חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)
(הופנה מהדף חוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט))
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) מתוך 
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי״ד–1954
תוכן עניינים
[תיקון: תשע״ד]
פרק א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תשע״ב]
בחוק זה –
”בן משפחה“ – הורה, הורה הורה, וכן אח או אחות ודוד או דודה שגילם עולה על 21 שנים;
”חוק הכניסה לישראל“ – חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
”חוק המעצרים“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;
”מסתנן“ – מי שאינו תושב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל;
”ראש המטה הכללי“ – (נמחקה);
”מזויין“ – לרבות מי שמזויין במכשיר או בחומר העשוי להמית אדם או לגרום לו חבלה חמורה או חבלה מסוכנת, אף שאינו כלי יריה או חומר נפץ או חומר מתלקח;
”ממונה ביקורת הגבולות“ – כמשמעותו בחוק הכניסה לישראל.
[תיקון: תשע״ד]
פרק ב׳: עבירות
דין מסתנן
המסתנן, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
יציאה שלא כדין [תיקון: תש״ך, תשס״ז]
היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לעבר־הירדן, לסעודיה, לעיראק, לתימן, לאיראן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות.
דין מסתנן לאחר שגורש מן הארץ
מי שמסתנן לאחר שגורש מן הארץ, דינו – מאסר שבע שנים או קנס שבעת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
דין מסתנן מזויין [תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תשפ״א, תשפ״א־3]
מי שהסתנן כשהוא מזויין, או בחברת אדם מזויין או נתמך על ידי אדם מזויין, דינו – מאסר חמש עשרה שנה, ואם היה המסתנן או האדם כאמור מזויין בכלי יריה או חומר נפץ, או חומר מתלקח, דינו – מאסר עולם.
דין מסתנן שביצע עבירות מסויימות
מי שהסתנן וביצע פשע או עבירה שיש בה פגיעה ברכוש, שימוש בכוח או הפרת השלום, דינו – מאסר עולם.
דין הנותן מחסה או סעד אחר למסתנן
מי שנתן מחסה למסתנן או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או על שהותו שלא כדין בישראל, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות, או שני הענשים כאחד.
דין מי שסוחר עם מסתנן
מי שסוחר עם מסתנן, כל עוד הוא נמצא בישראל שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמשת אלפים לירות או שני הענשים כאחד.
[תיקון: תשע״ג, תשע״ד־3, תשע״ה־4, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״א־2]
(פקע).
[תיקון: תשע״ג, תשע״ד־3, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״א־2]
(פקע).
[תיקון: תשע״ג, תשע״ד־3, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״א־2]
(פקע).
דין מי שדרכו לתת מחסה או סעד אחר למסתנן
מי שנתן מחסה למסתנן, או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או כדי להקל על שהותו שלא כדין בישראל ונוכח בית הדין לדעת שהוא כבר נתן מחסה או סעד כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנה או קנס עשרת אלפים לירות או שני הענשים כאחד.
חזקת ידיעה
כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר –
(1)
רואים נאשם לפי סעיפים 6 או 8 כאילו ידע במקבל המחסה או הסעד האחר, שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין;
(2)
רואים נאשם לפי סעיף 7 כאילו ידע באדם שסחר עמו שהוא מסתנן ושהוא שוהה בישראל שלא כדין.
[תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשפ״א, תשפ״א־3]
(פקע).
חזקת מסתנן
אדם שנכנס לישראל ללא רשות כניסה, או שוהה בישראל שלא כדין, רואים אותו לענין חוק זה כמסתנן, כל עוד לא יוכיח את ההיפך.
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
מאסר וחיפוש
פקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), חלה על אדם הנאשם בעבירה לפי חוק זה, בשינויים הבאים:
(1)
הסמכות לשחרר בערבות לפני האישום תהיה נתונה לדן יחיד;
(2)
הסמכות הנתונה בה לשוטר תהיתה נתונה גם לחייל.
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ד]
פרק ג׳: גירוש והחזקה במשמורת
גירוש [תיקון: תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א]
(א)
שר הבטחון, או מי שהוסמך על ידיו, רשאי לצוות בכתב על גירושו של מסתנן בין שהואשם לפי חוק זה ובין שלא הואשם. הצו ישמש אסמכתה חוקית להחזיק את המסתנן במשמורת עד לגירושו.
(א1)
(פקע).
(א2)
(פקע).
(ב)
מי שנכנס לישראל ללא רשות כניסה לפני תחילתו של חוק זה ומותר בגלל זה לצוות על גירושו מישראל בין לפי פקודת העליה, 1941, ובין לפי חוק הכניסה לישראל, תשי״ב–1952, יחולו עליו הוראות סעיף זה, כאילו נכנס לישראל לאחר תחילתו של חוק זה.
[תיקון: תשע״ב, בג״ץ 7142/12, תשע״ד, בג״ץ 7385/13, תשע״ה, תשע״ח־4, תשפ״א, תשפ״א־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א]
(פקע).
[תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א]
(פקע).
[תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תשפ״א]
(פקע).
[תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א]
(פקע).
[תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ח־2]
(פקע).
שחרור ממאסר לצורך גירוש [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ח־2, תשפ״א]
ניתן צו לפי סעיף 30 והמסתנן נמצא מסיבה כל שהיא במאסר, מותר לשחרר את המסתנן ממאסרו לשם ביצוע הצו, אף אם לא תמה תקופת מאסרו.
כיסוי הוצאות
מי שנתן צו לפי סעיף 30 רשאי להורות כי ההוצאות שנגרמו לרגל ביצוע צווי גירוש של המסתנן ושל מסתננים אחרים התלויים בו, יכוסו מכספו או מרכושו האחר של המסתנן.
[תיקון: תשע״ד, בג״ץ 7385/13, תשע״ה, תשע״ח־4]
פרק ד׳: מרכז שהייה למסתננים – הוראת שעה
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, בג״ץ 8665/14, תשע״ו, תשע״ח־4, תשע״ח־5]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, בג״ץ 7385/13, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, בג״ץ 7385/13, תשע״ה, תשע״ח, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, בג״ץ 8665/14, תשע״ו, תשע״ח־4, תשע״ח־5]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ח־4]
(פקע).
[תיקון: תשע״ד]
פרק ה׳: הוראות שונות
החוק מוסיף ולא גורע
חוק זה אינו בא לגרוע מאחריותו הפלילית של אדם לפי דין אחר, או מסמכותו של בית משפט אחר לשפוט על עבירה לפי חוק זה, או מסמכותה של כל רשות אחרת.
[תיקון: תשע״ב]
(בוטל).
ביצוע
שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל דבר הנוגע לביצועו.
נתקבל בכנסת ביום י״ז באב תשי״ד (16 באוגוסט 1954).
- משה שרת
ראש הממשלה - פנחס לבון
שר הבטחון - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.