 בינואר 2014)
- יוסי ורדי
יושב ראש מועצת איגוד ערים כנרת - אני מסכים.
גדעון סער
שר הפנים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.