חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון מתוך

חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, התשס״ח–2008

מטרת החוק

חוק זה מטרתו לקבוע הסדרים מיוחדים כדי להביא לקיצור הליכי תכנון ולקידום פיתוח, הרחבה או הקמה של יישובים, לשם הסדרת יישובם של הזכאים לפי חוק זה.

2.

הגדרות ופרשנות

(א)

בחוק זה –

”ביצוע תשתיות“ – סלילת דרכים, הכשרת קרקע לבניה והעברת קווי מים, חשמל וביוב;

”הסכם התיישבות“ – הסכם לצורך התיישבות ביישוב מהיישובים המנויים בפרטים 1 עד 4 לתוספת הראשונה, לרבות הסכם העתקה לפי סעיף 85 לחוק ההתנתקות, וכן הסכם או כתב התחייבות בנוסח כפי שתקבע הממשלה;

”זכאי“ – זכאי לפיצוי לפי סימן א׳ לפרק ה׳ בחוק ההתנתקות, שמרכז חייו ביום הקובע היה ביישוב מפונה; לעניין זה, ”מרכז חיים“ ו”היום הקובע“ – כהגדרתם בחוק ההתנתקות;

”חוק ההתנתקות“ – חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005;

”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

”מפונה“ – זכאי, וכן מי שזכאי לפיצוי לפי סעיפים 35, 36 או 38 לחוק ההתנתקות או למענק אישי בשל ותק לפי סעיף 46 לחוק האמור;

”תכנית ליישוב מפונים“ – תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה לגבי יישוב מהיישובים המנויים בפרטים 1 עד 4 לתוספת הראשונה, ובלבד שמנהל המינהלה קבע כי התכנית דרושה לצורך סיוע למפונים;

”השר“ – ראש הממשלה.

(ב)

לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק ההתנתקות, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

3.

הליכי תכנון ופיתוח, הקמה וביצוע של תשתיות [תיקון: תשס״ט]

(א)

בלי לגרוע מחובותיה לפי כל דין במסגרת הטיפול ביישובם של זכאים אחראית הממשלה, ליזום הליכי תכנון של תכניות הדרושות לסיוע למפונים.

(ב)

בלי לגרוע מחובותיה לפי כל דין, אחראית הממשלה לפתח, להקים ולבצע תשתיות ביישובים בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ו).

(ג)

(1)

הממשלה תתקשר בהסכמי התיישבות עם מפונים ועם כל גורם אחר שסברה כי יש צורך שיהיה צד להסכם (להלן – צד נוסף) בתקופה כמפורט בלוח הזמנים שבתוספת השניה; לא נכרת הסכם התיישבות כאמור בתקופה האמורה, תציע הממשלה מיד עם סיום התקופה למפונים ולצד נוסף הצעה להתקשרות בהסכם התיישבות.

(2)

הצעה כאמור בפסקה (1) תעמוד בתוקפה למשך 60 ימים מיום שנמסרה; לא קיבלו מפונים וצד נוסף את ההצעה בתום 60 הימים – תפקע ההצעה והוראות סעיף זה לא יחולו לעניין אחריותה של הממשלה לגבי היישוב נושא ההצעה, וכן לגבי משא ומתן להסכם התיישבות אם התקיים לאחר פקיעת ההצעה.

(3)

השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך תקופה כמפורט בתוספת השניה, והוראות סעיף קטן זה יחולו גם על התקופה המוארכת.

(ד)

הממשלה אחראית לכך שרשות מקרקעי ישראל תהא ערוכה להתקשר בהסכמים הנדרשים עם מפונים בתוך 60 ימים מהמועד שבו התקיימו כל אלה, ובלבד שחלפו 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה:

(1)

קיימת תכנית מאושרת שמכוחה ניתן להוציא היתרי בניה;

(2)

הממשלה התקשרה עם המפונים בהסכם התיישבות;

(3)

הוסר כל שעבוד או עיקול או בוטלה כל זכות אחרת הנוגדת את הזכויות לפי הסכם ההתיישבות לגבי המקרקעין נושא ההתקשרות, בהתאם לתנאים וללוח הזמנים להסרה או לביטול, לפי העניין, כפי שנקבעו בהסכם ההתיישבות;

(4)

לא קיימת מניעה אחרת לפי כל דין להתקשר בהסכמי התיישבות עם המפונים.

(ה)

(1)

בתוך תשעה חודשים מהמועד שנחתמו הסכמים בין רשות מקרקעי ישראל ובין מפונים, אחראית הממשלה לפתח ולבצע תשתיות כך שיהיה ניתן להתחיל בפועל בבניית בתי מפונים ביישוב, לרבות כל הדרוש לקבלת היתר בניה (להלן – פיתוח תשתיות); ואולם לגבי היישובים המנויים בפרט 5 לתוספת הראשונה תהיה הממשלה אחראית לפיתוח תשתיות בתוך שנה מהמועד האמור.

(2)

הממשלה לא תהיה אחראית לעיכוב בלוח הזמנים בכל הנוגע לפיתוח תשתיות בשל מניעה שנגרמה לפי כל דין; הממשלה תעשה מאמץ סביר להסרת מניעה כאמור.

(ו)

(1)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי יישובים המנויים בפרטים 1 עד 4 לתוספת הראשונה.

(2)

הוראות סעיף קטן (ג) יחולו לגבי יישובים המנויים בפרטים 1, 2 ו־4 לתוספת הראשונה; ואולם לגבי שמות יישובים בתוספת השניה שלצדם מצוין ”בוצע“, יראו את הממשלה כמי שמילאה את אחריותה לפי הוראות אותו סעיף קטן.

(3)

הוראות סעיף קטן (ד) יחולו לגבי יישובים המנויים בפרטים 1 ו־2 לתוספת הראשונה.

(4)

הוראות סעיף קטן (ה) יחולו לגבי יישובים המנויים בפרט 1 לתוספת הראשונה.

4.

תיקון חוק התכנון והבניה – הוראת שעה

(א)

בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק זה יקראו את הסעיפים המפורטים להלן בחוק התכנון והבניה, לעניין תכנית ליישוב מפונים, כך:

(1)

בסעיף 62, בכל מקום, במקום ”שישים“ יקראו ”שלושים“;

(2)

בסעיף 62ב –

(א)

בסעיף קטן (ג), בסופו יקראו ”ובלבד שהזמן האמור לא יעלה על שלושים ימים“;

(ב)

בסעיף קטן (ד), הסיפה החל במילים ”שוכנע יושב ראש הוועדה המחוזית“ – לא תיקרא;

(3)

בסעיף 102, במקום ”חדשיים“ יקראו ”שלושים ימים“ ובמקום ”שלושה חודשים“ יקראו ”שישים ימים, ואם מצא שמתקיימים נימוקים להארכה נוספת רשאי לקבוע תקופה שלא תעלה על תשעים ימים“;

(4)

בסעיף 109(א), במקום ”60 ימים“ יקראו ”30 ימים“;

(5)

בסעיף 157, במקום ”בבקשה לתת היתר לפי פרק זה, תוך שלושה חודשים“ יבוא ”בבקשה של מפונה לתת היתר לפי פרק זה ולפי תכנית ליישוב מפונים, שאינה כוללת בקשה להקלה או לשימוש חורג, בתוך ארבעים וחמישה ימים“.

(ב)

השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה האמורה ברישה של סעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חמש שנים.

5.

תיקון חוק התכנון והבניה – תחולה והוראת שעה

(א)

הוראות חוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, לעניין תקופות כאמור בהוראות האמורות (להלן – תקופות מקוצרות), יחולו לגבי תקופות שהחלו ביום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ואילך.

(ב)

לגבי תקופות שהחלו לפני יום התחילה וטרם הסתיימו באותו מועד, יימנו התקופות כמפורט להלן, לפי הקצרה מביניהן:

(1)

מיום התחילה – לפי התקופות המקוצרות;

(2)

מיום תחילת התקופה שטרם הסתיימה כאמור – לפי הוראות חוק התכנון והבניה כנוסחו ערב יום התחילה.

6.

שינוי התוספת

השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת הראשונה.

7.

ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו; תקנות לביצוע הוראות חוק התכנון והבניה, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הפנים.

תוספת ראשונה

(סעיפים 2, 3 ו־6)

1.

אמציה, אשקלון (לעניין שכונת הרצוג בלבד), בוסתן הגליל, בת הדר, חזן, חלוצית 1, חלוצית 4, חפץ חיים, יד בנימין, יד חנה, יסודות, מבקיעים, מרשם, ניצן, ניצנים, עין צורים, תלמי יפה.

2.

שומריה, שוקדה.

3.

אבני איתן, מגן שאול.

4.

נווה ים, פלמחים.

5.

אמציה, חזן, מרשם.