חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תש״ף, 266, 378; תשפ״א, 38, 58, 206, 298, 302, 340, 362, 422; תשפ״ב, 462, 702; תשפ״ג, 44.

כניסה לתוקף: ק״ת תשפ״ב, 2894.


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

הגדרות [תיקון: תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־5, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
בחוק זה –
”אורח“ – (נמחקה);
”אזור מוגבל“ – (נמחקה);
”אזור תיירות מיוחד“ – (נמחקה);
”אחראי על הקטין“ – הורה, אפוטרופוס, אומן כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016, או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
”אישור החלמה“ – (נמחקה);
”בדיקת קורונה“ – בדיקת נשאות לנגיף הקורונה;
”בדיקת קורונה מיידית“ – (נמחקה);
”בדיקת תסמינים“ – (נמחקה);
”גוף הצלה“ – (נמחקה);
”הגורם האחראי על המקום“ – (נמחקה);
”הגבלה“ – לרבות איסור;
”הכרזה על אזור מוגבל“ – (נמחקה);
”הכרזה על אזור תיירות מיוחד“ – (נמחקה);
”הכרזה על מצב בריאותי מיוחד“ – הכרזה לפי סעיף 2(א)(1);
”הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה“ – (נמחקה);
”הצהרת בריאות“ – (נמחקה);
”התקהלות“ – (נמחקה);
”ועדה של הכנסת“ – (נמחקה);
”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה;
”ועדת השרים“ – (נמחקה);
”חוק חינוך מיוחד“ – (נמחקה);
”חוק הכניסה לישראל“ – חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
”חוק העבירות המינהליות“ – חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”טיפול רפואי“ – (נמחקה);
”מוסד המקיים פעילות חינוך“ – (נמחקה);
”מזון“ – (נמחקה);
”מיתקן אירוח“ – (נמחקה);
”מפעיל מיתקן אירוח“ – (נמחקה);
”מקום מגורים“ – (נמחקה);
”מקום עבודה“ – (נמחקה);
”מקום פתוח לציבור“ – (נמחקה);
”מרחב פרטי“ – (נמחקה);
”מרחב ציבורי“ – (נמחקה);
”נגיף הקורונה“ – נגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019-nCoV);
”עובד“ – (נמחקה);
”עיתונאי או עובד מקצועות התקשורת“ – (נמחקה);
”פקודת בריאות העם“ – פקודת בריאות העם, 1940;
”רופא מחוזי“ – כהגדרתו בפקודת בריאות העם, לרבות סגנו;
”רכוש משותף“ – (נמחקה);
”תוצאה שלילית בבדיקת קורונה“ – תוצאת בדיקת קורונה עם ממצא שלילי לנגיף הקורונה;
”תחבורה יבשתית“ – (נמחקה);
”תחבורה ציבורית“ – כל אלה:
(1)
אוטובוס ציבורי הפועל בקו שירות, כהגדרתם בפקודת התעבורה;
(2)
מונית כהגדרתה בפקודת התעבורה;
(3)
רכבת ארצית ורכבת מקומית כהגדרתן בסעיפים 1 ו־46 לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972, בהתאמה;
(4)
רכבל; בהגדרה זו, ”רכבל“ – רכב בעל יחידה אחת או יותר הנמשך על ידי כבל או אמצעי אחר בכוח מכני או אחר, ומסילתו עוברת במנהרה, על פני הקרקע או מעל פני הקרקע, או רכבת הנמשכת בכל אמצעי שהוא במנהרה, או על פני הקרקע, לרבות רחפת – המיועדים להסעה או להובלה בתחום רשות מקומית;
”תעודת מחוסן“ ו”תעודת מחלים“ – (נמחקה);
”תשאול“ – (נמחקה).
[תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ג]

פרק ב׳: הכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה

הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או על מצב חירום בשל נגיף הקורונה [תיקון: תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
(1)
שוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה כדי לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאות הציבור, רשאית היא להכריז על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה.
(2)
(נמחקה).
(3)
לא תכריז הממשלה כאמור בסעיף זה אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין.
(ב)
הכרזה לפי סעיף קטן (א)(1) תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה.
(ג)
(1)
בקשה לאישור הכרזה לפי סעיף קטן (א) תובא בפני ועדת החוקה, בצירוף נימוקים והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה על ההכרזה, בסמוך ככל האפשר לאחר שהממשלה החליטה עליה.
(2)
ועדת החוקה רשאית לאשר או לדחות בקשה לאישור הכרזה.
(3)
לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום שבעה ימים מהמועד שבו הובאה ההכרזה בפניה, יביא יושב ראש הכנסת את ההכרזה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה.
(4)
החליטה ועדת החוקה, או הכנסת – אם ההכרזה הובאה לאישורה, שלא לאשר את ההכרזה או לא קיבלה הכנסת החלטה בעניין עד המועד האחרון להחלטתה כאמור בפסקה (3) – יפקע תוקפה של ההכרזה.
(5)
הודעה על החלטת הוועדה או הכנסת לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.
(ד)
(1)
הכרזה לפי סעיף קטן (א)(1) תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל ולא תעלה על שלושה חודשים.
(2)
הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור ועדת החוקה כאמור בסעיף קטן זה, להאריך את תוקפה של ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת; הארכת תוקפה של ההכרזה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שנקבע בה ואינו עולה על שבעה ימים ממועד החלטת הממשלה על הארכת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד.
(3)
בקשה להארכת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד תובא בפני ועדת החוקה לפחות חמישה ימים לפני תום תקופת ההכרזה.
(4)
ועדת החוקה רשאית לאשר או לדחות בקשה להארכת הכרזה.
(5)
לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם.
(6)
(נמחקה).
ביטול הכרזה על מצב בריאותי מיוחד [תיקון: תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד, תבטל הממשלה את ההכרזה.
(ב)
(1)
הכנסת רשאית להחליט לבטל את ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד;
(2)
החלטה כאמור בפסקה (1) תתקבל לאחר קבלת המלצת ועדת החוקה, ביוזמתה, או על בסיס בקשה של 30 חברי הכנסת שתוגש בכתב אל יושב ראש הכנסת ואל ועדת החוקה (בסעיף זה – בקשת הביטול);
(3)
הוגשה בקשת ביטול כאמור בפסקה (2), ועדת החוקה תדון בבקשה בהקדם האפשרי ותביא את המלצתה לאישור הכנסת;
(4)
החליטה ועדת החוקה להמליץ לכנסת לקבל החלטה כאמור בפסקה (1), או לאשר או לדחות את בקשת הביטול, תעביר את המלצתה ליושב ראש הכנסת שיכנס את הכנסת לדיון בהמלצה בהקדם האפשרי; לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בבקשה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לה, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת בהקדם האפשרי לדיון בבקשת הביטול;
(5)
הודעה על קיום הדיון במליאת הכנסת תימסר לחברי הכנסת לא יאוחר מיום לפני הדיון.
(ג)
ביטול ההכרזה או החלטת הכנסת לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף עם פרסומם.
[תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]

פרק ג׳: קביעת הגבלות בעת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד

סימן א׳: סמכות הממשלה להתקנת תקנות

סמכות להתקין תקנות בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־5, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
(1)
(נמחקה).
(2)
בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד1), להתקין תקנות כאמור בסעיפים 7א ו־12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון.
(3)
תקנות לפי סעיף זה ייקבעו רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות המפורטות בו ולאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק.
(4)
(נמחקה).
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בשים לב לזכויות ולצרכים של אזרחים ותיקים, של קטינים ושל אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, ולהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.
(ג)
(בוטל).
(ג1)
תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א)(2) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 42 ימים.
(ג2)
הממשלה רשאית לשוב ולהתקין תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 42 ימים.
(ג3)
תקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד.
(ד)
(בוטל).
(ד1)
(1)
תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור מראש של ועדת החוקה או של הכנסת; בקשה לאישור התקנות תוגש לוועדת החוקה בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, לפחות שישה ימים לפני המועד המוצע לתחילת תוקפן, אולם אין בכך כדי למנוע את תחילת תוקפן של התקנות במועד מוקדם יותר אם ניתן אישור הוועדה לכך.
(2)
ועדת החוקה רשאית לאשר את התקנות המוצעות, כולן או חלקן, לא לאשרן, לשנות את תקופת תוקפן או לאשרן בתנאי שייקבעו בהן שינויים, בתוך חמישה ימים ממועד הבאתן לאישורה.
(3)
אישרה ועדה של הכנסת את התקנות בתנאי שייקבעו בהן שינויים והממשלה החליטה על התקנת התקנות כפי שאישרה הוועדה, או אישרה הוועדה את התקנות, כולן או חלקן, או בשינוי תקופת תוקפן – תפרסם אותן הממשלה ברשומות כפי שאושרו והן ייכנסו לתוקף עם פרסומן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן.
(4)
אישרה הוועדה את הבקשה לאישור התקנות בתנאי שייקבעו בהן שינויים והממשלה לא החליטה על התקנתן כפי שאישרה הוועדה עד המועד המוצע לתחילת תוקפן או שהוועדה לא קיבלה החלטה עד תום המועד האמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה:
(א)
יושב ראש הכנסת יביא את הבקשה לאישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שישה ימים מהמועד המוצע לתחילת תוקפן;
(ב)
תוקפן של תקנות שהיו בתוקף ושהתקנות המוצעות נועדו להחליף או לתקן יוארך עד תום התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם;
(ג)
אישרה הכנסת את התקנות, הן יפורסמו ברשומות ויעמדו בתוקפן ממועד פרסומן ועד תום תקופת התוקף שנקבעה בהן או לתקופה של 14 ימים מיום אישורן, לפי המוקדם;
(ד)
הממשלה תפרסם ברשומות הודעה על הארכת תוקפן של התקנות כאמור בפסקת משנה (ב) ועל פקיעת תוקפן כאמור באותה פסקת משנה.
(5)
על אף האמור בפסקה (1), הממשלה רשאית להתקין תקנות שייכנסו לתוקף בלי אישור מראש של ועדת החוקה, אם מתקיימות נסיבות מיוחדות של דחיפות המחייבות כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, והממשלה שוכנעה, מנימוקים מקצועיים שהציג בפניה משרד הבריאות, כי הכניסה המוקדמת לתוקף דרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, ויחולו הוראות אלה:
(א)
תקנות כאמור יוגשו לוועדת החוקה בסמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן ובפירוט הנסיבות המיוחדות של הדחיפות שחייבו את כניסתן המוקדמת לתוקף של התקנות;
(ב)
ועדת החוקה תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, כולן או חלקן, לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשו לה;
(ג)
לא קיבלה ועדת החוקה החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופה האמורה באותה פסקה, יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה;
(ד)
החליטה ועדת החוקה שלא לאשר את התקנות, ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת – החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפן של התקנות באותו מועד;
(ה)
הודעה על פקיעת תוקף התקנות והודעה על החלטה לאשר את התקנות, כולן או חלקן, או לשנות את תקופת תוקפן, יפורסמו ברשומות.
(ה)
ראתה הממשלה כי אין עוד צורך בהסדרים הקבועים בתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), כולם או חלקם, לשם השגת המטרות כאמור באותו סעיף קטן, תבטל את התקנות בהתאם.
הבאת התקנות והעבירות שבתוקף לידיעת הציבור [תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(א)
התקינה הממשלה תקנות לפי סעיף 4, תפרסם את עיקרן לציבור באופן בהיר ונגיש המותאם לקבוצות השונות באוכלוסייה, לרבות בשפה הערבית, ובכלל זה תציג את עיקרי ההגבלות שעומדות בתוקף באותה העת באופן מרוכז; פרסום כאמור יכול שיהיה בעיתונים, בערוצי תקשורת, באינטרנט, במודעות מודפסות על שלטי חוצות או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין.
(ב)
נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו עבירות או עבירות מינהליות או הוקנו סמכויות פיקוח ואכיפה, יכלול הפרסום כאמור את עיקרי העבירות שעומדות בתוקף באותה עת, באופן מרוכז, ואם נקבע להן קנס מינהלי – את סכום הקנס שניתן להטיל בשל כל עבירה ואת הגורם המוסמך להטיל את הקנס המינהלי.
(ג)
(בוטל).

סימן ב׳: תקנות להגבלת פעילות

[תיקון: תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־3, תשפ״א־5, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
הגבלת היציאה מישראל והכניסה אליה [תיקון: תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת היציאה של אדם מישראל וכניסתו אליה, לגבי כל המדינות או לגבי מדינות מסוימות, בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:
(1)
(נמחקה);
(2)
חובה על אדם הנכנס לישראל לבצע בדיקת קורונה מהסוג ובמועד שייקבע בתקנות, לפני הכניסה לישראל או לאחריה, וכן מניעת כניסה לישראל ממי שבבדיקת הקורונה שביצע התקבל ממצא חיובי לנגיף הקורונה אלא בנסיבות מיוחדות לפי אישור שקיבל לכך מהמנהל כהגדרתו בפקודת בריאות העם ובהתאם לתנאי האישור.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
(ז)
(בוטל).
(ח)
(בוטל).
(ט)
(בוטל).
(י)
(בוטל).
(י1)
(בוטל).
(יא)
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
הגבלת פעילות בתחום התחבורה [תיקון: תש״ף, תשפ״א־5, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
הממשלה רשאית, מכוח סמכותה לפי סעיף 4, להתקין תקנות להגבלת הפעילות בתחום התחבורה בעניינים כמפורט בפסקאות שלהלן ובתנאים המפורטים בהן:
(1)
(נמחקה);
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה);
(6)
(נמחקה);
(7)
(נמחקה);
(8)
(א)
הגבלות בעניינים כמפורט להלן לגבי נוסעים, לרבות אנשי צוות, בכלי טיס היוצא משטח ישראל או נכנס אליו:
(1)
(נמחקה);
(2)
(א)
חובת נוסע למסור פרטים מזהים ומידע שיאפשרו יצירת קשר עמו אם התעורר חשש להדבקה בנגיף הקורונה;
(ב)
מידע שהתקבל לפי פסקה זו יישמר בנפרד מכל מידע אחר בידי גוף ממשלתי שייקבע לעניין זה בתקנות לפי סעיף זה ויועבר למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית ולמטרה זו בלבד;
(ג)
מידע שהתקבל לפי פסקה זו יימחק לאחר תקופה שתקבע הממשלה בתקנות לפי סעיף זה;
(ד)
אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה זו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בפסקת משנה (א) או (ב);
(3)
(נמחקה);
(4)
חובת מפעיל כלי טיס הנושא נוסעים לישראל או ממנה לדרוש מהנוסעים ומאנשי הצוות להציג כתנאי לעלייה לכלי הטיס תוצאה שלילית בבדיקת קורונה, וחובת נוסע ואיש צוות בכלי טיס כאמור להציג תוצאה שלילית בבדיקת קורונה לפני העלייה לכלי הטיס;
(ב)
בפסקה זו, ”איש צוות“, ”כלי טיס“ ו”שטח ישראל“ – כהגדרתם בחוק הטיס, התשע״א–2011;
(9)
הגבלות לגבי נוסעים, לרבות אנשי צוות, בכלי שיט היוצא משטח ישראל או נכנס אליו, בעניינים כאמור בפסקה (8)(א)(4), בשינויים המחויבים; לעניין זה –
”כלי שיט“ – כהגדרתו בחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960;
”צוות“ – כהגדרתו בחוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973;
(10)
(א)
חובת מפעיל של כלי תחבורה יבשתית, כלי שיט או כלי טיס, לנהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של נוסעים, עובדים ונותני שירותים בכלי תחבורה כאמור (בפסקה זו – נוסעים), לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית – לגבי כלי תחבורה כאמור שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר;
(ב)
חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבו הנוסעים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם אליו פרטים מזהים;
(ג)
חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לכלי התחבורה או זמן היציאה ממנו – לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבידי המפעיל שלו יש פרטים כאמור;
(ד)
חובת נוסע בכלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א), למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לכלי התחבורה או במועד מוקדם יותר;
(ה)
חובת מפעיל כלי תחבורה כאמור בפסקה זו להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימת פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(8) ו־(9) ייקבעו בהתחשב בזכותו של אזרח ישראלי להיכנס לישראל ובזכותו של כל אדם לצאת ממנה.
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]

סימן ב׳1: אזור תיירות מיוחד (בוטל)

[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג]

סימן ג׳: אזור מוגבל (בוטל)

[תיקון: תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״א־3, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]

סימן ד׳: בידוד במקום לבידוד מטעם המדינה (בוטל)

[תיקון: תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״א־6, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״א־5, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־6]

סימן ה׳: בידוד בפיקוח טכנולוגי

הגדרות – סימן ה׳ [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ג]
”אמצעי פיקוח טכנולוגי“ – אמצעי טכנולוגי, לרבות יישומון, שאישר שר הבריאות או שר אחר שהממשלה קבעה לעניין זה, המנטר, בין ברציפות ובין שלא, את מקום הימצאו של אדם ומתריע במקרה של הפרת חובת הבידוד או הפרת תנאי מתנאי השימוש באמצעי הטכנולוגי, ובלבד שלא נאסף באמצעותו מידע על אדם מעבר לנדרש לשם קיום פיקוח לפי סימן זה, ובכלל זה מידע על מקום הימצאו של אדם מחוץ למקום הבידוד, בלי שיש לאדם יכולת להפסיק את איסוף המידע האמור; אמצעי כאמור יכול שיכלול אפשרות זיהוי אדם באמצעות צילום, בתנאים המפורטים בסעיף 22יט(ו);
”אפוטרופוס“ – אפוטרופוס לעניינים רפואיים או אישיים או מיופה כוח לפי ייפוי כוח מתמשך בעניינים רפואיים או אישיים שנכנס לתוקף, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;
”חוזר“ – אזרח ישראל, בעל רישיון לישיבת קבע בישראל או מחזיק באשרת עולה שהגיע לישראל מחוצה לה, למעט מי שהגיע מיהודה והשומרון או מחבל עזה ולא היה במדינה אחרת במהלך 14 הימים האחרונים שלפני הגעתו לישראל;
”חייב בבידוד“ – אדם שחלה עליו חובת בידוד לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, לרבות חולה כמשמעותו לפי הוראות הסעיף האמור;
”המנהל“ – כהגדרתו בפקודת בריאות העם;
”הנציג המוסמך“ – אחד מאלה, הפועל בהתאם להוראות ולהנחיות של משרד הבריאות ולאחר שקיבל הדרכה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה:
(1)
קצין ביקורת הגבולות או עובד רשות האוכלוסין וההגירה שראש הרשות הסמיך לכך;
(2)
עובד המדינה שהמנהל הכללי של משרד הבריאות או המנהל הכללי של משרד הפנים הסמיך לכך.
”חברה מפעילה“ – חברה אחת או יותר שהמדינה התקשרה עימה לשם הספקה, הפעלה ותחזוקה של אמצעי פיקוח טכנולוגי;
”מנהל כללי מוסמך“ – המנהל או מנהל כללי של משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה;
”נכנס“ – כל אדם הנכנס לישראל, ובכלל זה חוזר, לרבות מי שמקום מגוריו או מקום אחר העומד לרשותו הוא באזור כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;
”ערכת פיקוח טכנולוגי“ – כלל הציוד המשמש אמצעי פיקוח טכנולוגי.
הכרזה על בידוד בפיקוח טכנולוגי [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
הממשלה רשאית להכריז כי כל אדם שחייב בבידוד, כל אדם שחייב בבידוד בשל כך שנכנס לישראל או כל אדם שחייב בבידוד בשל כך שנכנס לישראל ממדינה או ממדינות מסוימות ישהה בבידוד בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, בפיקוח של אמצעי פיקוח טכנולוגי שיפורט בהכרזה (בסימן זה – פיקוח טכנולוגי), אם שוכנעה כי יש סיכון מהפרת חובת הבידוד או כי יש סיכון להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או ממדינות כאמור, לפי העניין, וכי הפרת חובת הבידוד או כניסתם לישראל של חולים כאמור עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה, ובלבד שמכלול אמצעי הפיקוח הטכנולוגיים הזמינים בתקופת ההכרזה מתאים לכלל האוכלוסייה; הממשלה רשאית לקבוע בהכרזה כאמור כי היא לא תחול על מי שתקופת הבידוד שבה הוא מחויב קצרה מהתקופה שתיקבע בהכרזה, וכי היא לא תחול על קטינים כאמור בסעיף 22כ(ב).
(א1)
היה אמצעי הפיקוח הטכנולוגי שפורט בהכרזה אמצעי המוצמד לגופו של אדם או אמצעי המנטר ברציפות את מקום הימצאו של אדם, לא תכריז הממשלה כאמור אלא לעניין חובת בידוד של נכנס או של נכנס ממדינה או ממדינות מסוימות, ורק אם שוכנעה כי יש סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל מחוצה לה או ממדינה או ממדינות כאמור.
(א2)
הכרזה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן על סמך חוות דעת אפידמיולוגית מטעם משרד הבריאות, המתייחסת, בין השאר, לשיעורי התחלואה בישראל או במדינות אחרות, לפי העניין; לא תכריז הממשלה כאמור אלא לאחר שבחנה דרכי פעולה חלופיות ולאחר ששקלה את הצורך בהכרזה מול מידת הפגיעה בזכויות של חייבי הבידוד מהכרזה כאמור.
(ב)
(1)
הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), הכוללת ניטור של אנשים החייבים בבידוד שאינם נכנסים או של חוזרים מחמש מדינות או יותר, תוגש לוועדת החוקה לפי הוראות סעיף קטן (ב1), והיא רשאית לאשרה, לא לאשרה או לשנות את תקופת תוקפה, בתוך 48 שעות מהמועד שהוגשה לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק – עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור.
(2)
החליטה ועדת החוקה לאשר את הצעת ההכרזה, תפורסם ההכרזה ברשומות בסמוך לאחר מכן ותיכנס לתוקף במועד פרסומה, אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר.
(3)
לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בתוך המועד האמור, תפורסם ההכרזה ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה, והכול אלא אם כן החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות.
(ב1)
הכריזה הממשלה כאמור בסעיף זה, תודיע על כך מיד לוועדת החוקה; ההכרזה, הנימוקים לה והתשתית העובדתית שביסודה יוגשו לוועדה בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה.
(ב2)
הכרזה לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שייקבע בהכרזה.
(ב3)
הממשלה או ועדת החוקה רשאיות לבטל הכרזה לפי סעיף קטן (א); חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה, תבטל הממשלה את ההכרזה; ביטול ההכרזה יפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה וייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות או במועד מוקדם יותר שייקבע בהחלטה.
(ב4)
הכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף זה יפורסמו באינטרנט, ובכלל זה באתרי האינטרנט של משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה, ויובאו, ככל הניתן, לידיעת הנוגעים בדבר ובכלל זה לידיעת אנשים המבקשים להיכנס לישראל, באמצעות שגרירויות וקונסוליות, פרסום בערוצי תקשורת או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין.
(ג)
הכרזה לפי סעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על 21 ימים, ורשאית הממשלה –
(1)
להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 21 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על 42 ימים;
(2)
באישור ועדת החוקה – להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 28 ימים כל אחת;
והכול ובלבד שהכרזה לפי סעיף קטן זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב בריאותי מיוחד; ההוראות החלות על הכרזה לפי סעיף זה יחולו גם על הארכת תוקפה של ההכרזה.
אדם בבידוד בפיקוח טכנולוגי [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ג]
(א)
אדם שחייב בבידוד וחלה עליו הכרזה כאמור בסעיף 22יח ישהה בבידוד בפיקוח טכנולוגי בבית מגוריו או במקום אחר העומד לרשותו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ובלבד שנמסר לו, בשפה המובנת לו, מידע על טיבו של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, השימוש בו, תנאי השימוש בו ומשמעות סירובו לתנאי השימוש, והוא נתן את הסכמתו לכל אלה והיא תועדה, ולגבי אמצעי פיקוח טכנולוגי המוצמד לגופו של אדם – גם לאחר שהדבר הוסבר לו בעל פה בשפה המובנת לו, והוא נתן הסכמתו כאמור בכתב.
(א1)
היה אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) נכנס, יחולו עליו גם תנאים אלה:
(1)
הוא פירט בפני הנציג המוסמך את מקום הבידוד העומד לרשותו ואת תנאיו;
(2)
הוא הראה לנציג המוסמך כי קיים את חובת הדיווח לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;
(3)
הוא חתם לפני הנציג המוסמך על התחייבות להגיע למקום הבידוד שלא בתחבורה ציבורית בהתאם להוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם;
(4)
הוא ביצע, לאחר כניסתו לישראל, בדיקת קורונה מהסוג ובדרך שקבע המנהל בהוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם.
(א2)
היה אמצעי הפיקוח הטכנולוגי שנבחר לשימוש לגבי אדם אמצעי שנקבע לגביו צו לפי סעיף 22כח(ז), יחולו עליו גם תנאים אלה:
(1)
הוא חתם על שטר חוב כמשמעותו בסעיף 84(א) לפקודת השטרות, ובו התחייב לשלם את סכום התשלום בעד מלוא ערכת הפיקוח הטכנולוגי כפי שנקבע בצו לפי סעיף 22כח(ז), לאחר שהוסברו לו בשפה המובנת לו התנאים שנקבעו לתשלום כאמור בעד ערכת הפיקוח הטכנולוגי או חלק ממנה;
(2)
בעת חתימתו על שטר חוב לפי פסקה (1) הוא מסר כתובת מגורים עדכנית, ואם הסכים לכך – גם כתובת דואר אלקטרוני, למשלוח הודעות לפי סעיף 22כח.
(ב)
לא הסכים אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) לפיקוח טכנולוגי או שלא עמד באחד התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין, או שלא עמד בתנאי השימוש באמצעי הפיקוח הטכנולוגי, תינתן עדיפות לפיקוח על קיום חובת הבידוד שלו.
(ב1)
(בוטל).
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב), המנהל רשאי לאשר בקשה של אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) לשהות בבידוד כמפורט להלן, מטעמים בריאותיים או הומניטריים חריגים, ובתנאים שיורה המנהל, באישור, לעניין אותו בידוד:
(א)
לשהות בבידוד בפיקוח טכנולוגי אף אם האדם לא קיים את כל התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א) עד (א2);
(ב)
(נמחקה);
(ג)
לשהות בבידוד בתנאי בידוד לא מלאים.
(2)
ההחלטה בבקשה תינתן בהקדם האפשרי לאחר הגשתה.
(ד)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם המנהל הכללי המוסמך הודיע כי אין אמצעי פיקוח טכנולוגיים זמינים ולמשך התקופה שהודיע לגביה.
(ה)
(בוטל).
(ו)
אמצעי פיקוח טכנולוגי יכול שיכלול יכולת לצילום אדם חייב בבידוד, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
הצילום ישמש לזיהוי החייב בבידוד, ולתכלית זו בלבד;
(2)
הצילום יופעל רק על ידי האדם החייב בבידוד;
(3)
האדם החייב בבידוד לא יתבקש להפעיל את הצילום בטרם ניתן לו זמן סביר להיערך לכך;
(4)
הצילום יימשך לפרק הזמן המזערי הנדרש לזיהוי;
(5)
על אף האמור בסעיף 22כה, הצילום לא יוקלט ולא יישמר;
(6)
בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (5), לא ייעשה במהלך הצילום או לאחריו כל שימוש באמצעי זיהוי ביומטריים או בנתוני זיהוי ביומטריים כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש״ע–2009, ולא יופקו מהצילום נתונים או אמצעים כאמור.
סייג לתחולה על קטין ועל אדם שמונה לו אפוטרופוס [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8]
(א)
הוראות סימן זה לא יחולו על קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ועל אדם שמונה לו אפוטרופוס.
(ב)
קטין שמלאו לו 14 שנים ייתן את הסכמתו לתנאי השימוש באמצעי הפיקוח הטכנולוגי כאמור בסעיף 22יט(א), נוסף על הסכמה של הורהו, אפוטרופסו או האומן שלו כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016.
פעולותיה ותפקידיה של חברה מפעילה [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ג]
(א)
לשם פיקוח של המדינה על קיום הוראות הבידוד של אנשים החייבים בבידוד לפי הוראות סימן זה, רשאית המדינה להתקשר עם חברה מפעילה לסיוע טכני בעניינים אלה:
(1)
בדיקת היתכנות של התקנת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי;
(2)
הספקת האמצעי והתקנתו;
(3)
בדיקת תקינותו של האמצעי וטיפול בתקלות;
(4)
בחינת התרעות או חיוויים שהתקבלו מהאמצעי, בדרך של בירור טלפוני או מתן סיוע טכני;
(5)
דיווח למשטרת ישראל או למשרד הבריאות בהתאם להוראות הנוהל האמור בסעיף קטן (ב).
(ב)
בעת ביצוע פעולותיה לפי סימן זה לא תפעיל החברה המפעילה שיקול דעת אלא בהתאם לנוהל שיורה לעניין זה המנהל הכללי המוסמך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, שעיקריו פורסמו לציבור; בנוהל ייקבעו, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
(1)
המקרים שבהם על החברה המפעילה ליצור קשר עם האדם החייב בבידוד, אופן יצירת הקשר כאמור ותיעודו;
(2)
המקרים שבהם על החברה המפעילה לדווח למשטרת ישראל או למשרד הבריאות כאמור בסעיף קטן (א)(5);
(3)
תיאום בין משרד הבריאות לחברה המפעילה לעניין פרקי הזמן שבהם האדם החייב בבידוד רשאי לצאת מבידוד לתכלית המותרת לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ובלבד שבתיאום כאמור יועברו לחברה המפעילה רק מידע על פרק הזמן האמור וכתובת המקום שאליו רשאי האדם החייב בבידוד להגיע באותו פרק זמן.
בקרה ופיקוח על החברה המפעילה [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8]
(א)
המנהל הכללי המוסמך אחראי לבקרה ולפיקוח על הפעלת אמצעי הפיקוח הטכנולוגי ועל החברה המפעילה, לרבות לעניין אבטחת המידע כאמור בסעיף 22כו.
(ב)
אדם החייב בבידוד הרואה עצמו נפגע מפעולה של החברה המפעילה או נציגה לפי סימן זה רשאי להגיש תלונה מנומקת בכתב למנהל הכללי המוסמך או למי שהוא הסמיך לכך.
הסמכה של נציג החברה המפעילה [תיקון: תשפ״א־6]
(א)
המנהל הכללי המוסמך יסמיך נציגים של החברה המפעילה לבצע פעולות לפי סימן זה.
(ב)
לא יוסמך נציג החברה המפעילה כאמור אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא תושב ישראל;
(2)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המנהל הכללי המוסמך, לשמש נציג;
(3)
הוא לא יימצא, בשל הסמכתו לנציג החברה המפעילה, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כנציג החברה המפעילה ובין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו.
(ג)
נציג החברה המפעילה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
סודיות [תיקון: תשפ״א־6]
אדם שהגיע אליו מידע לפי סימן זה, לרבות מידע מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם קיום הוראות סימן זה.
שמירת המידע והעברתו [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ג]
(א)
מידע על אדם החייב בבידוד שהתקבל אצל החברה המפעילה מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי יישמר במאגר מידע בבעלות משרד הבריאות או משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה שיוחזק בידי החברה המפעילה; לעניין זה, ”בעל מאגר“ ו”מחזיק“, לעניין מאגר מידע – כמשמעותם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(ב)
מידע על אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) וכן כל מידע אחר בעניינו שהתקבל לפי סימן זה יימחק אם אינו נדרש עוד ולכל המאוחר בתום חובת הבידוד שחלה עליו.
(ג)
החברה המפעילה תעביר למשטרת ישראל ולמשרד הבריאות מידע על אדם החייב בבידוד לפי הנוהל האמור בסעיף 22כא(ב) בדבר חשש להפרת הבידוד.
(ד)
הועבר מידע על נכנס כאמור בסעיף קטן (ב), יישמר כלל המידע עליו לתקופה של 30 ימים לאחר העברת המידע כאמור, אולם משטרת ישראל או משרד הבריאות, שהמידע הועבר אליהם, רשאים לשומרו תקופה ארוכה יותר, ככל הנדרש לפי הוראות כל דין.
(ה)
מידע כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה חסוי בפני כל אדם ולא ייעשה בו שימוש לשם הליך משפטי, לרבות חקירה על פי דין, ולא יתקבל כראיה במשפט אלא לשם הליך פלילי בעבירה על הפרת חובת הבידוד או בקשר אליו, ובכלל זה עבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה לפי סעיף 218 לחוק העונשין, או בעבירה אחרת שבוצעה בעת הפרת חובת הבידוד.
אבטחת המידע [תיקון: תשפ״א־6]
אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, מאגר המידע המתקבל ממנו כאמור בסעיף 22כה והתקשורת ביניהם יאובטחו ברמת אבטחה גבוהה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, בדרך שתבטיח כי מידע מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי יועבר אך ורק למאגר המידע, וכן כי יש הגנה מפני דליפת מידע, פריצה למאגר והעברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה של המידע בלא רשות כדין.
עיון במידע [תיקון: תשפ״א־6]
(א)
המנהל הכללי המוסמך יסמיך בעלי תפקידים במשרד הבריאות או במשרד הממשלתי האחר שקבעה הממשלה לעניין זה ובחברה המפעילה (בסעיף זה – בעלי תפקידים מוסמכים) לעיין במידע שהתקבל לפי סימן זה, בהתאם לנדרש לשם מילוי תפקידיהם לפי סימן זה.
(ב)
לבעלי התפקידים המוסמכים, ולהם בלבד, תהיה גישה למידע שהתקבל לפי סימן זה במשרד הממשלתי ובחברה המפעילה, לפי העניין.
(ג)
בעל תפקיד יוסמך לפי סעיף קטן (א) לאחר שחתם על טופס התחייבות לשמירה על סודיות שבו הובהרה לו המשמעות הפלילית של שימוש במידע בניגוד להוראות סימן זה.
(ד)
לא יוסמך בעל תפקיד בחברה המפעילה לפי סעיף זה אלא אם כן התקיימו בו הוראות סעיף 22כג(ב), בשינויים המחויבים.
תשלום בשל גרימת נזק לערכת הפיקוח הטכנולוגי [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ג]
(א)
התקלקלה, אבדה, הושחתה, הושמדה ערכת פיקוח טכנולוגי שנמסרה לנכנס או שנפל בה פגם (בסעיף זה – הנזק), יודיע על כך האדם החייב בבידוד לחברה המפעילה ולמשרד הבריאות או למשרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה, בסמוך לאחר שנודע לו על הנזק.
(ב)
קיבלה החברה המפעילה הודעה על נזק כאמור בסעיף קטן (א) או שנודע לה בדרך אחרת על נזק בתקופת הבידוד של האדם החייב בבידוד, תחליף את ערכת הפיקוח הטכנולוגי או חלק ממנה, אם יהיה בכך צורך, ולפי הנוהל האמור בסעיף 22כא(ב).
(ג)
המנהל הכללי המוסמך או מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הגורם המחליט) רשאי לחייב את האדם החייב בבידוד האמור בסעיף קטן (א) בתשלום בעד ערכת הפיקוח הטכנולוגי או חלק ממנה, לפי סכומים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ז), אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
(1)
נגרם לערכת הפיקוח הטכנולוגי נזק שאינו תוצאה של בלאי סביר, והאדם החייב בבידוד לא סיפק הסבר סביר לגרימת הנזק;
(2)
האדם החייב בבידוד לא השיב את ערכת הפיקוח הטכנולוגי במועד שבו היה עליו להשיבה לפי תנאי השימוש של אמצעי הפיקוח הטכנולוגי או במועד שבו נדרש לכך, ולא סיפק לכך הסבר סביר.
(ד)
הגורם המחליט ישלח לאדם החייב בבידוד הודעה על כוונתו לחייבו בתשלום לפי סעיף קטן (ג) בדואר רשום לכתובת המגורים שניתנה לפי סעיף 22יט(א2)(2) וכן לכתובת הדואר האלקטרוני שנמסרה לפי הסעיף האמור, אם נמסרה.
(ה)
אדם החייב בבידוד שנמסרה לו הודעה לפי סעיף קטן (ד), רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הגורם המחליט, לעניין הכוונה לחייב אותו בתשלום ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הגורם המחליט להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 20 ימים.
(ו)
הגורם המחליט ייתן את החלטתו המנומקת בכתב; העתק ההחלטה יומצא לנכנס בדואר רשום לכתובת המגורים שניתנה לפי סעיף 22יט(א2)(2) וכן לכתובת הדואר האלקטרוני שנמסרה לפי הסעיף האמור, אם נמסרה.
(ז)
שר הבריאות או שר אחר שקבעה הממשלה לעניין זה רשאי, באישור ועדת החוקה, לקבוע בצו את סכום התשלום בעד ערכת הפיקוח הטכנולוגי או חלק ממנה ואת הפריטים שייכללו בה והתשלום בעד כל אחד מהם; הסכומים שייקבעו בצו ישקפו את עלות הפריטים.
[תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ג]
(בוטל).
סמכויות [תיקון: תשפ״א־6, תשפ״ג]
לשם מילוי תפקידיהם לפי סימן זה ולשם אכיפת ההוראות הקבועות בו, יהיו נתונות לנציג המוסמך ולשוטר הסמכויות המפורטות בסעיף 26.

פרק ד׳: עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה

סימן א׳: עונשין, פיקוח ואכיפה על תקנות הממשלה

עונשין [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]
על אף האמור בסעיף 2 לחוק העונשין
(1)
על עבירות שקובעת הממשלה בתקנות כאמור בסעיפים 7א ו־12, רשאית היא לקבוע עונש קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, בלבד;
(2)
אישור תקנות שקבעה הממשלה לפי סעיפים 7א ו־12, שנקבעו בהן עבירות ועונשים, יינתן בידי הוועדה של הכנסת או בידי הכנסת בהתאם להוראות סעיף 4(ד1); לא אושרו התקנות בידי ועדת החוקה או בידי הכנסת, לפי העניין, תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות בתקנות האמורות, לפי סעיף 4 לחוק העונשין, ויוחזר קנס ששולם, אלא אם כן החליטה הוועדה של הכנסת כי העבירות יעמדו בתוקפן, לפי סעיף 6 לחוק העונשין, בתקופה שמיום פרסום התקנות עד לפרסום הודעה ברשומות על פקיעת תוקפן לפי סעיף 4(ד1), כולה או חלקה.
עבירות מינהליות [תיקון: תשפ״א־4, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
(1)
קבעה הממשלה כי הפרת הוראה בתקנות כאמור בסעיפים 7א ו־12 היא עבירה, רשאית היא לקבוע באותן תקנות כי העבירה היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות;
(2)
אישור לקביעת עבירה מינהלית כאמור בפסקה (1) יינתן בידי ועדת החוקה או בידי הכנסת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 4(ד1).
(ב)
הוראות חוק העבירות המינהליות יחולו על עבירה מינהלית שנקבעה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
(1)
לעבירה מינהלית כאמור ייקבע קנס מינהלי קצוב שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, בהתאם למדרג לעניין גובה הקנסות שתקבע הממשלה בתקנות, בהתחשב, בין השאר, ברמת הסכנה או הנזק שעשויים להיגרם מהעבירה, בטובת ההנאה שעשויה לצמוח לעובר העבירה מעשייתה ובמידת הפגיעה שתיגרם לעובר העבירה בשל הטלת הקנס;
(2)
(נמחקה).
(ג)
עבירה מינהלית לפי חוק זה לא תהווה פרט רישום פלילי.
הגורם המוסמך לעניין קנס מינהלי [תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(א)
בתקנות כאמור בסימן ב׳ לפרק ג׳, רשאית הממשלה לקבוע, על אף הוראות סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות, כי הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי שנקבע באותן תקנות ולפקח על ביצוע ההוראות שבשלהן ניתן להטיל קנס כאמור, יהיה אחד או יותר מאלה (בפרק זה – הגורם המוסמך), ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיפים 7א ו־12 יהיה הגורם המוסמך הגורם המנוי בפסקה (1) או (2) רישה:
(1)
שוטר;
(2)
מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין, וכן פקח שמינה מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;
(3)
עובד רשות מקומית שהוסמך עד יום ט״ו בסיוון התש״ף (7 ביוני 2020) לפי סעיף 5(ב) לחוק העבירות המינהליות;
(4)
(5)
(6)
(ב)
הממשלה לא תקבע גורם מוסמך כאמור בפסקאות (2) עד (6) של סעיף קטן (א) אלא לאחר שבדקה ושקלה, לגבי כל גורם שתקבע כאמור, כי יש צורך בהסמכתו לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה, בשים לב למאפייני העבירות המינהליות שאותו גורם יהיה מוסמך לאכוף ולמאפייני הגורם המוסמך.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
סמכויות הגורם המוסמך [תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
קבעה הממשלה גורם מוסמך לפי סעיף 25, יהיו נתונות לו הסמכויות כמפורט להלן, לצורך הטלת קנס מינהלי ופיקוח על ביצוע ההוראות שבשלהן ניתן להטיל קנס כאמור בלבד:
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות שבתחום סמכותו של הגורם המוסמך;
(3)
להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה שחלות עליו הוראות סעיף 12, כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
סמכויות שוטר [תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(א)
בתקנות כאמור בסעיפים 7א ו־12, רשאית הממשלה לקבוע כי יהיו נתונות לשוטר סמכויות אלה:
(1)
להורות לכל אדם לפעול בהתאם לתקנות או להפסיק פעילות בניגוד להן;
(2)
למנוע כניסת אדם למקום אם יש בכך הפרה של התקנות;
(3)
(נמחקה).
(ב)
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
הוראות לעניין מי שמפעיל גורם מוסמך [תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(א)
(בוטל).
(ב)
(בוטל).
(ג)
גוף ממשלתי או תאגיד סטטוטורי המפעיל גורם מוסמך כאמור בסעיף 25(א)(2) ורשות מקומית המפעילה בשטחה גורמים מוסמכים כאמור בסעיף 25(א)(3) עד (6) יטפלו בפניות מהציבור בנוגע לאופן הפעלת הסמכויות האמורות בסעיפים 25(א) ו־26, בידי הגורמים המוסמכים; גוף ממשלתי, תאגיד סטטוטורי ורשות מקומית כאמור יפרסמו באתר האינטרנט שלהם הוראות בדבר אופן הגשת הפנייה, לוחות הזמנים לטיפול בה וכן פרטים בדבר אופן יצירת הקשר לשם קבלת פניות מהציבור.
(ד)
גוף ממשלתי או תאגיד סטטוטורי המפעיל גורם מוסמך כאמור בסעיף 25(א)(2) ורשות מקומית המפעילה בשטחה גורמים מוסמכים כאמור בסעיף 25(א)(3) עד (6) ידווחו למשטרת ישראל, באופן ובתדירות שתורה משטרת ישראל, בתיאום עם מרכז השלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות או התאגיד הסטטוטורי, לפי העניין, על כל אלה:
(1)
מספר כתבי האישום שהוגשו בשל עבירות לפי חוק זה ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעה;
(2)
מספר הקנסות המינהליים שהוטלו לפי חוק זה בחלוקה לפי סעיפי העבירה ובציון גובה הקנס שהוטל, הגורם המוסמך שהטיל את הקנס לפי סעיף 25(א)(2) או (3) עד (6), מספר הקנסות שבוטלו, מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות ומספר הזיכויים;
(3)
מספר הפניות מהציבור שהתקבלו לפי סעיף קטן (ג), עיקרי הפנייה ואופן הטיפול בה;
(4)
מספר הפקחים המוקצים לצורך פיקוח והטלת קנסות מינהליים לפי חוק זה.
(ה)
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]

סימן ב׳: עונשין, פיקוח ואכיפה באזור תיירות מיוחד ובאזור המוגבל (בוטל)

[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]

סימן ב׳1: צווי סגירה מינהליים (בוטל)

[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״א־4, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־4, תשפ״ג]
(בוטל).

סימן ג׳: הוראות כלליות

חובת הזדהות
הגורם המוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ואם הוא שוטר – הוא לובש מדי משטרה;
(2)
יש בידו תעודת שוטר או תעודה אחרת המעידה על תפקידו בהתאם לתקנות שבהן הוא נקבע כגורם מוסמך, שאותה יציג על פי דרישה.
סייג להפעלת הסמכות במערכת הביטחון [תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(א)
הגורם המוסמך כאמור בסעיף 25(א)(2) עד (6) לא יפעיל סמכויות שהוענקו לו לפי סעיף 26 במיתקן המוחזק על ידי מערכת הביטחון; בסעיף זה, ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון שאינן מנויות בסעיף 44(ג);
(2)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה שאינן מנויות בסעיף 44(ג);
(3)
מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקאות (1) ו־(2);
(4)
(נמחקה).
(ב)
ראש גוף המנוי בהגדרה ”מערכת הביטחון“ שבסעיף קטן (א), ימנה עובד מטעמו, אחד או יותר, לשם פיקוח על ההוראות לפי חוק זה במיתקני הגוף האמור.
שמירת סמכויות
אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות אחרות הנתונות לשוטר או לגורם מוסמך שאינו שוטר שניתנו לו לפי כל דין.

פרק ה׳: תיקונים עקיפים

[תיקון: תש״ף, תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־2]
הנוסח שולב בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985 כהוראת שעה.

פרק ו׳: הוראות שונות

תחולה על המדינה
חוק זה יחול על המדינה.
סייגים לתחולה [תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־3, תשפ״א־8, תשפ״ג]
(א)
חוק זה לא יחול על נשיא המדינה.
(ב)
חוק זה לא יחול על משכן הכנסת, לשכת נשיא המדינה ומשרד מבקר המדינה, ועל בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ובתי הדין הדתיים (בסעיף זה – ערכאות שיפוטיות) וכן על משרדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת וועדות הבחירות האזוריות, על מקום קלפי בבחירות לכנסת ועל מקום אחר בעת שוועדות הבחירות מקיימות בו פעילות הקשורה בבחירות.
(ג)
חוק זה לא יחול על פעילות צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ״ב), יחידות הסמך של משרד הביטחון למעט רשות המעברים היבשתיים (רמי״ם), הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון למחקר ביולוגי בישראל, מערך הסייבר הלאומי, הרשות להגנה על עדים והרשות הארצית לכבאות והצלה או במיתקניהם; ואולם, העומד בראש כל גוף כאמור ייתן הנחיות שמטרתן למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה ואת היקף התחלואה באותו גוף, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות לפי סעיף 4, בשינויים המתחייבים מאופיו של הגוף ומפעילותו.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
[תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ב־2]
(בוטל).
שמירת דינים וסמכויות [תיקון: תשפ״א־5, תשפ״ב־2]
(א)
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לעובד של גוף ציבורי להיכנס למקום.
(ב)
(ג)
אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ובלבד שההוראות לפי הפקודה האמורה לא יסתרו את ההוראות לפי חוק זה.
(ד)
אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לפי חוק הכניסה לישראל, ובלבד שהוראות שיינתנו מכוח הסמכויות כאמור לא יסתרו את ההוראות לפי חוק זה, וכי הגבלות לשם התמודדות עם נגיף הקורונה של כניסה או יציאה של אזרח ישראלי, בעל רישיון לישיבת קבע או בעל רישיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, ושל בני זוג וילדים קטינים של אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע, ייקבעו בתקנות לפי סעיף 7א.
פעולה באמצעות ועדת שרים ואיסור אצילה [תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־5, תשפ״א־6, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
אין בהוראות פרקים ג׳ ו־ד׳ כדי למנוע מהממשלה מלפעול באמצעות ועדת שרים שתמנה, לעניין התקנת תקנות לפי אותם פרקים, ולענין הכרזה לפי סעיף 22יח, ובלבד שבוועדת השרים שתמנה הממשלה מספר החברים לא יעלה על מחצית ממספר חברי הממשלה ויחולו הוראות אלה:
(1)
בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד – יהיו חברים בוועדה חמישה שרים לפחות ובהם ראש הממשלה ושר הבריאות;
(2)
(נמחקה).
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לעניין החלטה בדבר התקנת תקנות בשינויים כפי שאישרה ועדת החוקה כאמור בסעיף 4(ד1)(3) או (4), עד המועד המוצע לתחילת תוקפן, רשאית הממשלה לפעול באמצעות ועדת שרים שחבריה הם, לכל הפחות, ראש הממשלה, שר הבריאות, שר האוצר ושר נוסף הנוגע לעניין כפי שתחליט הממשלה אלא אם כן שר האוצר הוא השר הנוגע לעניין; לא החליטה הממשלה מיהו השר הנוסף הנוגע לעניין, דרך כלל או בנוגע לתקנות בנושא מסוים, יהיה ראש הממשלה החלופי החבר הנוסף בוועדה.
(ג)
הממשלה אינה רשאית לאצול סמכות התקנת תקנות לפי פרקים ג׳ ו־ד׳ לשר.
פעילות הכנסת וועדותיה בתקופת הפגרה [תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־3, תשפ״א־6, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
הגבלה לפי סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ״ד–1994, או לפי תקנון הכנסת על כינוס הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול לעניין כינוסה לדיון בהכרזה לפי סעיף 2, בביטול הכרזה לפי סעיף 3 ובתקנות לפי סעיף 4.
(ב)
הגבלה לפי תקנון הכנסת על קיום ישיבה של ועדה של הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול על דיון בהכרזה לפי סעיף 2, דיון בביטול הכרזה לפי סעיף 3, תקנות לפי סעיף 4 והכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף 22יח.
שמירה על מידע [תיקון: תש״ף, תשפ״ג]
(א)
(בוטל).
(ב)
על מידע שהתקבל לפי סעיף 12(א)(10) יחולו הוראות אלה:
(1)
מפעילים שמנהלים רשימות כאמור באותו סעיף ישמרו אותן באופן מאובטח, לא יעשו בהן כל שימוש ולא יעבירו אותן לאחר, למעט למשרד הבריאות לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית, וימחקו אותן בחלוף 20 ימים;
(2)
אדם שהגיע אליו מידע לפי אותו סעיף ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה באותן הוראות.
דיווח לכנסת [תיקון: תש״ף, תשפ״א־6, תשפ״א־8, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
הממשלה או גורם ממשלתי שהסמיכה לכך ידווחו לוועדת החוקה בכתב ב־1 בינואר, באפריל, ביולי, ובאוקטובר בכל שנה, ולעניין פסקה (7) – בתקופת תוקפה של הכרזה לפי סעיף 22יט – ב־10 בכל חודש, על אלה:
(1)
הצגה מרוכזת של נתונים המשקפים את היקף התחלואה על רצף של זמן בשלושת החודשים שקדמו למועד הדיווח;
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה);
(6)
(נמחקה);
(7)
מספר האנשים החייבים בבידוד ששהו בבידוד בפיקוח טכנולוגי מדי שבוע, לפי סוג האמצעי, מספר האנשים החייבים בבידוד ששהו בבידוד ללא פיקוח טכנולוגי מדי שבוע, החברות המפעילות לפי סימן ה׳ לפרק ג׳ וסוגי האמצעים הטכנולוגיים שהן מפעילות, מספר ההתרעות שהחברה המפעילה טיפלה בהן ומספר המקרים שבהם החברה המפעילה העבירה למשטרת ישראל או למשרד הבריאות מידע על חשש להפרת הבידוד;
(8)
(נמחקה).
(ב)
משטרת ישראל תדווח לוועדת החוקה, בכתב, ב־1 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר בכל שנה, על אלה:
(1)
מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי חוק זה, מספר כתבי האישום שהוגשו בשלהן ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעה;
(2)
מספר הקנסות המינהליים שהוטלו לפי חוק זה בחלוקה לפי סעיפי העבירה ובציון סכום הקנס שהוטל, הגורם המוסמך שהטיל את הקנס לפי סעיף 25(א)(1), (2) או (3) עד (6), מספר הקנסות שבוטלו, מספר הבקשות שהוגשו להישפט, מספר ההרשעות ומספר הזיכויים;
(3)
(נמחקה).
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשפ״ג]
ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה.
תוקף [תיקון: תשפ״א־7, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
חוק זה, למעט סעיף 36, יעמוד בתוקפו עד יום ו׳ באדר א׳ התשפ״ד (15 בפברואר 2024).
הוראת מעבר [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
ביום תחילתו של חוק זה יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2(א), שתוקפה 45 ימים.
(ב)
ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2), התשפ״א–2020 (ביום 30.9.2020), יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, שתוקפה 7 ימים.
(ג)
ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 11), התשפ״ב–2022 (ביום 1.2.2022), יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2(א)(2), שתוקפה עד יום כ״ח באדר א׳ התשפ״ב (1 במרס 2022).
[תיקון: תשפ״ג]

תוספת (בוטלה)


התקבל בכנסת ביום ב׳ באב התש״ף (23 ביולי 2020).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יריב לוין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.